תל בית שמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל בית שמש
שרידי שער הכניסה הדרומי לעיר, תקופת הברונזה
שרידי שער הכניסה הדרומי לעיר, מתקופת הברונזה
מידות
שטח 30 דונם עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מעל פני הים 250 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
תקופות ברונזה בייניימית
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
ננטש ימי הביניים המוקדמים
סוג תל
מאורעות מסע סנחריב בארץ ישראל
אתר ארכאולוגי
חפירות

אוניברסיטת תל אביב החל מ-1990

רשות העתיקות
ארכאולוגים שלמה בונימוביץ וצבי לדרמן
מצב הרוס
גישה לציבור לא
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ממערב לעיר בית שמש, צמוד לכביש 38
קואורדינטות 31°45′02″N 34°58′29″E / 31.7506213°N 34.9747437°E / 31.7506213; 34.9747437
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מראה כללי של תל בית שמש
שרידי בתים בתל
במת אבן בשיאו של התל
שרידי המבנה הביזנטי בתל
שרידי החומה המקיפה את תל בית שמש, תקופה ביזנטית

תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש. התל מזוהה עם היישוב המקראי בֵּית שֶׁמֶש. במאמר המסכם את החפירות הממושכות המתנהלות בתל, קבעו חוקרי אוניברסיטת תל אביב פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן כי "תל בית-שמש הוא אתר מפתח ללימוד קצה גבול ההתפשטות הפלישתית והדינמיקה התרבותית והחברתית באזורי המפגש והחיכוך בתקופת הברזל א'"[1]. תל בית שמש שימש כמרכז מִנהלי וכלכלי חשוב של ממלכת יהודה[2][3].

תולדות היישוב העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר התקיימה עיר עוד בתקופה הכנענית הקדומה, אולם רק בתקופה הכנענית המאוחרת החלה לשגשג ולקיים קשרי מסחר ענפים עם הארצות השכנות (ככל הנראה ממלכת מצרים בדרום). תושבי המקום קיימו כנראה את פולחן אל השמש כפי שמרמז שמו של היישוב שהיה מושבה של האלה הכנענית שפש[4]. בתקופה זו הייתה העיר יישוב קטן יחסית ששכן בצל ערי המדינה האזוריות ירושלים וגזר.

העיר בית שמש העתיקה מוזכרת בספר יהושע, שם נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, העיר ומגרשיה הועברו כעיר הכהנים על פי הגורל שנערך במשכן שילה על ידי יהושע בן נון ואלעזר הכהן. אף על פי שהעיר מופיעה בתנ"ך ובתלמוד שמה אינו מוזכר במקורות אחרים.

על פי הממצאים הארכאולוגים הרבים בתל, ניכר שבית שמש נחרבה מספר פעמים, בין היתר על ידי מסע העונשין של סנחריב בשנת 701 לפנה"ס. בפעם הזו כאשר שוקמה העיר, היא שגשגה והגיעה לשיאה, עם תעשייה מפותחת של ייצור שמן זית, וכלים המתאימים לריסוק המוני של זיתים ואחסנת כמות רבה של שמן - בכמות שככל הנראה עלתה על הצורך המקומי, מה שהוביל את החוקרים למסקנה שהייתה יישוב משמעותי בכלכלה המקומית ואולי אף ייצאה לאימפריה האשורית את השמן[5].

כאשר בית שמש נחרבה בשנת 586 לפנה"ס, הפעם בידי נבוכדנצר מלך בבל, היא שוקמה ונבנתה מחדש מעט מזרחה ממיקומה הקודם[6], אולם ירדה ממעמדה, ואילו בימי שיבת ציון חזרו אליה משפחות הכהנים שגלו על ידו[7]. באתר נמצאו ממצאים של ישוב יהודי ימי בית שני[8]. היא מוזכרת בתלמוד כמקום יישוב קטן וזניח. רק במאה ה-5 לספירה, נבנה במקום מנזר ביזנטי גדול.

זיהוי התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הטקסט התנכי שכנה בית שמש בסמוך לצרעה, אשתאול ועקרון. על פי כתבי אוסביוס, היסטוריון נוצרי מהמאה השלישית, נמצאת בית שמש באתר הנמצא 10 מיל מבית גוברין ובסמוך לאמאוס. על סמך מידע זה הצביע החוקר אדוארד רובינסון על תל רמיילה שניצב סמוך לכפר הערבי עין שמס שבשמו נשתמר זכר העיר הקדומה.

