תלמה אליגון-רוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תלמה אליגון רוז)
תַּלְמָה אַלְיָגוֹן-רוֹז
לידה 16 באפריל 1944 (בת 79)
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, רימון בית ספר למוסיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, מתרגמת, סופרת, פזמונאית
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אביגייל רוז עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אקו"ם (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.talmaalyagon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תַּלְמָה אַלְיָגוֹן-רוֹז (נולדה ב-16 באפריל 1944) היא סופרת, משוררת, מתרגמת, פזמונאית, תסריטאית, מלחינה ומפיקה מוזיקלית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אַלְיָגוֹן-רוֹז, בתה של העיתונאית והעורכת עפרה אליגון, נולדה בתל אביב וגדלה ברמת גן. שירתה כקצינת חינוך בחיל התותחנים. בוגרת החוג לפילוסופיה וללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן בוגרת לימודי תעודה במכון לקומוניקציה בירושלים. כמו כן היא למדה לימודי תעודה במחזאות באוניברסיטת תל אביב, ומוזיקה בבית הספר לג'אז "רימון". נמנית עם מייסדי שלום עכשיו.

את שירה הראשון, "אבא שלי" (ידוע גם בשם "לאבא שלי יש סולם"), כתבה אליגון בספטמבר 1961 והיא בת 17 בלבד, לאחר שאביה אליעזר אליגון בן ה-58 נפטר מול עיניה מדום לב. השיר מסתיים במילים "אז למה כששרתי לו שיר שאהב, נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו? אבא, למה?". היא מספרת שבאותו זמן היא לא חשבה שהיא כותבת את השיר לזכרו, כי אם כותבת שיר ילדים רגיל, אולם לאחר שנים, הבינה שהשיר אכן נכתב עליו.[1]

אליגון-רוז פרסמה מספר ספרים, רובם ספרי ילדים; שימשה מנהלת אמנותית ומפיקה בחברת התקליטים סי.בי.אס ועבדה עם זמרים רבים, בהם דויד ברוזה ואריק סיני; והפיקה עשרות תקליטים לילדים.

יחד עם בעלה, יורם רוז, הקימה את בית ההוצאה לאור הוצאת "כנרת" (כיום: "כנרת זמורה-ביתן דביר"), בה היא משמשת כעורכת לפרויקטים מיוחדים. במסגרת זו גם יזמה וערכה שורה של ספרים המנציחים את התרבות העברית המתחדשת והזמר העברי, בהם: "לטייל עם התנ"ך", "ארץ נולדת", "עכשיו שרים", "שירי רחל", "שירת רבים", "להתאהב בארץ ישראל" "סיפור מולדת", "אלף זמר ועוד זמר" (קובץ שירים אותו ערכה יחד עם המנצח רפי פסחזון) ועוד.

באוקטובר 2008 נערך ב"צוותא" ערב הוקרה לאליגון-רוז. במהלך הערב, שהופק על ידי יהודה עדר, הציגו אמנים ישראלים מבחר משיריה מהתקופות השונות, בסגנונות מגוונים.

באפריל 2012 התקיים בפסטיבל עין גב מופע מיוחד משיריה של אליגון-רוז, בביצועה של חבורת הזמר "שדות שבעמק".

בפברואר 2013 היא קיבלה פרס מפעל חיים על שם נעמי שמר מאת אקו"ם.

אליגון-רוז נשואה ליורם רוז, ולהם שלושה ילדים: איתמר, דניאל והזמרת אביגייל רוז. מתגוררת בגני יהודה.

תלמה אליגון פעילה בקבוצת "החברים של תלמה" במסגרת מפלגת העבודה.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליגון-רוז כתבה מספר רב של שירים, בהם: לאבא שלי יש סולם (יפה ירקוני), גשם בעיתו (רותי נבון) ו"הצריף של תמרי" (ריקי גל) ב-1974, ארץ צבי (יהורם גאון), "דרך ארוכה" (גלי עטרי), "פעם היו שם פרחים" (הפרברים) ועוד רבים אחרים. כתבה חמישה מחזות, בעיקר לילדים ולנוער. יצרה מספר סדרות טלוויזיה, ובהם "הצריף של תמרי" ו"החתול שמיל". כמו כן כתבה ליברית לשתי אופרות: "הבן יקיר לי" ו"החלילן מהמלין". הפיקה עשרות תקליטים לילדים, ביניהם: שני אלבומי מחזמר שכתבה ע"פ סיפורי באבאר - "באבאר הפילון" ו"מסעותיו המופלאים של באבאר מלך הפילים", והאלבום "טיקיליטון" בביצוע חוה אלברשטיין, שיצא אף כספר. בפסטיבל הזמר והפזמון 1977 אליגון-רוז כתבה את השיר "רקפת" שזכה במקום הראשון בתחרות ללחן ולעיבוד של מוני אמריליו וביצעה רוחמה רז. באותה שנה היא כתבה את השיר "ארץ צבי". בפסטיבל הזמר הישראלי 1987 כתבה והלחינה את השיר "יונה עם עלה של זית" שזכה במקום הראשון בתחרות לעיבוד של אילן גלבוע ולביצוע של להקת פיקוד הדרום.

אלבומי אוסף של שיריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בושם תפוזים ובו זמרים מבצעים משיריה החדשים. ביניהם: "ממעמקים" (יהורם גאון), "מעבר לדמעות" (רותי נבון) "בושם תפוזים" (שלומי שבת).
  • הימים זורמים, עם ההרכב הקולי: עינת שרוף, תמיר הרפז, בועז קביליו ואליגון-רוז. את כל השירים אליגון-רוז כתבה והלחינה.
  • התקווה חוזרת ללב, אלבום אוסף ובו מיטב משיריה המוכרים במיוחד.
  • שלוש אהבותיי, אלבום כפול ובו ארבעים משיריה.
  • ציפור סגולה, אלבום סולו של אליגון-רוז ובו שנים עשר שירים שכתבה, הלחינה וביצעה.

תרגומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דודה רדיו | בית אבי חי, באתר www.bac.org.il