תל ברק

תל ברק
היסטוריה
תרבויות	אכדים
תקופות	התקופה הנאוליתית
סוג	תל
מאורעות	חפירה ארכאולוגית (1937–1938); חפירה ארכאולוגית (1976–1993) ;
אתר ארכאולוגי
אתר אינטרנט	https://www.tellbrak.mcdonald.cam.ac.uk/
מיקום
מדינה	סוריה
קואורדינטות	36°40′00″N 41°03′30″E / 36.6667°N 41.0583°E
	(למפת סוריה רגילה) דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים; התיכון; ישר. לבנון ירדן עיראק טורקיה תל ברק; ממלכת נגר בשיאה, בין מָרי ממזרח וממלכת אבלה במערב

תל בְּרַק (בערבית: تل براك, תעתיק: תל בּראכּ) הוא תל עתיק בסוריה. באתר זה ישבה עיר עתיקה בשם נַגַר (Nagar), ששמה שונה לאחר מכן לנַוַר. האתר הארכאולוגי שוכן ליד נהר החבור העליון, 50 ק"מ צפונית מזרחית לעיר אל-חסכה במחוז אל-חסכה, ליד הכפר תל ברק שנתן לתל את שמו.

היסטוריה

היישוב במקום החל כיישוב קטן באלף השביעי לפנה"ס. שמו של היישוב המקורי אינו ידוע. במהלך האלף הרביעי לפנה"ס התפתח היישוב במקום לאחת הערים הגדולות באותה עת בצפון מסופוטמיה באזור הג'זירה. לעיר היו קשרים עם התרבויות ששכנו בדרום מסופוטמיה. בסוף תקופת אורוכ (4000–3100 לפנה"ס) גודלה של העיר הצטמצם. בשנת 2600 לפנה"ס לערך התרחבה העיר שנית ואז נודעה בשם נגר. העיר הייתה עיר בירה של ממלכה אזורית ששלטה בעמק נהר החבור.

חלקים גדולים מנגר נהרסו סביב 2300 לפנה"ס, אולי על ידי מָרי, או על ידי סרגון מאכד שלאחריו נשלטה על ידי האימפריה האכדית. העיר נבנתה מחדש כדי שתשמש כמרכז מינהלי של המחוז. בתקופה זאת המינהל היה בידיהם של תושבים מקומיים. לאחריו הייתה לה תקופה עצמאית כעיר-מדינה חורית. העיר פרחה שוב במאה ה-19 לפנה"ס והיא הייתה תחת שלטונם של ממלכות אזוריות שונות כמו מארי. בעיר זאת ניצח מלך מרי יעדון־ליאְם את שמשי-אדד הראשון מלך אשור בתקופת המאבק ביניהם, לפני שיעדון־ליאְם נרצח, ושמשי-אדד כבש את מארי. לאחר מכן ירדה בחשיבותה ובמאה ה-18 לפנה"ס נשלטה על ידי כחת, עיר קרובה ששכנה מצפון-מזרח לנגר. תחת שלטון מיתני במאה ה-15 לפנה"ס, השם נגר נעלם, אבל העיר המשיכה להתקיים בשם נאוור. בתקופה זאת העיר הייתה עיר סחר חשובה של ממלכת מיתני. העיר נהרסה שוב על ידי אשור בשני גלי הרס בין 1300 ל-1275 לפנה"ס. ההרס הראשון נעשה על ידי אדד-ניררי הראשון והשני על ידי יורשו שלמנאסר הראשון. העיר לא חזרה יותר להוות מרכז חשוב כפי שהייתה בעבר. היא הפכה ליישוב קטן ונעלמה מעל דפי ההיסטוריה בתחילת תקופת בית עבאס.

העיר יושבה לאורך התקופות על ידי אנשים מתרבויות שונות, אנשים מתרבות חלף, שמיים וחורים. כבר בתקופות הקדומות הייתה העיר מרכז דתי. באתר נמצא "מקדש עין" שהאל הראשי שלו היה בלת-נגר (Belet-Nagar), שהיה נערץ בכל אזור החבור. העיר הייתה מרכז עלייה לרגל לעבודת אל זה.