התל ששטחו כ-30 דונם, יושב על פסגה בגובה 250 מטר מעל פני הים בנקודה אסטרטגית על ערוץ נחל שורק מצפון ונחל שמש ממערב עובדה שאפשרה אספקת מים סדירה ליישוב, אוכף מחבר את הפסגה לרכס ההרים הנמצא ממזרח.

המחקר באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החפירות שבוצעו באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החפירות הארכאולוגיות הראשונות בתל נערכו בין השנים 19111912 במימון הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בראשותו של דנקן מקנזי, וכבר אלו חשפו ממצאים חשובים שהתמקדו בשלוש ערים מתקופות שונות.

בין השנים 19281935 בוצעה חפירה נוספת במימון קולג' הוורפורד בפנסילבניה בראשותו של אליהו גראנט, וזו חשפה את מירב שטחי התל ובעיקר חלקו המערבי והנקרופוליס שמחוץ לתחומים המבוצרים. ממצאי חפירות אלו פורסמו בשנת 1939 ובפסקת הסיכום ציין העורך כי יש צורך בחפירות שיטתיות ובקנה מידה גדול על מנת להגיע לתמונה מלאה של האתר[9].

בשנת 1967, במסגרת עבודות דחק לתושבי בית שמש התקיימו בתל עבודות שיקום[10].

תל בית שמש משמאל, והחפירות הארכאולוגיות מימין

מאז שנת 1990 נערכות במקום חפירות נוספות בניהול אוניברסיטת תל אביב בראשותם של צבי לדרמן ושלמה בונימוביץ. החפירה בוצעה מתוך כוונה לענות על מספר שאלות שנותרו פתוחות במבנה השכבות של התל ולמפות את ההקשר התרבותי של תל בית שמש "במסגרת ארכאולוגית רחבה של אזור נחל שורק"[11]. החפירות התמקדו בצד הצפון מזרחי של התל שלא נחפר כלל, אולם שפכו אור רב גם על ממצאים קודמים[12].

החל מעונת החפירות של שנת 2008 הופעלו באתר שיטות הדמיה דיגיטלית במטרה לשחזר את מראה השרידים והממצאים בעתות קדם, במאמר שתקציר שלו פורסם באתר רשות העתיקות מתארים החוקרים את הפעלת הכלים החדשניים:[13] "אגף אחד מתוך מבנה גדול אשר קבור כולו תחת מפולות הלבנים. במהלך החשיפה הורחבה פלטפורמת התיעוד הדיגיטלי-מבוסס GIS, שמשלחת תל בית-שמש הייתה חלוצה בשימוש בה. בעזרת שיטה זו נאסף מידע רב ומפורט באשר למיקומן ולתנוחתן המרחבית של לבני הבוץ בעיי המפולת. המידע שנאסף ומוחשב אפשר בניית מודלים ויזואליים דו- ותלת-ממדיים של האגף שנחפר. בניתוח שנערך על מודלים אלו, בשילוב עם המידע הרב שנאסף, התגלתה המכניקה של החורבן וניתן לשחזר את מבנהו של החדר לפני חורבנו. יתרה מזו, מודל ה- GIS מאפשר לנו “לחפור” שוב ושוב את החדר ולהבין את תהליכי החורבן אשר התחוללו בו".

החל ממרץ 2018, עורך עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חפירות הצלה בצפון התל. חפירות שבמסגרתם נפתחו 200 ריבועי חפירה ומשתתפים בהם כ–150 פועלים ו–20 ארכאולוגים. באתר התגלתה מערכת צפופה של בנייני ציבור, חדרי אחסון ומתקני תעשייה חקלאיים, כולל 14 בתי בד לאצירת שמן זית. חפירות ההצלה נערכות, לאחר שכבר הוסכם עם חברת נתיבי ישראל, שבתום החפירות האתר יהרס לטובת הרחבת כביש 38[14]. בשל הממצא החשוב שנתגלה בתל בית שמש, החל מינואר 2019 נעשים ניסיונות לעיצוב דעת קהל על מנת להפוך את האתר לגן לאומי וחברת נתיבי ישראל הסכימה לצמצם באופן ניכר את הרחבת כביש 38 באזור התל[15].

