אבל בית מעכה
.jpg) | |
| תל אבל בית מעכה ב-1945, צילום מהדרך | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל  |
| אתר ארכאולוגי | |
| אתר אינטרנט |
http://www.abel-beth-maacah.org/ |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 33°15′29″N 35°34′52″E / 33.2580511°N 35.5810069°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   אבל בית מעכה  | |
  | |
אָבֵל בֵּית מַעֲכָה הוא תל באצבע הגליל כ-2 ק"מ דרומית למטולה וכ-2 ק"מ צפונית לקיבוץ כפר גלעדי בצד כביש 90.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקום נמצאו עתיקות החל מהתקופה הכנענית ועד לימי הרומאים. במקום התקיימה ככל הנראה העיר העתיקה אבֵל המוזכרת במקרא כ"אבל בית מעכה". אבֵל הייתה עיר כנענית מתקופת הברונזה הקדומה (מהאלף ה-3 לפנה"ס), שבהמשך (באמצע האלף ה-2 לפנה"ס) הייתה שייכת לממלכת חצור הכנענית.
אבל מצוינת ברשימת הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים בשנת 1468 לפנה"ס.[1] אפשר שהכינוי "בית מעכה" מלמד על זיקה היסטורית של העיר לממלכת מעכה המקראית.[2]
במקרא (שמואל ב פרק כ) מצוין כי שבע בן בכרי, שמרד בדוד המלך, הסתתר בעיר זאת. אישה חכמה מאבל שכנעה את תושבי העיר למסור את המורד לידי יואב בן צרויה, שר צבאו של דוד, שצר על העיר.
במאה ה-9 לפנה"ס נכבשה אבל בידי מלך ארם, בן הדד הראשון: ”וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ עַל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה; וְאֵת כָּל-כִּנְרוֹת, עַל כָּל-אֶרֶץ נַפְתָּלִי” (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ'). במאה ה-8 לפנה"ס נכבשה אבל בידי מלך אשור, תגלת פלאסר השלישי: ”בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי, וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה” (ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ט). שמה מצוין בכתובות אשוריות שבהן רשימה של הערים הכבושות, משנת 733 או 734 לפנה"ס.
במאה ה-13 כתב הגאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי על כפר בשם אבל אל-קמח ששכן במקום. הכפר חרב במלחמת העצמאות.[3]
חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2012 נערך סקר ארכאולוגי ובשנת 2013 החלו בתל חפירות ארכאולוגיות שנעשות בשיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית בירושלים בראשות נאוה פניץ-כהן ורוחמה בונפיל ואוניברסיטת אסוזה פסיפיק (Azusa Pacific University) מאזור לוס אנג'לס בארצות הברית בראשות רוברט מולינס (Robert A. Mullins). אתר זה לא נחפר מעולם. במסגרת חפירות של עונות 2013 עד 2015 נפתחו חמישה שטחי חפירה, שניים בתל התחתון (שטחי F ו-O), אחד באוכף שבין התל התחתון והעליון (השטח A), אחד במדרון המזרחי של התל העליון (שטח B), ושטח K שבמדרון המזרחי בקצה הצפוני של התל התחתון. באתר נמצאו שרידים בעיקר מתקופת הברזל א וב, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת ברונזה התיכונה. בנוסף נמצאו שרידי בנייה מרשימים מהתקופה הפרסית-ההלניסטית הקדומה. אחד הממצאים החשובים ביותר שנמצאו הוא מתקופת הברונזה המאוחרת ב' היה כד קטן שבתוכו נמצאו מטמון כסף.[4]
בשנת 2017 נמצא במקום ראש עשוי פיאנס מצרי של פסלון של מלך או אציל המתוארך למאה ה-9 לפנה"ס.[5]
