תל אביב הקטנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הבניין הראשי של יריד המזרח בגני התערוכה תל אביב, בשנת 1934
מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים

תל אביב הקטנה הוא שמו של המופע המוזיקלי 'תל אביב הקטנה' שניתן לו ידי חיים חפר ודן בן אמוץ בשנות ה-50 של המאה ה-20. השם התייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה. 'אחוזת בית' התרחבה במהירות ושכונות רבות נוספו לה מעבר לקווי המתאר הראשונים, עד שהוכרזה כעיר בשנת 1934. 'תל אביב הקטנה' הייתה למושג, מושא לגעגועיהם של רבים, ומופיעה ביצירות אמנות: ספרות, ציור ופיסול. מאז העשור האחרון של המאה ה-20, גברה המודעות הציבורית לתרבות שנוצרה בתקופת "תל אביב הקטנה", עם הרצון לשמר מבנים, תצלומים, חפצים שנוצרו בה; פורסמו מחקרים אחדים אודותיה; והיא נושאן של מספר תערוכות במוזיאונים בישראל.

אפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל אביב הקטנה שימשה כמקום מרכזי לבילוי, בעיקר לתיירים שפקדו את הארץ עם כיבושה על ידי הצבא הבריטי ב-1918, אך גם לבני הארץ החיים בה, מאז הזכירה ליוצאי אירופה מעט מטעמו של "בית קפה בעיר" וישיבה בטלה תחת השמש, טיול לאורך טיילת שפת הים, קנייה בחנויות או טיול מול חלונות הראווה ברחובות עיר. למעשה, איכות וסגנון חיים מערבי על שפת הים התיכון בלבנט. כיום "תל אביב הקטנה" היא מתחם בנייה מראשית העשור השני ועד מחצית השלישי של המאה העשרים, המיועד לשימור ומשומר בחלקו.[1]

יציאתן של השכונות היהודיות מיפו, בשנות השמונים של המאה התשע עשרה, לא נעשתה במחשבה של בניית עיר, אלא ענתה על צורך קיומי למגורים. השכונות היהודיות הראשונות הללו היו העתק של דפוסי בנייה ואופי חיים עירוני מזרחי, כפי שהיה מקובל אז וכמו שהיה ביפו. בניית קירות עם גג כבית. בית צמוד לבית שכן שנבנה על מלוא פיסת האדמה שנרכשה בתוך כרם ובפרדס.

לא היו דרכים, לא כבישים ובוודאי לא גינות-גן או חצר משחקים ציבורית. ביוב ולכלוך היו הסביבה הטבעית שבה גם נחפרו בארות מי שתייה. כך חיה האוכלוסייה עד לעלייה השנייה שהשכלתה, כוחה הכלכלי ואופיה העירוני, יצרו את הצורך במגורים כבתרבות המערבית.

מאחוזת בית לתל אביב הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של העיר בדרומה, ביציאה מהעיר יפו אל מעבר לתחנת הרכבת העות'מאנית, אל קרקעות "כרם ג'באלי" מזרחית לעיר הנמל. ב-1906, החלה מתגבשת אגודת "אחוזת בית". הוקמה הגימנסיה העברית "הרצליה" על קצה גבעת רחוב הרצל ומעבר שדרות רוטשילד. מזרחית ומחוץ לשכונה היהודית נווה צדק ובתי הספר העבריים שבה, "אליאנס" לבנים ו"יחיאלי" לבנות (על שם מנהלו יחיאל יחיאלי). כך נוצרה אחוזת בית על 60 בנייניה הראשונים וממנה התפתחה העיר צפונה ומזרחה בשלבים מהירים תוך תריסר שנים ועד לכיבוש הבריטי בשנת 1918, כ-1600 - 2000 נפש גרו אז בכמאה ושמונים בתי העיר המערבית "תל אביב הקטנה". הכיבוש הבריטי בא לאחר שהח'ליפה השליט, עות'מאני מתעמר, גירש את תושביה העבריים במה שזכור כגירוש תל אביב והרחיקם אל יישובים יהודיים אחרים.

