תל א-נצבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


תל א-נצבה
250PX
חותם "ליאזניהו עבד המלך"
שטח 32 דונם עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מעל פני הים 845 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות ממלכת יהודה, יהדות ארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
התגלה חותם אבן "ליאזניהו עבד המלך"
ארכאולוגים ויליאם בדה
מיקום
קואורדינטות 31°53′06″N 35°12′59″E / 31.885136°N 35.216417°E / 31.885136; 35.216417
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תל א-נצבה (או תל אל-נצבה) הוא תל מצפון לירושלים, כ-2 ק"מ מצפון לקלנדיה ושדה התעופה עטרות. הוא מוקף בשלושה גאיות ורק מצד צפון הוא קשור באוכף לגב ההר. שטחו של התל כ-32 דונם[1]; אורכו 265 מטר. האתר בכללותו נפגע קשה בעיקר בשל סחף.

המחקר הארכיאולוגי באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים חפר בתל וויליאם באדה (אנ') מבית הספר הפסיפי לדתות(אנ') בברקלי[2]. עונת חפירות ראשונה התקיימה במחצית הראשונה של 1926[3].

לאור הצלחת החפירות, שב באדה וחפר שוב בשנים 1927[4], 1929[5] ובראשית שנות ה-30 (1932 ו-1935). סה"כ, באדה ניהל בתל 5 עונות חפירה. ב-1934, באדה הו"ל ספר שבה תיעד בצורה מדויקת את שיטת החפירה שלו [6]. ב4 במרץ 1936 בדה מת משבץ מוחי. כל הממצאים נלקחו ל"בית הספר הפסיפי לדתות" בקליפוניה, שם הוקם מוזיאון לכבודו של באדה. רוב המוצגים במוזיאון הם ממצאי תל א-נצבה.

באדה חפר את רוב התל, ובין ממצאיו בנייה רבה מתקופת הברזל ומהתקופה הבבלית והפרסית. מהמאה ה-12 לפנה"ס, נתגלה יישוב גדול, עם קרמיקה בעלת מאפיינים פלישתיים מובהקים.

מתקופת הברזל II נמצאה חומת סוגרים בעובי 2 מטר ומגדלים בחומה בצפון ובמערב התל. מהמאה ה-9 לפנה"ס (אולי מימי המלך אסא), נמצאה חומה חיצונית גדולה בעובי 5 מ' עם עשרה מגדלים ובאורך 660 מ' שסביבה חפיר, ושער בצפון העיר. נמצאו ידיות "למלך" רבות, המיוחסות לימי חזקיהו.

וויליאם באדה מעיין ב-"חותם יאזניהו"

משלהי המאה ה-7 לפנה"ס, נמצא חותם עשוי אבן אוניקס, עם הכתובת: "ליאזניהו עבד המלך". ייתכן שהחותם הוא של יאזניהו בן-המעכתי, שהיה בין שרי צדקיהו וכמופיע בנביאים [7], נשבע לאחר מכן אמונים לגדליהו בן אחיקם. [8].

מראשית תקופת בית שני, נמצא מה שנראה כחומה דקה שהגנה על העיר רק בצד צפון.

זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדה פרסם שלדעתו יש לזהות את תל א-נצבה עם העיר המקראית מצפה של נחלת בנימין. ג' דלמן, פ' מ' אבל ו-וויליים ג'ון טאליה‏ פיתיאן-אדמס תמכו בדעתו.

אך יש חולקים על זיהוי זה: אולברייט והרצברג זיהו בתל את מקומה של עטרות הארכי. גרסטנג זיהה אותה עם בארות. ויש דעות חולקות נוספות.[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל א-נצבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האנציקלופדיה של התנ"ך (1987), כרך ג, עמ' 102.
  2. ^ William Frederic Badè (1871–1936)
  3. ^ החפירות בעיר מצפה, דואר היום, 22 בפברואר 1926
    תגליות בחפירות שבמצפה, דבר, 21 במאי 1926
  4. ^ עיר קדומים נגלתה מצפון לירושלים, דבר, 2 במאי 1927
  5. ^ מחפירות מצפה בנימין, דבר, 5 ביולי 1929
  6. ^ A Manual of Excavation in the Near East
  7. ^ ספר מלכים ב' כה, וכן שם כ' ג, ובספר ירמיהו מ' ח
  8. ^ http://www.arts.cornell.edu/jrz3/Eermdans_Mizpah.pdf
  9. ^ עוד בעניין ב-אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית של ארץ ישראל של ישעיהו פרס, כרך ד', עמ' 960.