שילוב המיזמים המקבילים של חפירות ההצלה ברמת בית שמש, החפירות המתמשכות של אוניברסיטת תל אביב משנות ה-90 והמחקר הסביבתי שנערך בתחום העיר הם דוגמה ייחודית לסינתזה במחקר ארכאולוגי אזורי, שהביאה להרחבת יריעת המחקר והתארכות תקופת החפירות[12].

פיתוח האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2021, הכריזה עיריית בית שמש על תוכנית להקמת מרכז מבקרים באתר ושימור התל כולו כפארק ארכאולוגי, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים[16].

הממצאים בשכבות התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבחפירה הראשונה בשנים 1911–1912 אותרו 3 ערים נפרדות מתקופות שונות, בחפירה של המשלחת של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בשנים 1928–1935 מוינו הממצאים באתר ל-6 שכבות תיארוך. בחפירות שבוצעו בראשית המאה ה-21 נמצאו שכבות נוספות[6].

מהתקופה ההלניסטית והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצד הדרום מזרחי של התל חשף מקינזי כבר בשנים 1911–1912 מבנה מהתקופה הביזנטית. מקנזי סבר כי מבנה זה שימש כמנזר אף על פי שלא נמצא בו בית תפילה.

בחפירות ההמשך ברחבי התל נמצאו שרידי מבנים אחדים נוספים שיוחסו לתקופה הרומית והביזנטית וכן נחשפו ממצאים קרמיים ומטבעות מהתקופה ההלניסטית עד לימי הביניים המוקדמים.

בחפירות ההצלה באתר נתגלה גם בית כנסת מימי בית שני. בית הכנסת אמור להיות מועתק למקום אחר כדי לפנות את השטח לכביש 38, המתוכנן להיסלל באזור. בועז גרוס, ראש משלחת חפירות ההצלה בתל מטעם מכון ישראלי לארכאולוגיה, סבר כי המבנה איננו חשמונאי אלא ככל הנראה מהתקופה ההרודיאנית. הכפר שסביבו, הוא מאמין, ננטש בימי מרד בר־כוכבא. לדבריו, מקוואות טהרה שנמצאו סמוך למבנה, וכן ספסל שזוהה בתוכו, מאשרים את ההנחה שזהו בית כנסת[17].

בחפירות שהתייקמו בשנים 2016–2017 נתגלו מגוון מבנים, חרסים, כלי עבודה ובורות אשפה, שמוינו למספר שכבות יישוב בתקופה זו[6]:

שלושה שלבים מתקופת הברזל II[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכבה נחשפה עוד על ידי מקנזי ב-1911–1912, ובהמשך מיינה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל את ממצאיה לשלושה שלבי התיישבות בתקופת הברזל II. שלבים אלו מתפרסים לאורך זמן נרחב, שתוארך בסך הכל בין המאה ה-10 לפנה"ס ועד שנת 586 לפנה"ס, וכונו על ידי הארכאולוגים IIB, IIA ו-IIC. החוקרים ציינו כי מבני העיר שופצו במעבר משכבה לשכבה אך ברור כי חומת העיר נהרסה ולא הייתה בשימוש החל משכבה IIC ובתי מגורים נבנו על חורבותיה[18].

העיר בשכבה IIA, התקיימה בערך בין השנים 950-1000 לפנה"ס, העיר והתל הוקפו בחומת סוגרים שלאורכה בצד הפנימי נצמדו בתי מגורים שפנו אל מרכז התל ורחוב היקפי. במרכז התל נבנו בתי מגורים נוספים, ובהם עמודים רבים בחדרים ובחללים הצמודים אליהם. בשכבה זו נחשפו מבנים ציבוריים ובהם מחסנים[19].

החופרים מהקרן הבריטית ייחסו את הרס שכבה IIB שאופיין בשכבת שרפה, למסעו של שישק הראשון לכיבוש יהודה, ושיערו כי עבר פרק זמן לא ידוע עד ליישוב העיר. מאז הועלו עוד השערות לגורם שהרס את בית שמש ובהן הקרב בין יואש לאמציה או כיבוש פלשתי של בית שמש בתקופת אחז.

