תל ברי

תל ברי

(למפת סוריה רגילה)

הים
התיכון

ישר.

לבנון

ירדן

עיראק

טורקיה

תל ברי

תל ברי הוא אתר ארכאולוגי במחוז אל-חסכה שבצפון-מזרח סוריה. אתר זה הוא מקומה של עיר עתיקה בשם כַּחַת. הזיהוי של העיר העתיקה עם האתר הוכח על פי ממצא שנמצא באתר. התל שוכן ליד נהר ג'ע'ג'ע' (Wadi Jaghjagh), שהוא יובל של נהר החבור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכבות המוקדמות ביותר בתל משויכות לתרבות חלף. היישוב שכן באזור הג'זירה ונהנה מגשמים חורפיים ומי נהר, מה שהביא לפיתוח החקלאות באזור. האתר היה מיושב מהאלף הרביעי לפנה"ס. באלף השלישי לפנה"ס נכנס היישוב לתחום השפעתה של תרבות האימפריה האכדית. העיר שכנה בקרבת העיר הגדולה נגר, שהייתה בירתה של ממלכה אזורית גדולה.

העיר העתיקה כחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-18 לפנה"ס, העיר נודעה בשם כחת. שמה של העיר מופיעה בטקסטים שנמצאו בארכיון מארי. העיר נשלטה על ידי מלכים מקומיים, עצמאיים למחצה. לאחר ששמשי-אדד הראשון נוצח על ידי מלך מארי יחדון-לים (Yahdun-Lim) בתקופת המאבק ביניהם, ברח שמשי אדד לכחת. לאחר מכן נכנסה העיר לתחום הממלכה שהקים שמשי-אדד הראשון בצפון מסופוטמיה, שבירתה שובת אנליל שכנה מצפון מזרח לעיר כחת. זמרי-לים, היורש של יחדום-לים, ניהל מאבק על שלטונו במארי, עליה שלט ישמח-אדד בנו של שמשי אדד. בשנת 1775 לפנה"ס כבש זמרי-לים את מארי, ובשנה הראשונה למלכותו יצא לכיוון עמק נהר החבור וכבש את כחת, שמלכה ירים-אדו היה מלך וסל של שמשי-אדד ואחר כך של בנו אשמי-דגן הראשון, שירש אותו וישב באכלתום.^[1] לאחר מכן נשלטה העיר על ידי מארי. לאחר שממלכת נגר, ששכנה מדרום מערב לה, ירדה מגדולתה במאה ה-18 לפנה"ס, היא נשלטה על ידי כחת.

לאחר מספר מאות שנים, במאה ה-15 לפנה"ס, הפכה העיר למרכז דתי בממלכת מיתני החורית. מקדש העיר לאל הסערה והשמיים החורי תשוב (Teshub) מוזכר באמנה שנחתמה במאה ה-14 לפנה"ס, בין המלך החורי שתיוואזה (Shattiwaza) והמלך החתי שופילוליומש הראשון. לאחר מכן נפלה העיר בידי אשור. בתקופה הנאו-אשורית, בימי המלך תוכולתי-נינורתה השני, שמלך בין השנים 891 עד 884 לפנה"ס, נבנה בעיר ארמון. העיר המשיכה להתקיים גם לאחר נפילת האימפריה האשורית במאה ה-7 לפנה"ס. בתקופות מאוחרות יותר, האימפריה הנאו-בבלית, האימפריה האחמנית, הממלכה הסלאוקית, האימפריה הרומית והאימפריה הפרתית השאירו עקבותיהם באתר. האתר היה מיושב גם בתקופה הערבית.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובה התל עליו שכנה העיר הוא 32 מטר מעל סביבתו וגודלו 370 דונם. החפירות הארכאולוגיות באתר החלו ב-1980 על ידי משלחת ארכאולוגית איטלקית מאוניברסיטת פירנצה. ראשי המשלחת היו אמליו פאולו פצורלה (Paolo Emilio Pecorella) ומירזו סלביני (Mirjo Salvini). ב-2006 החלה משלחת חדשה, בראשות רפאלה פיירובון-בנואיט (Raffaella Pierobon-Benoit) מאוניברסיטת נאפולי פדריקו השני, לחפור באתר.

באלף השני לפנה"ס העיר הוקפה בחומה ובמרכזה נבנה אקרופוליס. בנוסף, נמצאו באתר קברים. בשכבות השונות נמצאה קרמיקה רבה, שסייעה לזהות את השכבות השונות על פי הסטרטיגרפיה באתר ולשייכן לתקופה בה הן נוצרו. בנוסף, נמצאו באתר לוחות בכתב יתדות שהועברו למוזיאון הלאומי של חלב. בנוסף, נמצא באתר מתחם מקודש מהאלף השלישי לפנה"ס, ארמון מלכותי של תוכולתי נינורתה השני וחומה גדולה שהקיפה את התל, שתוארכה לתקופה הפרתית. בנוסף לאלה, נמצאו שרידים מעטים להתיישבות רומאית. במדרון הצפוני של התל נמצא רובע מגורים מהתקופה האיסלאמית.