תלסוקרטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: וגם קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תָלָסוֹקרטיהיוונית θάλασσα תלסו=ימי, וκρατεῖν קרטיה=כוח) היא מדינה שרוב השטח שבבעלותה ימי ובכך גם מתבטאת עוצמתה. ניתן להגדיר את מעמדה כמעצמה ימית (בדומה לאימפריה הפיניקית שחלשה על רשת מסחר ענפה). למעצמות מסוג אלה רק לעיתים נדירות בעלות עוצמה יבשתית המשתווה לזו הימית. היוונים השתמשו לראשונה במונח "תלסוקרטיה" בתיאור הציוויליזציה המינואית, שכוחה התבסס על עוצמתה הימי. הרודוטוס התייחס בזמנו לנחיצות בפיתוח כוח ימי אשר יהווה מענה כנגד ההתעצמות הימית של הפיניקים.

דוגמאות לתלסוקרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן דוגמאות רבות למעצמות תלוסקרטיות מלבד אלו שצוינו לעיל.

באירופה של מי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד דוגמה זו לאימפריה עתיקה שהתבססה ברובה על כוח ימי ושליטה על מעברים ימיים ללא מקבילה ביבשה, גם בתקופת ימי הביניים ניתן למצוא אימפריות ומעצמות בעלות מאפיינים תלוסקרטיים.

מבין מעצמות התלוסקרטיה בימי הביניים המפורסמת שבהם הנה הרפובליקה של ונציה. בתקופת שלטונה התפצלה הרפובליקה ל"דוגדו" של ונציה וללגון.

בנוסף, בין השנים 500 ל-1000 היו מספר ערים שהתפתחו לכדי תלסוקרטיות מינוריות באזור המצוג'ורנו (דרום איטליה), אשר פיתחו נמלים וכוח ימי איתן שסייע להגן על נמליהם, בעלי בריתם ואף לזרוע הרס וחורבן בנמלי האויב. בין תלסוקרטיות אלה, ניתן למנות ערים יווניות ולומברדיות.

במזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאה השביעית לחמש עשרה לספירה, הגאוגרפיה המלאי הימי נשלט על ידי התלסוקרטיות סריויג'יה ומאג'פאליט. זוג מעצמות שחלשו על השטח הימי המשתרע בדרום מזרח אסיה וניצלו את נתיבי הסחר באיי הבשמים ובין הודו לסין.

היה זה בתקופת התגליות (מאה 15-17) שחלק מהמעצמות תלסוקרטיות המשמעותיות נוסדו. בעוד בסיסם השלטוני היה באירופה, מעצמות אלו הקימו מושבות מעבר לים ושלטו בהם בזכות אותו כוח ימי. מבין התלסוקרטיות האלו, ניתן למנות את האימפריה הפורטוגזית, ספרדית, הולנדית ולבסוף הבריטית שהייתה בעלת הכוח הימי הגדול ביותר שידעה התקופה. מעצמות תלסקורטיות אלה באו אל קיצם במתכונתם המוכרת, עקב סיום הקולוניאליזם ומירוץ החימוש הימי בין אנגליה לגרמניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]