תל-אביב הקטנה (פסיפס זכוכית)

תל-אביב הקטנה
	חזית הפסיפס במקומו הנוכחי, בחזית מגדל רוטשילד 1, שבשדרות רוטשילד
מידע כללי
סוג	פסיפס, מזרקה, פסל
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	2011–1972
תאריך פתיחה רשמי	1972
יוצר	נחום גוטמן
קואורדינטות	32°03′47″N 34°46′08″E / 32.06305556°N 34.76888889°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) תל-אביב הקטנה תל-אביב הקטנה תל-אביב הקטנה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

תל-אביב הקטנה הוא פסיפס זכוכית, מעשה ידיו של האמן הישראלי נחום גוטמן, המתאר את תולדותיה של העיר תל אביב על גבי שלושה לוחות מרכזיים הניצבים בלב מזרקה, ומוקפים במעגל שעליו 15 תמונות נוספות. הפסיפס הוצב בינואר 1976 בחזית בית העיר תל אביב-יפו בכיכר ביאליק. בשנת 2008 הוסר מהמקום^[1], ואוחסן במחסני העירייה עד שנת 2011, עת הוצב במקומו החדש בחזית מגדל רוטשילד 1, שבשדרות רוטשילד^[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעברה עיריית תל אביב למשכנה הנוכחי ברחוב אבן גבירול, הוחלט לשפץ את המבנה הקודם ברחוב ביאליק ולפתוח בו מוזיאון היסטורי לתולדותיה, וכן לשקם את הכיכר שבחזיתה. התוכנית המקורית הייתה להקים בכיכר מזרקה מוקפת דשא, אך ב-1971 הזמינה העירייה עבודת פסיפס מהאמן נחום גוטמן, שתוכנה יכלול את תולדות העיר ואשר תוצב במרכזה של המזרקה^[3]. גוטמן נענה לבקשה וכתב בתשובה כי:

"הפסיפס ימחיש בעיני המבקרים ותושבי העיר דמויות והתרשמויות של תל אביב כפי שהכרתיה בלידתה."^[4]

אולם היצירה שעיצב גוטמן התייחסה בחלקה הגדול לא רק לתולדות תל אביב שהכיר בילדותו, אלא גם לאלה של יפו משך אלפי שנות קיומה. הפסיפס עוצב בסטודיו בעיר רוונה באיטליה והכנתו הסתיימה תוך עשרה חודשים. אולם בשל קשיים בירוקרטיים שונים ובשל כך שהסתבר שלוחות היצירה מסתירים את חזיתו של בית העיר, היו שהציעו להעביר את הפסיפס למקום אחר, והצבת הלוחות בכיכר התעכבה עד שנת 1974. חנוכת האתר נערכה רק בשנת 1976, ובשנת 1978 נסגרה המזרקה לשיפוץ, לאחר שהסתבר כי הרכב המים פוגע באבני הפסיפס.

בשנת 2008, לקראת שיפוץ הכיכר וחנוכתו המחודשת של "המוזיאון לתולדות העיר תל אביב-יפו" בבית העיר, הוחלט להעתיק את הפסיפס ממקומו, ולהפוך את המזרקה בכיכר לבריכה ביולוגית. בהסכמת משפחת גוטמן, נוסר הפסיפס והועבר למשמורת במחסני העירייה, שם שומר על ידי אמיר ג'נאח ושהציבו במקומו החדש, בקצה המערבי של שדרות רוטשילד, סמוך לכניסה לנווה צדק ולא הרחק ממוזיאון נחום גוטמן לאמנות. הפסיפס נועד להיות ממוקם למרגלות מגדל רוטשילד 1, וכשבנייתו של זה הסתיימה בשנת 2011 הוצב הפסיפס באתר החדש.

מאז ועד היום מטפלים במים ובפסיפס שמתוחזק שימורית 4 פעמים בשנה באחריות העירייה ובביצוע השימורי של אמיר ג'נאח.

ב-30 באוגוסט 2013 נפתחה במוזיאון נחום גוטמן לאמנות התערוכה "מביאליק לרוטשילד", שהציגה את המתווים שיצר גוטמן למזרקה.

היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיפס עשוי ממעגל שלו שטח פנים של 36.50 מ"ר, ושלושה לוחות בטון ניצבים בגבהים שונים, שצופו באבני פסיפס בכל צדדיהם, בשטח כולל של 39.60 מ"ר. אבני הפסיפס עשויות מזכוכית בגודל של עד 1 סנטימטר, והן הושקעו בטיח רק והודבקו למקומן בדבק זכוכית.

הסצינות המרכזיות הנראות על לוחות הבטון הניצבים הן סיפור יונה הנביא המושלך לים (משמאל), מראה אחוזת בית (בתווך), והעברת ארזי הלבנון בידי שלמה מנמל יפו אל בית המקדש הראשון (מימין). בצידו האחורי של הלוח המרכזי מופיע הכיתוב "אחוזת בית, עוד אבנך ונבנית".

על המעגל החיצוני שמסביב למזרקה נראות סצינות שונות מתולדותיהן של יפו ותל אביב, המופיעות עם כיוון השעון בסדר כרונולוגי: סיפור אנדרומדה ופרסאוס, מצביאים שונים שכבשו את יפו דוגמת תחותמס השלישי, הצלבנים ונפוליאון, וביקוריהם של משה מונטיפיורי ובנימין זאב הרצל בעיר. עוד נראים עולים מגיעים לנמל יפו, מראה אחוזת בית ושכונות נווה צדק ונווה שלום, בתי הקפה בתל אביב בימי המנדט הבריטי וטקס הכרזת העצמאות בהיכל העצמאות.