תל כברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל כברי (אתר ארכאולוגי)
Kabri 2013 palace aerial.jpg
תצלום אוויר של החפירות ארכאולוגיות באתר בשנת 2013
מדינה ישראלישראל  ישראל
גובה 54 מטרים
קואורדינטות 33°00′33″N 35°08′25″E / 33.009162°N 35.140307°E / 33.009162; 35.140307קואורדינטות: 33°00′33″N 35°08′25″E / 33.009162°N 35.140307°E / 33.009162; 35.140307
חפירות ארכאולוגיות של אוניברסיטת חיפה באתר בשנת 2011

תל כברי הוא אתר מתקופת הברונזה בשטח החקלאי של קיבוץ כברי, שבזמן תקופת הברונזה התיכונה II היה היישוב העירוני השלישי בגודלו בארץ ישראל (אחרי תל חצור ואשקלון). הוא נודע בפרסקו בסגנון מינואי, היחיד שהתגלה בישראל.[1] באתר התגלה מחסן יינות מלכותי שהכיל מעל ל-3,000 בקבוקים, מלפני כ-3,700 שנה, העתיק ביותר במזה"ת.[2][3]

החפירות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר מוקף הסוללה ומשתרע על שטח של יותר מ-200 דונם. חוצה אותו הכביש הישן נהריה-מעלות. בתחומו מעין עין שפע וצפונית מזרחית לו מעין עין גיח.

תקופות החפירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר התגלה ב-1950 כשחבר קיבוץ כברי מצא כלי אבן מהתקופה הנאוליתית המאוחרת סמוך לעין שפע. חוקרים מרשות העתיקות והמוזיאונים, (ד' אלון ו-ד' רוזיליו), זיהו את הסוללה מתקופת הברונזה ומגדל בצידה הצפוני.

  • 1957-1958 - חפירות הצלה תחת הדרכתו של מ. וו. פרושניץ (M. W. Prausnitz)
  • 1961 - במסגרת עבודות לחיבור המעיינות למוביל הארצי, נחפרה ותועדה תעלה באורך 500 מטר רוחב 2.5 מ' ועומק של 4 מטרים.
  • 1969 - חפירות בשטח A נוהלו על ידי בן-יוסף מרשות העתיקות והמוזיאונים
  • 19751976 חפירות הצלה קצרות על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בניהול משותף של אהרון קמפינסקי ופרושניץ ובשיתוף רות עמירן ממוזיאון ישראל. החפירות התרכזו בשטח B.
  • 1986-1993 - חפירות בניהולו של קמפינסקי ווולף דיטריך נימאייר. תוצאות החפירה פורסמו ב-2002.[4]
  • החל מ-2005 - קבוצה בינלאומית בניהולו של אסף יסעור-לנדאו מאוניברסיטת חיפה ופרופסור אריק קליין מאוניברסיטת וושינגטון.[2]

ממצאים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתקופה הנאוליתית שרידי מבנים, קבר יחיד, גרזני אבן ממורקים, כלי צור וכן חפצי אומנות בסגנון תרבות ואדי רבה. מתקופת הברונזה המוקדמת I-II קברים ובניינים. מתקופת הברונזה התיכונה, בתים פרטיים, קברים, מערכת ביצורים וארמון המכסה כ-6000 מטר מרובע. הארמון הוא היחיד מהתקופה הכנענית שיכול להיחפר בשלמותו. רצפתו וקירותיו מטוייחים ומעוטרים בסגנון מינואי. השתמרות העיר הכנענית יכולה לתת תמונה מלאה של הפוליטיקה וחיי החברה בתקופה הכנענית, וכך לענות על השאלות האם היה שלטון מרכזי, האם נגבו מסים ועל סוג החקלאות ששימשה בתקופה.[1] מתקופת הברזל שרידים של עיר פיניקית מהמאה ה-10 לפניה"ס וחומת סוגרים המיוחסת למאות 8-9. מהתקופה ההלניסטית שרידים הכוללים אקוודוקט. ומהתקופה הרומית ועד העות'מאנית שרידי יישובים, כאשר עיקר ההתיישבות על גבעה צפון-מזרחית ליישוב הקדום.

שרידי שני כפרים ערביים שנבנו בדרום האתר מיוחסים למאה ה-17 ולמאה ה-18.