בשכבה IIC, המאוחרת יותר, נמצאו שרידים לתעשייה מפותחת שפעלה בבית שמש ובהם מתקנים ובתי בד לייצור שמן זית ואולי גם מתקנים לייצור יין, ואלו מתוארכים בעיקר למאה ה-7 לפנה"ס. בחפירתו הראשונית של מקינזי, כאשר חשף עיר משכבה זו, העריך שהיא נחרבה על ידי סנחריב במסע העונשין שערך המלך האשורי ליהודה המורדת בשנת 701 לפנה"ס, אולם חפירות מאוחרות יותר של אוניברסיטת תל אביב העלו שלמעשה העיר שוקמה לאחר מכן, ואף חוותה העיר את תקופת הזוהר שלה.[20]

חורבנה של בית שמש משכבה זו מיוחס למסעו של נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס, ונראה שלאחר מכן כבר לא חידשה את זוהרה.

בממצאי שכבה זו נמצאו פריטים מעניינים שונים, ביניהם שברי צלמיות חרס בדמויות של נשים ובעלי חיים, ובעיקר סוסים. חלק מהצלמיות מזוהות עם אתרים נוספים של ממלכת יהודה, דוגמת צלמיות נשים גליליות בהן ידיהן אוחזות בשדיהן, וקשורות במחקר בהשערות סביב פולחן פריון עממי, ויש חוקרים שמקשרים את הצלמית לאלה הכנענית, אשרה. צלמית חריגה שנמצאה היא פסל אבן בדמות האל המצרי בס. אופן שבירת הצלמיות עשוי להצביע על השחתה מכוונת, ייתכן שכחלק רפורמה דתית דוגמת רפורמת יאשיהו.[20]

במהלך החפירות החפירות הראשונות באתר חשף מקינזי קברים מטווח ארוך של תקופות, בין תקופת הברונזה ותקופת הברזל, שככל הנראה היו חלק מנקרופוליס ששכן מצפון-מזרח לתל, קברים אלו היו עשירים בממצאים בעיקר מהמאה השמינית לפנה"ס וכן מספר מערות קבורה מתקופת בית ראשון.

תקופת ברזל I[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכבה זו, שתוארכה לתקופת הברזל I, נמצאה עיר שאופיינה בתחילה על ידי מקנזי בשנים 1911–1912 כעיר פלשתית, בעקבות כלי חרס פלשתים המתאפיינים בקישוטים בשני צבעים (ביכרומטי). בחפירות שנערכו בסוף המאה על ידי אוניברסיטת תל אביב, תיארכו ואפיינו מחדש את האתר. במאמרם "בית-שמש בגבול פלשת", מציינים צבי לדרמן ושלמה בונימוביץ כי "בחפירות המחודשות בתל בית-שמש, הנערכות ברציפות משנת 1990, הוכיחה הגישה הכמותית כי להתרשמות החופרים הקודמים ופרשנותם אין, למעשה, תימוכין. ברצף סטרטיגרפי צפוף ועשיר נתגלה כי כמות הקרמיקה הדו-גונית הפלישתית אינה עולה על 5% מן המכלול". החוקרים מסתמכים גם על ממצא מעניין של עצמות בעלי חיים. מתוך השוואה עם יישובים פלישתיים מאותה תקופה ואזור (למשל: עקרון) עולה שבעוד שבישובים פלישתיים וכנעניים אחוז עצמות החזיר הוא כ-20% מהממצא, בתל בית שמש אחוז עצמות החזיר נמוך מ-1%. עובדה אותם מפרשים החוקרים כתומכת במסקנה כי באתר יש סימנים מועטים לתרבות פלשתית.

חפירות אוניברסיטת תל אביב חשפו מקטעים נוספים של החומה המסיבית שחשף מקינזי ועדכנו את התיארוך של מקינזי לגבי החומה שהיה בתחילה מוקדם יותר. בנוסף נחשפו גם קטעי ביצורים נוספים בנויים מגושי אבן מסיביים, מעין מבצר נוסף שנבנה במקביל ומעל לחומה, ושער נוסף בצד הצפוני של התל[21].

מסקנת החוקרים, לפיכך, הייתה שבית שמש הייתה בין האתרים הכנענים שהייתה להם מספיק עוצמה כדי לעמוד בפני הגעתם של הפלשתים. החוקרים הערכיו שהבידול המכוון שנוצר מהתנגדות רציפה לתרבות הפלשתית ההגמונית הביא גם לשינויים פנימיים במבנה התרבותי והחברתי הכנעני וליצירת ישות תרבותית חדשה[22]. מיקום בין-תרבותי זה עשוי להיות הסיבה לכך שנמצא בשכבה זו מכלול ממצאים פולחניים חריגים וייחודיים, שונים במאפייניהם מממצאים אחרים שנחפרו באתרי ישראל. חלק מהממצאים הייחודיים היו אולם פולחן, מבנה עגול ששימש כבמת פולחן מוגבהת המוקפת פינות בישול ומעין שולחן שטוח עשוי אבן דולומיט[23].

