תלת דפורענותא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בשם תלת דפורענותא (או תלתא דפורענותא, בארמית: שלוש של פורענות) מכנים את שלוש שבתות האבל, שבין צום שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, בהן קוראים הפטרות העוסקות בעניין חורבן בית המקדש וירושלים. המנהג מופיע במשנה תורה לרמב"ם ובשולחן ערוך ומקורו בפסיקתא דרב כהנא. בלשון העממית שבתות אלו נקראת 'שלושת השבועות'. בכמה ספרים הן מכונות 'תלתא דטיבותא' - שלושת שבועות הטובה -, ובספרי המנהגים, 'שבתות דש"ח', כראשי התיבות של ההפטרות הנקראות בהן במרבית קהילות ישראל: דברי ירמיהו [ירמיהו א], שמעו [ירמיהו ב] וחזון ישעיהו [ישעיהו א][1].

בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע בנביאים מעניין פרשת השבוע, בשבתות אלה, החלות בימי בין המצרים, קוראים נבואות תוכחה של ירמיהו וישעיהו שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש.

  • בשבת השלישית, שהיא השבת שלפני תשעה באב (בה קוראים את פרשת דברים), קוראים האשכנזים והספרדים את הפרק הראשון של ספר ישעיהו, "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים"(ישעיהו א, א-כ). התימנים, שקראו את הפרק בשבוע שלפניו, קוראים בהמשך הפרק "איכה הייתה לזונה קריה נאמנה". (ישעיהו א, כ"א- ל"א) על שם פתיחת הפרק נקראת השבת "שבת חזון", ויש נוהגים בה מנהגי אבלות מיוחדים. את הפטרת "חזון" יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה. בכמה מקהילות הספרדים (בעיקר צפון אפריקה ומערב אירופה) יש הנוהגים לקרוא במנגינה עצובה את כל הפטרות תלת דפורענותא.

בשבע השבתות שאחרי תשעה באב מפטירים בענייני נחמה, והן נקראות "שבע דנחמתא".

מנהגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל יהודי איטליה מנהג תלתא דפורענותא נהוג רק באופן חלקי. בשבתות הראשונה והשנייה הם נוהגים לקרוא הפטרות רגילות מעניין פרשיות השבוע, ורק בשבת חזון הם קוראים את ההפטרת "חזון" הנהוגה אצל האשכנזים והספרדים.

יהודי ג'רבא ויהודי לוב נוהגים בשבת חזון להפטיר "משא גיא חזיון" (ישעיהו פרק כב פסוקים א-יד).

ילדים ששבת בר המצווה שלהם חל בשבתות אלו יכולים לעלות לתורה כרגיל ולחגוג את בר המצווה[3].

אצל יהדות ספרד בתקופת הראשונים נהגו לומר קינות בשבתות של תלת דפורענותא. בתקופות מאוחרות יותר בוטל המנהג בשל היותו מנוגד להלכה האוסרת על אבלות בשבת. ברם קינות אלו המשיכו להיות מודפסות בסדרי הקינות הספרדיים ובקהילות מסוימות נהוג לאומרן לפני תפילת ערבית של תשעה באב (בכמה מקהילות צפון אפריקה והבלקן) או כחלק מהקינות של תפילת שחרית (בעיקר במערב אירופה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהתאמה כל אחת משבתות דש"ח מקבלת את שם ההפטרה הנקראת בה: 'שבת דברי', 'שבת שמעו' ו'שבת חזון' הנקראת גם 'שבת איכה' (בשל קריאת מגילת איכה) ו'שבת שחורה' (בשל היגון שבה).
  2. ^ האשכנזים מוסיפים את פסוק ד בפרק ג הספרדים מוסיפים את פסוקים א-ב בפרק ד
  3. ^ שבת בר-מצווה בשבת חזון, הרב יעקב אריאל, אתר ישיבה; פרשת בר המצווה, הרב משה רודרמן, אתר מסורת; מנהגי שלושת השבועות, אתר ישיבות בני עקיבא


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.