תל חדידי

תל חדידי
	אין תמונה חופשית
היסטוריה
סוג	תל
מיקום
מדינה	סוריה
קואורדינטות	36°16′27″N 38°15′10″E / 36.274166666667°N 38.252777777778°E

תל חדידי (בשמו העתיק אזוּ) הוא אתר ארכאולוגי קדום במזרח הקרוב, הממוקם בסוריה, כ-30 קילומטרים צפונית לעמר וכ-5 קילומטרים צפונית לאקלטה.

האתר שוכן על הגדה המערבית של נהר הפרת, מול הגדה שבה נמצא תל א-סוויחאת. ישנה סברה כי תל חדידי שימש כעיר תאומה לתל א-סוויחאת, ושתי הערים שלטו יחדיו במעבר חשוב על נהר הפרת. בין האתר לבין תל א-סוויחאת, תל עות'מאן ותל ג'ווייף נמצאים נתיבים שקועים בולטים ("hollow ways").^[1] האתר היה מיושב מתקופת הברונזה המוקדמת ועד תקופת הברונזה המאוחרת, ובמידה פחותה גם בתקופה הרומית. הוא נמנה עם אתרי החפירה שנחקרו במסגרת חפירות ההצלה שנערכו עקב בניית סכר טבקה והיווצרות אגם אסד. האל הראשי של העיר היה דגן.

היסטוריה

שטחו של תל חדידי משתרע על כ-135 הקטרים. האתר מורכב מתל עליון ותל תחתון. התל העליון, הממוקם במערב ומשתרע על כ-55 הקטרים, מכיל שרידים מתקופת הברונזה התיכונה על פני השטח, ומתחתם שרידים מתקופת הברונזה המוקדמת. התל התחתון, הממוקם במזרח, מתוארך בעיקר לתקופת הברונזה המוקדמת, בסוף האלף השלישי לפנה"ס, והיה מוגן בחלקו על ידי חומת ביצורים באותה עת. בתל זה נמצאו קברים מסוג פיר ומערה שנבזזו מתקופה זו. כמו כן, נתגלו שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת, כולל קבר שלם באורך 12 מטרים שבו שישה תאים.^[2]

תקופת הברונזה המוקדמת

האתר יושב לראשונה בתחילת תקופת הברונזה המוקדמת (EB I, בסביבות 3300 לפנה"ס), בתקופת אורוק. נמצאו תשע רמות אדריכליות מתקופה זו. העיר הגיעה לשיא התפתחותה, לכ-135 הקטרים, בחלק המאוחר של תקופת הברונזה המוקדמת (EB III, בסביבות 2300 לפנה"ס), ונחרבה בסביבות שנת 2000 לפנה"ס.

תקופת הברונזה המאוחרת

בתקופת הברונזה המאוחרת נכלל האזור תחת שלטון ממלכת מיתני. בסביבות שנת 1345 לפנה"ס התמוטטה אימפריית מיתני, והאזור עבר לשליטת החתים. לקראת סוף תקופת הברונזה המאוחרת התחרו האשורים עם החתים על השליטה באזור.

תקופת מיתני

היישוב באתר נמשך, בהיקף מצומצם בהרבה ובתל העליון בלבד, אל תוך תקופת הברונזה המאוחרת (IA ו-IB), והסתיים בסביבות 1200 לפנה"ס. במהלך תקופה זו, בסביבות 1500 לפנה"ס, העיר הייתה תחת שלטון אימפריית מיתני.^[3] ייתכן שבשלב מסוים עברה העיר גם לשליטת אימפריית החתים.^[1]

ארכיון

הממצא המשמעותי ביותר שהתגלה הוא מבנה מהמאה ה-15 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת), המכונה "מבנה הלוחות" (באזור H, שכבה 6), שנחרב באש באופן אלים. במבנה נמצאו כמה לוחות כתובים בכתב יתדות, וכן כדי אחסון גדולים, מכלים, כוסות, כדי בישול וכלי חרס נוספים.^[4] הלוחות זיהו את המבנה כמעונו של "יאיא, בן חוזירו, בן דגן" ואת שם העיר כ"אזוּ" (שם המוכר גם מרשומות העיר אללח'). נמצאו 11 לוחות שלמים (שמונה מהם בתוך כדי), שלושה לוחות כמעט שלמים ושלושה שברי לוחות. הלוחות מוחזקים בהמוזיאון הלאומי של חלב שבסוריה.^[5]^[6]^[7]