מפה שהורכבה על סמך החפירות מתארת כפר שנבנה ללא תכנון, וגם המבנים הפשוטים, נוסף על הקרמיקה, הם בעלי מאפיינים כנעניים מובהקים. מאגר מים תת-קרקעי חצוב בסלע תוארך גם הוא לתקופת הברזל. המאגר מורכב מחלל מרכזי וחללים מלבניים צמודים אליו מכל צד. מערכת מדרגות היורדת דרך פיר מרובע מובילה ממבנה כניסה אל המאגר. קירות תמך של מערכת המדרגות בנויים מאבני ענק מסותתות שמשקלן מאות קילוגרמים. מפעל זה מצביע על יכולת הנדסית גבוהה. נמצאה באתר גם סדנת ברזל הקדומה ביותר שהתגלתה באגן המזרחי של הים התיכון. בסדנת הברזל נתגלו שרידים לפעילות תעשייתית ובהם כבשנים וצינורות ששימשו לייצור כלי קרמיקה וראשי חיצים וגושים של סגסוגת ברונזה שייתכן ומעידים על הפקת המתכת בעיר.

החופרים מראשית המאה ה-20 ייחסו את הרס העיר לפלשתים במהלך המאה ה-11 לפנה"ס. העיר בשכבה זו נחרבה בשרפה גדולה והשכבה בתל נקראה על ידי מקנזי "שכבת השרפה האדומה". על פי מקנזי ההרס כלל את ביצורי העיר שנותרה כיישוב פרזות.

ביולי 2012 חשפו בונימוביץ ולדרמן בחפירות שערכו באזור, חותם, ובו דמות אדם הניצב מול "חיה גדולה עם ראש גדול וזנב מתעקל, מאוד חתולי", ומושיט ידו לעבר ראשה. מכיוון שהחותם נמצא בשכבה המתוארכת למאה ה-11 לפנה"ס, הסמיכות הגאוגרפית והכרונולוגית למקום ולזמן - לפי המסופר במקרא, השופט שמשון אשר שיסע "כפיר אריות" בידיו החשופות - יחד עם העובדה שלא מוכר חותם דומה ממקום אחר, מעלים את האפשרות, לדעת בונימוביץ ולדרמן, לכך שבאזור התרחש האירוע המיתי שמצא את מקומו בחותם ובמקרא[24][23].

תקופת הברונזה המאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית שמש של תקופת הברונזה המאוחרת הייתה עיר משגשגת. החוקרים זיהו שתי תקופות משנה: IVA ו-IVB כאשר ביניהם מפרידה שכבת שרפה, ההרס מיוחס לתקופה של אי-יציבות פוליטית באזור כפי שמשתקף במכתבי אל עמרנה. בנית מידות מפואר נחשף על התל ודומה מאוד לבתים מפוארים שנחשפו בין היתר בתל גזר ותל בטש. בבניין אחר שנחשב נמצאו כבשנים שהשימוש המקורי בהם לא הוברר, אך ייתכן והיה קשור לכבשן מוארך נוסף שנחשב בקרבת מקום ושימש ככל הנראה להתכת נחושת. בורות מים רבים נחצבו בסלע וצופו בטיח אטום למים עם צוואר צר המגיע עד לקצה השכבה. בחפירות נחשפו מספר ממצאים בעלי עניין מיוחד ובהם טבלה עם כיתוב באלף-בית של אוגרית ואוסטרקון עם כתובת בכתב פרוטו-כנעני.

תקופת ברונזה בייניימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצא העיקרי מתקופה זו היא מערכת ביצורים מאסיבית שחשף מקנזי בראשית המאה ה-20, ונחפרה בהמשך באופן נרחב יותר. בתקופת קיומה של העיר הקדומה משכבה זו נבנתה חומת העיר, ובחורבותיה נמצאו כלי קרמיקה מיובאים מהתרבות המיקנית. בחומה התגלה שער הכניסה והמגדל המערבי ההרוס לחלוטין - החוקרים מין המשלחת האמריקאית של גארנט הגיעו למסקנה כי המגדל הדרום מערבי הוא תוספת מאוחרת. לא ברור האם העיר משכבה חמישית נהרסה בלחימה אך החוקרים ייחסו את סופה למערכה של צבא מצרים.