גבעה נמשכה אז מנווה צדק, חצתה מזרחה אל מרכז תעבורה בכיכר המושבות שהייתה מלאה עגלות רתומות לבהמות. ברחובות אז התגוללו גללי בהמות שריחם התערבל בריח עשן. נשמע רעש מנועים מקרטעים ושריקות קיטור נוצרו משסתום נפתח בארובת קטר רכבת ירושלים-תל אביב שנכנסה לתחנה. שכונה חדשה נבנתה לאורך מסילת הרכבת העות'מאנית, ותל אביב החלה עם בתיה המסוגננים וצמודי הקרקע.

הקטנה התרחבה מזרחה עד רחוב אלנבי ורחוב נחלת בנימין, אשר חלקו המערבי משמש כיום כמדרחוב שהחליף דרך ראשית (צפון-דרום) ששימשה מאחוזת בית אל טחנת הקמח ליד נחל הירקון. ברחוב היו חנויות בעלי מלאכה, סוחרים ובתי קפה ומסעדות. מאלנבי, התרחבו רחובות כרחוב אחד העם ובית הספר העברי בו, מזא"ה וברנר ועד רחוב שיינקין. בשכונת נווה צדק נבנה קולנוע עדן פתוח אל השמים וסמטאות צרות נבנו על ידי בוני ה"חזון בלב פרדס מחוץ ליפו". התפתחות הבנייה המשיכה עם שכונת פלורנטין, שכונת מונטיפיורי ושדרות רוטשילד. האחרונה הוקמה אך במקרה, עקב היות תעלה במקום, שהתמלאה תשפוכת חולית ופסולת בנייה, דבר שמנע בנייה עליה והפך את התעלה לכל אורכה לשדרה נטועת עצים.

מאז תל אביב הקטנה שחצרות בנייניה נטועות עצים, התפתחה והפכה עיר "קוביסטית, באוהאוסית לבנה וממורפסת, מסוגננת. לעתים צבעונית, מעוגלת ומעורגלת סבכות ברזל תוחמות מרפסות צרות, סמטריות ומעוגלות". עיר שרעפיה מסוגננים, עיר עם דרכים כבישים ושדרות כאירופה, כמערב החדש.

עד שנת 1934 כיסתה תל אביב בת 75,000 התושבים עם 5000 בנייניה שטח חולי גדול של 350 דונם, פי 12 מגודלה בראשית ימיה (30 דונם). בשנת 1932 הקימו הבריטים את נמל חיפה, אך מאורעות 1936 הובילו את ראשי היישוב לסבור כי נמל יפו אינו יכול לשמש אותו והחל לפעול מזח נמל עברי למורת רוח שלטונות המנדט. בסופו של דבר, במהלך 1937 נחפר נמל תל אביב ביבשה ונחנך בפברואר 1938.

שוקי תל אביב הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל אביב, קיימים מספר שווקים:

שוק בצלאל, תחום בין הרחובות קינג ג'ורג' בדרום, אלנבי במערב, טשרניכובסקי בצפון והמכבי במזרח, ידוע כשוק הפשפשים התל אביבי. נכון ל-2015, השוק בחלקו עדיין קיים, אך בעתיד מתוכנן להפוך לקומפלקס מגורים.

שוק הכרמל, נמצא בין הרחובות אלנבי ממזרח ודניאל ממערב. השוק נחשב למרכז החיים העירוני החוצץ בין שכונת כרם התימנים שנבנתה סמטאות צרות ותריסי העץ שורדים בקוביות חדרי השכונה הלבנות שחוברו כשרשרת מסוידת לבן, מצפון לנווה צדק על סמטאותיה המספרות לקבוצות קהל קטנות, על "חזון בלב פרדס" כשכונה ראשונה מחוץ ליפו.

שוק התקווה, שוכן בשכונת התקווה, נמצא בין צומת הרחובות ההגנה והאצ"ל בדרום מזרח תל אביב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיורים, באתר עיריית תל אביב