טקסטים מתל חדידי הם בעיקר בעלי אופי משפטי וכוללים חמישה מסמכי מכירה, שלוש רשימות שמות ניהוליות, שני מסמכים משפטיים, מכתב וצוואה (Had-9) של יאיא, בעל הבית. ארבעה מהאנשים המוזכרים בלוחות מוכרים גם מלוחות שנמצאו באקלטה. השם האלוהי הנפוץ ביותר בלוחות הוא דגן, ואחריו צורות שונות של אל הסערה, כולל תשוב, הגרסה החורית. הלוחות לא פורסמו רשמית, אך רוברט וייטינג מהמכון המזרחי של שיקגו העמיד לרשות הציבור תמלילים ותרגומים ראשוניים באינטרנט. לוח אחד (Had-9), שהוא צו רשמי של מיתני, חשוב במיוחד משום שהוא קובע סינכרוניזציה כרונולוגית בין אזוּ, אקלטה ועמר.^[8]

תקופות מאוחרות

באתר נמצאו גם שרידים משמעותיים מהאימפריה הרומית, מהמאות ה-1 עד ה-3 לספירה, וכן שרידים אסלאמיים מהמאות ה-12 עד ה-14.

חפירות

תל חדידי נסקר על ידי עבדול ריחאווי ב-1963 ועל ידי מאוריץ ואן לון ב-1964 כחלק מההכנות למאמצי ההצלה לקראת בניית הסכר.^[9]^[10]

החפירות באתר נערכו בין השנים 1973 ל-1977. בשנים 1972–1974 עבד באתר חוקר מטעם אוניברסיטת ליידן שבהולנד, הנק פרנקל. בין השנים 1974 ל-1977 חפר באתר רודולף ה. דורנמן מטעם מוזיאון הציבור של מילווקי. חלק מדוחות החפירה עדיין לא פורסמו. בנוסף לכמה לוחות בכתב יתדות, נמצאו ממצאים קטנים רבים, כולל כ-200 פסלוני חרס מתקופת הברונזה המוקדמת, לוח אבן חרוט וחלק קדמי של מרכבה צעצוע.^[11]

הערות שוליים

^ ¹ ² [1] T. J. Wilkinson, "On the Margin of the Euphrates: Settlement and Land Use at Tell es-Sweyhat and in the Upper Lake Assad Area, Syria.", Vol. 124. Oriental Institute Publications. Chicago: University of Chicago, 2004
^ [2] Chaves Yates and Caitlin Jane, "Beyond the mound: locating complexity in Northern Mesopotamia during the 'Second Urban Revolution'", Dissertation, Boston University Graduate School Of Arts And Sciences, 2006
^ Rudolph H. Dornemann and Jean Margueron, "Tell Hadidi: an important center of the Mitannian period and earlier.", Le Moyen Euphrate. Zone de contacts et d'échanges. Actes du Colloque de Strasbourg 10-12 mars 1977. Univ. des Sciences Humaines, 1977
^ Rudolph H. Dornemann, "The Late Bronze Age Pottery Tradition at Tell Hadidi, Syria.", Bulletin of the American Schools of Oriental Research, no. 241, pp. 29–47, 1981
^ Robert Whiting, "Brief Discussion of Tablets from Area H", In “Tell Hadidi: A Millennium of Bronze Age City Occupation,” by Rudolph H Dornemann. In Archaeological Reports from the Tabqa Dam Project, Euphrates Valley, Syria, edited by David Noel Freedman, pp. 113–51. Annual of the American Schools of Oriental Research 44. Cambridge: American Schools of Oriental Research, pp. 145–46, 1979
^ Robert Whiting, "Catalogue of Tablets Excavated at Tell Hadidi", In "Tell Hadidi: A Millennium of Bronze Age City Occupation," by Rudolph H Dornemann. In Archaeological Reports from the Tabqa Dam Project, Euphrates Valley, Syria, edited by David Noel Freedman, pp. 113–51. Annual of the American Schools of Oriental Research 44. Cambridge: American Schools of Oriental Research, pp. 146–49, 1979
^ Eduardo Torrecilla, "The Dwellers of Azû: A Study on the Tall Ḥadīdī Society and Chronology", Altorientalische Forschungen, vol. 46, no. 1, pp. 33-50, 2019
^ Eduardo Torrecilla, Yoram Cohen, A Mittani Letter Order from Azu (Had 8) and its Implications for the Chronology and History of the Middle Euphrates Region in the Late Bronze Age, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 112, 2018, עמ' 149–158 doi: 10.3917/assy.112.0149 Eduardo Torrecilla and Yoram Cohen. "A Mittani Letter Order from Azu (Had 8) and its Implications for the Chronology and History of the Middle Euphrates Region in the Late Bronze Age", Revue d’Assyriologie et d’archéologie Orientale, vol. 112, pp. 149–58, 2018
^ Abdul Kader Rihaoui, "Étude préliminaire sur la sauvegarde des monuments dans la région du barrage de l’Euphrate.", Les Annales Archéologiques de Syrie 15, pp. 99–111, 1965
^ Maurits N. van Loon, "The Tabqa Reservoir Survey 1964.", Damascus: Direction Générale des Antiquités et des Musées. 1967
^ [3] Rudolph H. Dornemann, "Comments on Small Finds and Items of Artistic Significance from Tell Hadidi and Nearby Sites in the Euphrates Valley", Syria in Essays in Ancient Civilizations presented to H.J. Kantor, Chicago: The Oriental Institute of the University of Chicago (Studies in Ancient Oriental Civilization 47), pp. 59–75, 1989