ברונזה קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכבה זו נחפרה על ידי המשלחת האמריקאית של גראנט. מתקופה זו זוהו ממצאים בודדים בלבד שנמצאו על מפלס הקרקע המקורי של התל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל בית שמש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' שלמה בונימוביץ, צבי לדרמן בית-שמש בגבול פלשת – תקציר מאמר באתר רשות העתיקות
  2. ^ נתיבי ישראל בממלכת יהודה, באתר מוזיאון ארצות המקרא
  3. ^ אלי הדד ונתן בן-ארי, ‏בית שמש, תל בית שמש, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 131 לשנת 2019
  4. ^ על בית שמש באתר משרד החוץ
  5. ^ האוצרים: אורי מאירי, יהודה קפלן, ד"ר יגאל בלוך, הזדמנות אחרונה לבקר בתערוכה: "נתיבי ישראל בממלכת יהודה", מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים
  6. ^ 1 2 3 אלי הדד ונתן בן-ארי, בית שמש, תל בית שמש, רשות העתיקות, ‏20/02/2019
  7. ^ כך שבימי שיבת ציון זכו בני אהרן לחזור לערי נחלתם ("וַיֵּשְׁבוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם .. בְּעָרֵיהֶם וְכָל יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם" (עזרא ב ע), ומקבילו בספר נחמיה "ואלה ראשי המדינה אשר ישבו .. בערי יהודה .. איש באחזתו בעריהם .. הכהנים" (נחמיה יא ג), ובסגנון ירמיהו הנביא (כט יד) "והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם"
  8. ^ אילת כהנא, בית הכנסת העתיק שנחשף בתל בית־שמש יפורק, www.makorrishon.co.il, ‏23 באפריל 2020
  9. ^ Ephraim Stern. (editor) The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land. Carta 1993 ISBN 0132762889 page 249
  10. ^ אלי חורי, בית שמש תהיה לאתר תיירות, מעריב, 21 בפברואר 1967
  11. ^ Ephraim Stern. (editor) The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land. Carta 1993 ISBN 0132762889 page 249
  12. ^ 1 2 IA logo.png גדעון אבני, ‏20 שנה אחרי – חפירות ומחקרים ארכאולוגיים ברשות העתיקות, "טבע הדברים" (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט) נקרא אוקטובר 2011.
  13. ^ חי אשכנזי, צבי לדרמן ושלמה בונימוביץ לפענח חורבן באמצעות GIS : תל בית שמש בתקופת אל עמארנה מאמר באתר רשות העתיקות.
  14. ^ משה גלעדמי חשוב יותר, כביש 38 או המלך חזקיהו?, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2018
  15. ^ אלפים נגד הרס תל בית שמש: "להבטיח שהממצאים לא יפגעו", באתר ישראל היום, 8 בינואר 2019
  16. ^ שלומי הלר, בית שמש: פארק ארכיאולוגי חדש יוקם בעיר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, באתר כל העיר, 23 במרץ 2021
  17. ^ אילת כהנא, בית הכנסת העתיק שנחשף בתל בית־שמש יפורק, www.makorrishon.co.il, ‏23 באפריל 2020
  18. ^ 251 Ephraim Stern. (editor) The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land. Carta 1993 ISBN 0132762889 page
  19. ^ 250 Ephraim Stern. (editor) The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land. Carta 1993 ISBN 0132762889 page
  20. ^ 1 2 האוצרים: אורי מאירי, יהודה קפלן, ד"ר יגאל בלוך, הזדמנות אחרונה לבקר בתערוכה: "נתיבי ישראל בממלכת יהודה", מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים
  21. ^ 253 Ephraim Stern. (editor) The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land. Carta 1993 .ISBN 0132762889 page
  22. ^ פרופ' שלמה בונימוביץ, צבי לדרמן, בית-שמש בגבול פלשת – תקציר
  23. ^ 1 2 האם נמצא תיעוד ארכיאולוגי נדיר לעלילות שמשון?, אוניברסיטת תל אביב
  24. ^ דליה מזורי, האם נמצאה הוכחה לקיום שמשון הגיבור?, מעריב, 29 ביולי 2012