במקדש נמצאו צלמיות רבות המוכנות "צלמיות עיניים" מאחר שצורתן סכמטית ומציגה בעיקר את עיניהן. הצלמיות ייחודיות לאתר ונמצאו אך במעט אתרים נוספים. הן עשויות לרוב אלבסטר לבן או שחור. צורתן הן כלוח מלבני, עם צוואר מעליו, ומעל הצוואר עיניים גדולות. חלק מהצלמיות כוללות כובעים מעל העיניים; חלקן כוללות שני צווארים וארבע עיניים (כלומר מין "צלמיות זוגיות"), וחלקן עם מה שנראה כילד (כלומר, צלמית עם תבליט בצורה של צלמית קטנה יותר על החלק של ה"גוף"). לחלק מהצלמיות חריטות על החלק של ה"גוף" היוצרות מראה של ביגוד. הצלמיות מייצגות ככל הנראה מתפללים, אשר מאחר שלא יכלו לשהות בקביעות במקדש, הציבו פסלון שינכח בקרבת האל מטעמם. סוג צלמיות נוסף שנמא הוא צלמיות "משקפת" שכן צורתן נראית כגליל או קונוס שבראשו משקפת. הן נוצרו ממגוון רחב של חומרים. יש להן ככל הנראה זיקה לצלמיות העיניים, והן אולי מהוות גלגול קדום יותר שלהן. הן נמצאו במגוון אתרים גדול יותר, לרבות אוּר, ארך וחמת.^[1]^[2]

תרבות העיר הוגדרה בהתאם לתרבויות השונות שגרו בה לאורך התקופות. כשהעיר הייתה עצמאית היא נשלטה על ידי אספה מקומית או מלך מקומי. מיקומה של העיר בין אנטוליה, הלבנט ודרום מסופוטמיה, הפך אותה למרכז סחר.

האזכור הראשון המתייחס לנגר נמצא בארכיון מרי ולוחות שנמצאו בנבדה (תל ביידר), אתר בצפון סוריה בקרבת תל ברק, שנשלט בתקופת הממלכה האזורית על ידי נגר. רוב הרשומות המתייחסות לנגר נמצאו בארכיון אבלה.

האתר נחפר על ידי מקס מלוואן ב-1937. בין השנים 1976–2011 נחפר האתר על ידי משלחות שונות, ביניהן משלחת של אוניברסיטת לונדון, משלחת של בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בעיראק ומשלחת של אוניברסיטת מישיגן. העבודה באתר פסקה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה.

חשיבות האתר

אתר זה נחשב לאתר חשוב באזור בשל המיקום האסטרטגי ליד נהר החבור שהוא היובל הגדול ביותר של הפרת והיותו ממוקם על הדרך הראשית המחברת בין ערי דרום עיראק ושאר היישובים בסוריה וצפונה יותר לעבר אנטוליה.

הארכאולוגים ראו חשיבות לחפור אותו כיוון שהוא אחד האתרים האדמיניסטרטיביים המרכזיים בתוך האימפריה האכדית. החוקר מלווין מצא באתר מבנה חשוב שכונה בשם ארמון "נרם-סין", שהיה הנכד של סרגון האכדי.^[3]

מטמון פריטי זהב וכסף שנמצאו בחפירות בשנים 1994–1996

בשנים 1994–1996 נערכו שלוש עונות של חפירה מטעם בית הספר הבריטי לחקר עיראק שהאחראי בה היה מאתיוס רוגר שהמטרה הראשית שלה הייתה לברר את הבעיה הדיאכרונית (בעיית התארוך) בין החוקרים לגבי כמה עתיק באמת האתר, ולהשלים פערים מחפירות קודמות במיוחד האלף השלישי לפנה"ס המוקדם או מה שנקרא תקופת נינוה 5 שהייתה לא מובנת בתל ברק ובכל האזור.

אתר החפירה מחולק למספר שטחים וכל שטח מכיל תעלות חפירה, התעלות שנבחרו לחפור בהם הם אלה שמצאו בהם חרסים נינוויתים (המתוארכים ל-3000–2500 לפנה"ס) על פני השטח באזור HS3. באתר החפירה בשכבה 3–4 מצאו מבנה משני חדרים עם רצפה ובה מעין תעלת ניקוז העשויה לבנים, ומסדרון ושני קרים.^[4]

מתחת לרצפה של חדר מספר 1 מצאו בור סגור שיש בתוכו שני קנקנים קנקן קטן וקנקן גדול סגור ובתוכו נמצא כותניר שכולל כ־26 טבעות עשויות מכסף וכחמישה מטילי כסף בגודל רגיל עם שני חתיכות כסף אחרות, המטמון כולל מסכה עשויה מזהב ומספר תכשיטים שונים כמו חרוזים, עגילים, וכן חרוזים מקרניאול. המטמון כלל גם צלמית קטנה של סוס שעשויה מכסף.

