תיק קוליני (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיק קוליני
Der Fall Collini
מבוסס על מבוסס באופן חלקי על הספר "פרשת קוליני" מאת פרדיננד שיראך
בימוי מרקו קרויצפיינטר
הופק בידי Marcel Hartges עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Christian Zübert עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים פרנקו נרו, אלכסנדרה מריה לרה, אליאס אמבר
צילום Jakub Bejnarowicz עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה
הקרנת בכורה גרמניהגרמניה 2019
משך הקרנה 120 דקות
שפת הסרט גרמנית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תיק קוליני (גרמנית: Der Fall Collini) הוא סרט דרמה בהפקה גרמנית משנת 2019. הסרט מבוסס על הרומן פרשת קוליני מאת פרדיננד פון שיראך משנת 2011.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורך דין צעיר מתמנה להיות סנגור ציבורי של רוצח. הוא מגלה שיש לו קשר אישי לנרצח ושיש לרצח קשר לאירועים מן העבר הרחוק.

פרשת קוליני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר פרשת קוליני (מאת פרדיננד פון שיראך, הוצאת ידיעות ספרים, מגרמנית: נועה קול, 2013) מבוסס על אירוע אמיתי ודן באופן בו מערכת המשפט הגרמנית הגנה על רוצחים נאצים מפני משפט. הוא מבוסס באופן חלקי על פרשה שכונתה הקצב מגנואה, שארעה בזמן מלחמת העולם השנייה. קצין אס.אס בשם פרידריך אנגל ציווה להוציא להורג 59 אזרחים איטלקים כעונש על הריגתם של 5 חיילים גרמנים בידי פרטיזנים[1] .

בגרמניה בשנת 1968 חוקק חוק התיישנות על מקרי הרצח שבוצעו על ידי מפקדים זוטרים בתקופת הרייך השלישי. החוק כונה על שם אדוארד דרהר ששימש תובע מחוזי ראשי באינסברוק בזמן המלחמה. בסיום המלחמה הוא הורד בדרגה אך כעבור זמן מה הוא מונה לראש המחלקה הפלילית במשרד המשפטים הגרמני. החוק קבע שמפקדים זוטרים הוגדרו כמסייעים לרצח, כאלה שמילאו פקודות בלבד ולכן הם פטורים מעונש[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]