תקופות בתל כברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרזן מקור הברווז מתקופת הברונזה התיכונה שנמצא בתל כברי
  • התקופה הנאוליתית המאוחרת (תרבות ואדי רבה) - ההתיישבות באזור כברי החלה לפני כ-16 אלף, בתקופה הנאוליתית. מבנים קבועים הופיעו בסביבות שנת 10000 לפנה"ס.
  • תקופת הברונזה המוקדמת - היישוב מתקופת הברונזה המוקדמת I-II היה ניכר והשתרע על פני 120-130 דונם בצפון התל. בשלוש שכבות נחשפו יסודות אבן למספר מבנים וכן מספר קברים ובהם קנקני קבורה.
  • תקופת הברונזה התיכונה - תקופת השיא של האתר בה נבנתה הסוללה המקיפה אותו והארמון המרשים והמעוטר. משערים שגודל היישוב היה 200-150 דונם. בסוף התקופה השתנה אופי היישוב דרמטית. מעל ל-320 דונם היו מוקפים בסוללה ובחומות העיר, והארמון התנשא בצפון מזרח השטח. למסחר הבינלאומי היה תפקיד חשוב בהתפתחות העיר. ייתכן שעיקר הסחר היה עם אזור סוריה-אנטוליה. בסוף תקופת הקולוניות האשוריות באנטוליה (תחילה המאה ה-18 לפנה"ס), הקשרים עם אזור זה נחלשו ולעומתם החלו קשרים עם קפריסין המתגלים בממצא עשיר. ההתפתחות המהירה שבמחצית הראשונה של המאה ה-18 לפנה"ס קשורה ללא ספק לקשרי חוץ אלו. כברי היה בהכרח מרכז הסחר והניהול של צפון עמק עכו בתקופת הברונזה התיכונה II. כנראה נמל הסחר שלה היה או בנחל הגעתון או הנמל באכזיב.
  • תקופת הברונזה המאוחרת - השריד היחיד מהתקופה הוא שברי כדים בשטח E בהריסות מתחת לרצפה הנמוכה ביותר של תקופת הברזל. לא הובחנו שרידי יישוב מתקופה זו וכנראה האתר ננטש בסוף תקופת הברונזה התיכונה.
  • תקופת הברזל - היישוב התרכז בחלק הדרומי של האתר, מכסה 20-18 דונם בשטחי E ו-D. במאה ה-10 לפנה"ס נבנתה מצודה בא-תל (et-Tell) וחוזקה במהלך תקופת הברזל II.
  • התקופה ההלניסטית והפרסית - הממצא היחידי מהתקופה הפרסית הם מספר שברי כלי כתישה. מהתקופה ההלניסטית נמצאו אקוודוקט, שרידי קברים מתוארכים למאה השנייה לפנה"ס וחותם פיניקי. בסבירות גבוהה אפשר לשייך את התל על מעיינותיו החשובים לעיר ההלניסטית עכו התלמאית.

תל כברי והארכאולוגיה המקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tell Kabri (1).JPG

בגלל חשיבות היישוב בתקופת הברונזה הIIA ותקופת הברזל, אהרון קמפינסקי, שיער שזו העיר רחוב המוזכרת בספר יהושע "וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה." (יהושע יט', כח') ה-A-r-h-bum המוזכרת בכתבי המארות, וה-Rhabu המופיעה בכתבי ממלכת מצרים החדשה. חוסר בממצאים מבהירים מתקופת הברונזה המאוחרת, מעלה ספקות בקשר להשערה זו, שייתכן כי תפתר בחפירות עתידיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Assaf Yasur-Landau et al. "Middle Bronze Age Settlement Patterns in the Western Galilee, Israel", Journal of Field Archaeology 33(1), 2008, pp. 59-83

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל כברי בוויקישיתוף
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Remains Of Minoan-Style Painting Discovered During Excavations Of Canaanite Palace, ScienceDaily (Dec. 7, 2009) [1]
  2. ^ 2.0 2.1 אלכס דורון, מרתף היין הגדול והעתיק בעולם התגלה בגליל המערבי, באתר nrg‏, 24 בנובמבר 2013
  3. ^ Stephanie Pappas‏, Oldest Royal Wine Cellar Uncorked in Israel, באתר livescience
  4. ^ Tel Kabri: The 1986–1993 Excavations, עורכות נעמה שפטלוביץ ורונית אורן, תל אביב 2002