מטמון הכסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטמון התגלה באזור F על חלק הדרומי של התל הצופה לעמק החולה. המבנה בו נמצא מורכב מאבן ודמוי והוא ככל הנראה בסיס של מגדל. המטמון היה בתוך פך שהתגלה 45 סנטימטר מתחת למפולת שכסתה את הרצפה. הפך נשען על אחד מקירות של המגדל, והיה מוסתר רק על ידי המפלות. הפך היה בעל ידית שבורה ועליו שאריות דגם בצבע שחור. צוואר הפך היה שבור.[6] המטמון עצמו מורכב ממקבץ חפצי כסף שנמצאו מסוגסגים אחד עם השני. עצם העובדה שהם נמצאו מחוברים אחד אל השני רומז שאולי החפצים היו קשורים אחד אל השני בבד. האוסף כולל משני מעשר חפצים:[6]
| פריט | תיאור | כמות |
|---|---|---|
| עגיל חישוק עם תליון חרוטי | העגילים מורכבים מטבעת עם תליון בצורה של חרוט מחובר לתחתית. שלושה משומרים היטב ושניים כפופים ומקופלים בקצוות. תכשיטים דומים מזהב נמצאו בתל אל-עג'ול בעוד שבאל-עמארנה נמצא עגיל כסף דומה. כל התכשיטים האלו מתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת. | 5 |
| חוט מפוטל | יכול להיות עגיל. נמצאו תכשיטים דומים מזהב מתקופת הברונזה המאוחרת באתרים אחרים | 1 |
| תליון | נראה כמו חֲצִי סַהַר. סוג התליון היה באופנה בין תקופת הברונזה התיכונה עד לברזל I | 1 |
| מטיל | סביר להניח נעשה על ידי שפיחת כסף נוזלי על משטח שטוח. 0.5 סנטימטר עובי ומשקל 44.3 גרם | 1 |
| מטיל בצוע | חתיכה של מטיל יותר גדול, ככול הנראה פוצל בזמן עסקאות כלכליות | 1 |
| תכשיטים בצועים | עגיל ותכשיט בלתי ניתן לזיהוי אשר חתוכים לחלקים קטנים | 2 |
| גיליון כסף | מקופל כך ששני קצוות פוגשים זה בזה | 1 |
מתיאור הפריטים ומהשוואה לתכשיטים דומים באתרים נוספים, עולה כי תכולת המטמון מתאימה לתיארוך שלו לתקופת הברונזה המאוחרת. המשקל הכולל של המטמון הוא 59 גרם, מה שעושה אותו שווה ערך לשישה שקלים אוגריתים. על פי ניתוח כימי של של המטמון יודעים שהפריטים בו מורכבים מכסף טהור ובנוסף משערים שמקור הכסף מאסיה הקטנה או מהאזור האגאי, עם המטיל המלא בעל הרכב כימי שתואם אחד לאחד למקור הכסף מלאווריון שביוון. המטמון זה הוא גם היחיד באזור הלבנט הדרומי (ארץ ישראל) שמתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת II ומעיד על מסחר ימי של מתכות עם האיים האגיים בתקופה זו.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אבל בית מעכה- מידע על אתר אבל בית מעכה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- יוסף סטפנסקי, תל אבל בית מעכה, באתר "חדשות ארכאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל", גיליון 117 (2005), 10 במרץ 2005
- שמורת אבל בית מעכה, באתר טבע ונופים בישראל
- צילומים של אבל בית מעכה (התל והחפירות) באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- טיול לתל אבל בית מעכה, באתר "עידן התנ"ך"
- דף הפייסבוק של משלחת החפירות הארכאולוגיות בתל
- אתר האינטרנט של משלחת החפירות הארכאולוגיות בתל
אבל בית מעכה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, עמוד 131
- ^ בנימין מזר (מייזלר), "אבל בית-מעכה", אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, כרך א, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"י, טורים 37–38
- ^ Khalidi, Walid. All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington DC: Institute for Palestine Studies, 1992 page 428
- ^ אתר האינטרנט של משלחת החפירות של תל אבל בית מעכה
- ^ אי-פי, תעלומה בת 3,000 שנה: פסל של מלך מתקופת התנ"ך נמצא באזור מטולה, באתר הארץ, 9 ביוני 2018
- ^ 1 2 3 Tzilla Eshel, Robert Mullins, A Late Bronze IIB Silver Hoard from Tel Abel Beth Maacah, Israel Exploration Journal, 2019
| בקרת זהויות |
|
|---|