הקנקן שנמצא המטמון בתוכו מצאו בו שאריות של חומר ארגאני שככל הנראה שמש לעטוף את הפרטים שבו.^[5]

פריטי המטמון אופייניים לאומנות של דרום מסופוטמיה באלף השלישי לפנה"ס), המטמון נמצא באחד מחלקי האתר בשכבות המיוחסות לתקופה הפרה אכדית, ותוארך לשנת 2400 לפנה"ס) . ניתוח מיקרומורפולוגי מראה שהשכבה בו נתגלה המטמון עברה נטישה בחלק הזה של האתר.^[6]

דעות חוקרים על המטמון ומשמעותו

הפריטים השונים במטמון מעידים על עושר גדול, החוקרים טוענים שהמטמון הזה כמו הרבה מטמונים אחרים בתקופה הטמנו מתחת לרצפות או קירות בתים כדי לשמור עליהם אם במקרה הבעלים יהיה חייב לעזוב את הבית שלו בגלל מלחמה למשל, ולפי התזוזה של הרצפה שנמצא המטמון מתחתה שקרתה בגלל ההסרה והחלפה של לבני הרצפה דבר שמציין שהמטמון הוא באמת הוטמן בכוונה שיחזרו אליהם והמטמונים שארכאולוגים מצאו הם אלה שבעליהם לא הצליחו לחזור ולקחת אותם.^[5]^[6]

לפי חוקרים רבים פריטי כסף אלה שימשו לאמצעי תשלום. מקור הכסף בתקופה ההיא מאנטוליה שהיא עשירה במכרות כסף והיא הייתה הספק הראשי באזור מסופוטמיה והלבנט. המתכת כסף שימשה כמטבע במסופוטמיה, עדוית על כך היו בהמצאות מכלולים כאלה בהרבה מהאתרים במרחב.^[3]

גלריית תמונות

פסלי "משקפת" מ"מקדש העין"
ארמון מתקופת מיתני

לקריאה נוספת

M. E. L. Mallowan, Excavations at Brak and Chagar Bazar, Iraq 9, 1947, עמ' 1–259 doi: 10.2307/4199532

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל ברק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של תל ברק (באנגלית)
אתר תל ברק

הערות שוליים

↑ M. E. L. Mallowan, Excavations at Brak and Chagar Bazar, Iraq 9, 1947, עמ' 33–35 doi: 10.2307/4199532
↑ Schroer, Silvia; Keel, Othmar (2005). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 1: Vom ausgehenden Mesolithikum bis zur Frühbronzezeit. Academic Press Fribourg. p. 294.
1 2 Luca Peyronel, From Weighing Wool to Weaving Tools., Oxbow Books, 2014-07-31, עמ' 124–138
↑ Mette Marie Hald, Mike Charles, Storage of crops during the fourth and third millennia b.c. at the settlement mound of Tell Brak, northeast Syria, Vegetation History and Archaeobotany 17, 2008-05-21, עמ' 35–41 doi: 10.1007/s00334-008-0154-x
1 2 Michael D. Danti, Excavations at Tell Brak, Volume 2: Nagar in the Third Millennium BC. David Oates, Joan Oates, and Helen McDonald., Bulletin of the American Schools of Oriental Research 331, 2003-08, עמ' 71–74 doi: 10.2307/1357762
1 2 Joan Oates, Archaeology in Mesopotamia: Digging Deeper at Tell Brak, British Academy, 2005-12-22

[1] M. E. L. Mallowan, Excavations at Brak and Chagar Bazar, Iraq 9, 1947, עמ' 33–35 doi: 10.2307/4199532

[2] Schroer, Silvia; Keel, Othmar (2005). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 1: Vom ausgehenden Mesolithikum bis zur Frühbronzezeit. Academic Press Fribourg. p. 294.

[:0-3] 1 2 Luca Peyronel, From Weighing Wool to Weaving Tools., Oxbow Books, 2014-07-31, עמ' 124–138

[4] Mette Marie Hald, Mike Charles, Storage of crops during the fourth and third millennia b.c. at the settlement mound of Tell Brak, northeast Syria, Vegetation History and Archaeobotany 17, 2008-05-21, עמ' 35–41 doi: 10.1007/s00334-008-0154-x

[:1-5] 1 2 Michael D. Danti, Excavations at Tell Brak, Volume 2: Nagar in the Third Millennium BC. David Oates, Joan Oates, and Helen McDonald., Bulletin of the American Schools of Oriental Research 331, 2003-08, עמ' 71–74 doi: 10.2307/1357762

[:2-6] 1 2 Joan Oates, Archaeology in Mesopotamia: Digging Deeper at Tell Brak, British Academy, 2005-12-22

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]