התנועה להיכחדות מרצון של האנושות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תלמ"ה)
התנועה להיכחדות מרצון של האנושות
Voluntary Human Extinction Movement
פעילות הגנת הסביבה
מדינה תנועה עולמית
מייסדים לס נייט
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־33 שנים)
אתר תלמ"ה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התנועה להיכחדות מרצון של האנושותראשי תיבות: תלמ"ה; באנגלית: Voluntary Human Extinction Movement; בראשי תיבות: VHEMT) היא תנועה סביבתנית אנטי-נטליסטית הקוראת לאנשים להימנע מרבייה על מנת לגרום להיכחדות הדרגתית של המין האנושי. רעיון זה נועד למנוע את הידרדרות איכות הסביבה, ולהפחית באופן משמעותי את הסבל בעולם. תלמ"ה מצביעה על היכחדות בעלי החיים והידלדלות משאבי הטבע כעדות לנזק שנגרם על ידי פיצוץ האוכלוסין. תלמ"ה אינה תומכת בהשמדה או בהתאבדות, אלא מאחלת לכל בני האדם לחיות בבריאות עד שיבה טובה, ולמות מבלי להעמיד אחריהם צאצאים. המוטו של התנועה הוא: "מי ייתן ונחיה עד לשיבה טובה, ואז נמות"[1].

היסטוריה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמ"ה נוסדה בשנת 1991 על ידי לס נייט (Les U. Knight)[2][3] אקטיביסט אמריקאי שהחל לפעול בתנועה לאיכות הסביבה בשנות ה-70. בתחילת פעילותו, ייחס נייט את רוב הסכנות הניצבות בפני כדור הארץ להתפוצצות האוכלוסין והצטרף לארגון 'אפס גידול אוכלוסין' (אנ')[2][4]. בהמשך פעילותו, הסיק כי אין די בהפחתת צפיפות האוכלוסין וכי הכחדת האנושות היא הפתרון הטוב ביותר לבעיות הביוספרה והאנושות. בגיל 25 בחר נייט לעבור הליך עיקור[4]. נייט מאמין כי לאורך ההיסטוריה האנושית, היו אנשים שצידדו ברעיון זה, ולכן אין הוא תופס את עצמו כמייסד התנועה, אלא כמי שהעניק לה את שמה[5].

בשנת 1991, נייט החל לפרסם עלונים של תלמ"ה, בשם 'These Exit Times', דרכם ביקש מקוראיו לקדם את רעיון תלמ"ה בכך שלא יתרבו[2]. בשנת 1996, הקים נייט את אתר האינטרנט של התנועה[5]. נכון לשנת 2015, האתר מתורגם לעשרים וחמש שפות, כולל עברית. בסמליל התנועה, מופיעה האות V על מנת לייצג את המילה Voluntary (בעברית: מרצון), ותמונת כדור הארץ הפוכה, כך שהצפון נמצא בתחתית, וזאת על מנת לייצג את השינוי הרדיקלי אליו התנועה שואפת[6]. התנועה פועלת כרשת רופפת ולא כארגון פורמלי, ואין לה רשימת חברים או תומכים רשמית[5]. לפי תלמ"ה, כל מי שתומך ברעיון הוא חבר בתנועה, ולדעתו של נייט מדובר במיליוני אנשים ברחבי העולם. מעת לעת, מפרסם נייט את עלוני התנועה ומשמש כדובר הבלתי רשמי שלה בראיונות לתקשורת. בנוסף, הוא מגיע לכנסים ולאירועים בנושאי איכות הסביבה, בהם הוא מפרסם מידע על אודות תלמ"ה[7]. אתר התנועה מוכר סיכות, חולצות ומדבקות עם הכיתוב "תודה לך שאינך מתרבה"[5].

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה להיכחדות מרצון של האנושות, איור - נינה פיילי

נייט טוען כי אוכלוסיית העולם גדולה בהרבה מכמות האוכלוסייה שכדור הארץ מסוגל להתמודד איתה, ושהדבר הטוב ביותר לביוספרה הוא שבני האדם יפסיקו להתרבות[8]. לטענתו, המין האנושי לא מתאים לתנאי הביוספרה, וקיומו גורם לנזק סביבתי שיוביל בסופו של דבר להכחדתם של המין האנושי ומינים רבים נוספים[3][9]. לדבריו, הרוב המוחץ של אוכלוסיית העולם מקיימת אורח חיים שאינו בר קיימא[4], וניסיונות לחיות באופן ידידותי לסביבה לא משנים את העובדה שהקיום האנושי בסופו של דבר הרסני לכדור הארץ ולעוד הרבה מינים אחרים[9]. נייט סבור כי תושבי העולם המערבי נושאים באחריות הגדולה ביותר היות שהם צרכני משאבי הטבע הגדולים ביותר, וכי מינים שנמצאים גבוה יותר בשרשרת המזון, חשובים פחות ממינים שנמצאים מתחתם[3]. חלק מתפיסותיו מגיעות מאידאולוגית האקולוגיה העמוקה, ולעיתים הוא מכנה את כדור הארץ גאיה[5]. לטענתו, הכחדת האנושות היא בלתי נמנעת, ועדיף שתתרחש בהקדם כדי למנוע הכחדה של מינים אחרים[8].

