תל חצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר מורשת עולמית

פרמטרים [ הוכלל בישיבה, אזור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תל חצור
אתר מורשת עולמית
מדינה ישראלישראל ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 2,3,4,6
שטח האתר 76.9 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך Biblical Tels - Megiddo, Hazor, Beer Sheba עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°01′06″N 35°34′09″E / 33.018333333333°N 35.569166666667°E / 33.018333333333; 35.569166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצודה מימי אחאב אשר נבנתה על גבי ביצורי שלמה ובמה מימי השופטים
חדרי ביצורים המזוהים עם תקופת שלמה המלך
"בית העמודים" בחצור
המוזיאון לעתיקות תל חצור בתכניון האדריכל דוד רזניק בכנסייה לקבוץ איילת השחר

תל חצור הינו גן לאומי ואתר הארכאולוגי הגדול ביותר בשטח ארץ ישראל. האתר נמצא בגליל העליון בתל אל-קדח בדרום עמק החולה בקירבת הכנרת. חצור הייתה עיר כנענית והגיעה לשיא גודלה וחשיבותה בתחילת האלף השני לפני הספירה.

איזכורים היסטוריים

איזכורים חוץ מקראיים

חצור מוזכרת במכתבי אל עמרנה שנמצאו באל עמרנה שבמצרים. במכתבים מוזכר מלכה של העיר עבדי תישרי המביע את נאמנותו לפרעה. עבדי תישרי הוא היחיד משליטי כנען שמכונה במכתבים בתואר "מלך" דבר המעיד על גודלה וחשיבותה של העיר בתקופה זו. חצור מוזכרת גם בכתבי מארי שנמצאו בקירבת החידקל.

איזכורים בתנ"ך

חצור מוזכרת בספר יהושע כ:

"כִּי-חָצוֹר לְפָנִים- הִיא רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה."

(פרק יא, פסוק 10). מלך חצור, יבין, אוסף את כוחותיו כנגד כוחותיו של יהושע, ובעקבות הקרב "על מי מרום" העיר נשרפה על ידי יהושע כמתואר בפסוק 11:

"וְאֶת-חָצוֹר, שָׂרַף בָּאֵשׁ".

בספר מלכים א' פרק ט פסוק 15 מתוארת העיר כאחת מעירי הביצורים של שלמה המלך:

"וְזֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ וְאֶת-גָּזֶר."

מבנה העיר

העיר בנוייה מעיר בצורה הבנוייה על התל (אקרופוליס) ומעיר נמוכה מאוחרת יותר אשר נבנתה סביב התל.

העיר בתקופת המקרא

העיר חצור נהרסה בשרפה בסוף תקופה הברונזה, במאה ה-12 לפני הספירה, ונבנתה מחדש על ידי שלמה המלך במאה העשירית לפני הספירה. ביצורי העיר דומים לביצורי תל מגידו ותל גזר אשר גם הן נבנו על ידי שלמה המלך. בתקופת המלך אחאב, בסוף המאה התשיעית לפני הספירה הפכה העיר לאחת מערי הבירה של המדינה, ונבנתה בה מצודה חדשה. במאה השמינית לפני הספירה נכבשה העיר על ידי תגלת פלאסר השלישי (בשנת 732 לפני הספירה) כאמור בספר מלכים ב', פרק ט"ו פסוק 29:

"בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם, אַשּׁוּרָה."

התל הוכרז אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2005

לקריאה נוספת

  • כל מקום ואתר, משרד הביטחון ההוצאה לאור וכרטא 1978. עמוד 449.
  • זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל לידיעת ארץ ישראל הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך, 1986. עמודים 2476 - 2488
  • ויקטור גרן, תאור ארץ ישראל, הגליל כרך 7, תרגם מצרפתית חיים בן עמרם לפי מהדורת 1880. הוצאת יד בן צבי 1987. עמודים 202 - 204.
  • הבריטניקה החדשה לנוער, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר. ברך 7 עמוד 168.

קישורים חיצוניים