[Wilkinson-1] ¹ ² [1] T. J. Wilkinson, "On the Margin of the Euphrates: Settlement and Land Use at Tell es-Sweyhat and in the Upper Lake Assad Area, Syria.", Vol. 124. Oriental Institute Publications. Chicago: University of Chicago, 2004

[2] [2] Chaves Yates and Caitlin Jane, "Beyond the mound: locating complexity in Northern Mesopotamia during the 'Second Urban Revolution'", Dissertation, Boston University Graduate School Of Arts And Sciences, 2006

[3] Rudolph H. Dornemann and Jean Margueron, "Tell Hadidi: an important center of the Mitannian period and earlier.", Le Moyen Euphrate. Zone de contacts et d'échanges. Actes du Colloque de Strasbourg 10-12 mars 1977. Univ. des Sciences Humaines, 1977

[4] Rudolph H. Dornemann, "The Late Bronze Age Pottery Tradition at Tell Hadidi, Syria.", Bulletin of the American Schools of Oriental Research, no. 241, pp. 29–47, 1981

[5] Robert Whiting, "Brief Discussion of Tablets from Area H", In “Tell Hadidi: A Millennium of Bronze Age City Occupation,” by Rudolph H Dornemann. In Archaeological Reports from the Tabqa Dam Project, Euphrates Valley, Syria, edited by David Noel Freedman, pp. 113–51. Annual of the American Schools of Oriental Research 44. Cambridge: American Schools of Oriental Research, pp. 145–46, 1979

[6] Robert Whiting, "Catalogue of Tablets Excavated at Tell Hadidi", In "Tell Hadidi: A Millennium of Bronze Age City Occupation," by Rudolph H Dornemann. In Archaeological Reports from the Tabqa Dam Project, Euphrates Valley, Syria, edited by David Noel Freedman, pp. 113–51. Annual of the American Schools of Oriental Research 44. Cambridge: American Schools of Oriental Research, pp. 146–49, 1979

[7] Eduardo Torrecilla, "The Dwellers of Azû: A Study on the Tall Ḥadīdī Society and Chronology", Altorientalische Forschungen, vol. 46, no. 1, pp. 33-50, 2019

[8] Eduardo Torrecilla, Yoram Cohen, A Mittani Letter Order from Azu (Had 8) and its Implications for the Chronology and History of the Middle Euphrates Region in the Late Bronze Age, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 112, 2018, עמ' 149–158 doi: 10.3917/assy.112.0149 Eduardo Torrecilla and Yoram Cohen. "A Mittani Letter Order from Azu (Had 8) and its Implications for the Chronology and History of the Middle Euphrates Region in the Late Bronze Age", Revue d’Assyriologie et d’archéologie Orientale, vol. 112, pp. 149–58, 2018

[9] Abdul Kader Rihaoui, "Étude préliminaire sur la sauvegarde des monuments dans la région du barrage de l’Euphrate.", Les Annales Archéologiques de Syrie 15, pp. 99–111, 1965

[10] Maurits N. van Loon, "The Tabqa Reservoir Survey 1964.", Damascus: Direction Générale des Antiquités et des Musées. 1967

[11] [3] Rudolph H. Dornemann, "Comments on Small Finds and Items of Artistic Significance from Tell Hadidi and Nearby Sites in the Euphrates Valley", Syria in Essays in Ancient Civilizations presented to H.J. Kantor, Chicago: The Oriental Institute of the University of Chicago (Studies in Ancient Oriental Civilization 47), pp. 59–75, 1989

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]