הבחירה להיות תלמ"אי נתפסת כבחירה אלטרואיסטית – דרך בה אפשר למנוע סבל אנושי. כדוגמה לסבל לא הכרחי, נייט מציין את שיעור התמותה של ילדים שמתו מוות אותו היה ניתן למנוע[4]. לטענתו: "הולדה היא התעללות". על עמדה זו מגן גם הפילוסוף דייוויד בנאטר בספרו Better Never to Have Been: The Harm of Coming into Existence. עבור אנשים שחושקים בגידול ילדים, נייט מציע את האלטרנטיבה של אימוץ ואומנה[4]. תלמ"ה דוחה מדיניות ממשלתית של פיקוח ילודה ותומכת אך ורק באמצעי מניעה וכוח רצון על מנת למנוע הריונות[2][3]. לטענתו של נייט, מדיניות הכופה בקרת ילודה ככל הנראה לא תועיל בהפחתת אוכלוסיית העולם, ומזכיר כי האנושות שרדה והמשיכה לשגשג ולגדול גם אחרי קטסטרופות כגון מלחמות, רעב המוני ומגפות[7]. תלמ"ה אינה מצדדת בהשמדה או בהתאבדות כפתרון לבעיות האקולוגיות. התנועה רואה חשיבות רבה בערך החיים, ומשאדם כבר קיים בעולם - יש לדאוג לכל האינטרסים הבסיסיים שלו, כולל האינטרס הבסיסי לחיות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיקר של תלמ"ה: "תודה לך שאינך מתרבה"

חלק מהביקורות טוענות כי התנועה היא מיזנתרופית, חלק מהביקורות טוענות כי אין מדובר בשנאת אדם אלא באדישות כלפי המין האנושי, וחלק מהביקורות משבחות את הרעיון עצמו אך טוענות כי הוא אינו ישים. מספר עיתונאים ואנשי אקדמיה טוענים כי האנושות יכולה לפתח אורח חיים בר קיימא או להפחית את כמות האוכלוסייה לרמה שכדור הארץ יוכל לעמוד בה. אחרים טוענים כי גם אם יש לרעיון התלמ"אי יתרונות, הדחף האנושי להתרבות ימנע מהאנושות להכחיד את עצמה מרצון. הסוציולוג, פרנק פורדי, טוען כי מדובר בתנועה מלתוסיאנית החושבת את הדברים הרעים ביותר על המין האנושי[10]. הארכיבישוף של ניו יורק טוען כי קיומה של האנושות בעולם מצווה על ידי האל[11]. כתב סן פרנסיסקו כרוניקל טוען כי ההיגיון של הרעיון התלמ"אי אינו מוטל בספק, אך הטיל ספק ביכולות שלו להתממש[4]. באתר הגרדיאן נכתב כי בהרבה מובנים, הטיעון התלמ"אי ראוי לשבח אך מגוחך לחשוב כי בני האדם ישאפו להכחיד מרצון את המין שלהם[12].

נייט מגיב לביקורת זו בטענה כי "אנחנו לא שונאים בני אדם ואין לנו שום עניין שכולם יתאבדו או יירצחו באופן המוני. אנשים נוטים לשכוח שיש דרך הרבה יותר סימפתית ושלווה להפחית את מספר בני האדם על פני הכדור: פשוט להימנע מלהביא לכאן בני אדם נוספים"[13]. הדחף האנושי אליו מתייחסים המבקרים, טוען נייט, הוא הדחף המיני, וכי הרצון להעמיד צאצאים הוא תוצר של חיברות[3]. הוא מודה כי האידאולוגיה התלמ"אית מנוגדת לתפיסות הפרו-נטליסטיות (אנ') המעודדות ילודה, ומאמין כי תפיסות אלו מושרשות כל כך חזק בחברה עד שהן מונעות מהפרטים בחברה לתמוך, או אפילו לשקול ולדון בנושאים הקשורים לבקרת ילודה[4]. נייט מדגיש כי התנועה אינה מעודדת עליה בשיעור התמותה, אלא הפחתה של שיעור התמותה, ותוהה איך חברה יכולה לעודד ילודה בעוד היא אינה מסוגלת לדאוג לצורכיהם של תינוקות וילדים רבים המתים מסיבות אותן אפשר למנוע[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]