תל נפוליאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט הסבר למרגלות התל
תל נפוליאון מרחוב רוקח ברמת גן
מימין תל נפוליאון (תל גריסה) מעליו דרך שלימים תהפוך כחלק מרחוב רוקח, ברמת-גן. הדרך ממשיכה שמאלה לכיוון ג'רישה ושבע טחנות על גדת הירקון. בתחתית התמונה נחל איילון בתוואי הישן - צילום אוויר של הטייסת הבווארית ה-304, 1918.
הפיר של מערכת המים
מדרגות סלע באפיק היורד ממרכז התל מזרחה. הסלע נחשף כתוצאה מהסחף

תל נפוליאון הידוע גם כתל ג'רישה, תל גריסה או גבעת נפוליאון, הוא תל ארכאולוגי השוכן בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון וממזרח לנחל איילון. הממצא העיקרי בתל הוא בור של מערכת המים הכנענית. מהתל נשקפת תצפית פנורמית לכל הכיוונים. שטחו של התל הוא כארבעים דונמים וצורתו כשל אוכף. הוא מתנשא לגובה של 38 מטרים מעל פני הים.

שמו של התל בעת העתיקה אינו ידוע, ומקורם של כינוייו הנוכחיים הם בשמו של הכפר הערבי ג'רישה ששכן ליד שבע טחנות, ובמחנה של צבא נפוליאון שקם על התל ולידו בעת המצור על יפו ב-1799 במהלך מסעו בארץ ישראל. בימי מלחמת העולם הראשונה, בלילה שבין ה-20 ל-21 בדצמבר 1917, אל מול התל, צלחה את הירקון חטיבה 155 מן הדיוויזיה ה-52 הסקוטית של חיל המשלוח המצרי ונעה צפון מזרחה על הגדה הצפונית של הירקון לכיבוש העמדה הטורקית בחירבת הדרה, היא רמת החייל.

התל שימש כאתר הצילומים העיקרי לתוכנית הטלוויזיה לילדים ולנוער "הילדים מגבעת נפוליאון" ששודרה בשנים 20012004.

תולדת התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום התגלו שרידיו של יישוב קטן ששכן על התל החל בשנת 2700 לפנה"ס לערך. היישוב התרחב באלף ה-2 לפנה"ס והגיע לשיאו במאה ה-18 ובמאה ה-17 לפנה"ס. תחילה לא היה היישוב מוקף בחומה, אך לאחר מכן בוצר בחומה משופעת ובחלקלקה, בתצורה המאפיינת את ביצורי החיקסוס. החומה הייתה עשויה שכבות של כורכר, לבנים ואדמה כבושה, ורוחבה הגיע לשלושה מטרים. בתקופה זו שכן בעיר מבנה מונומנטלי ששימש כארמון והוקם בה מפעל מים. עם זאת, העיר חרבה באמצע המאה ה-16 לפנה"ס, במקביל לתחילת ההתפשטות המצרית בארץ ישראל.

היישוב על התל התחדש ופרח בתקופת הברונזה המאוחרת (התקופה הכנענית המאוחרת), והוקף בביצורים. על התל זוהו מבנה מונומנטלי אשר שימש ככל הנראה כארמון, ורחבה רבועה ששימשה כשוק. במקום שכן מבנה גדול נוסף ששימושו המדויק טרם הוברר, אך מהממצאים שהתגלו על ריצפתו עולה כי נודעה לו חשיבות רבה. בעיר התגלו סממנים פלשתיים כקרמיקה פלשתית וסימנים לקשרי מסחר עם קפריסין ועם ערים מיקניות. עוד התגלו עדויות לקיומה של תעשיית מתכות מפותחת על התל.

במאה ה-12 לפנה"ס (תקופת הברזל) קם במורד הירקון, כשני קילומטרים מתל נפוליאון, יישוב פלישתי בתל קסילה, וזה היה ליישוב החשוב באזור. הפלשתים התיישבו גם בתל נפוליאון, אך הממצאים מתקופה זו מרוכזים רק בצד הדרומי ובצד הצפוני של התל, שתי הנקודות הגבוהות בתל. מסיבה זו הניחו החוקרים כי חלקו המרכזי של התל, בו חשופה השכבה הכנענית, שימש בתקופה הפלישתית כאזור חקלאי, אך ייתכן כי גם הוא היה נושב, אלא שהקרקע במקום נסחפה יחד עם השרידים. היישוב הפלישתי בתל חרב בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס במקביל ובדומה לחורבנו של היישוב הפלישתי בתל קסילה, במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס שכן בחלקו הדרומי של התל כפר חקלאי קטן בשטח של שני דונמים בלבד, וגם יישוב זה ששיוכו הלאומי אינו ודאי, חרב בשריפה. חלקו הצפוני של התל יושב שוב במאה ה-9 או ה-10 לתקופה קצרה.

חפירות וממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פכית ממשפחת כלי תל אל-יהודיה בתקופת הברונזה התיכונה II שנמצא בחפירות בתל

חפירות ראשונות בתל התאפשרו לאחר רכישתו בידי הנדבן יצחק ליב גולדברג[1] והתבצעו על ידי אלעזר ליפא סוקניק וממשיכיו בין השנים 1927 ו-1951. בשנת 1976 התקיימה במקום עונת חפירה בודדת, ובשנים 1981–1995 התקיימו במקום חפירות על ידי משלחת מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' זאב הרצוג. במתחם נמצאו כלים באיכות גבוהה - כלי קדרות, צלחות, כדים, גרזן קרב, חרב וכדומה. עוד נמצאו שלדי תינוקות קבורים בכדי חרס, כבשן של בית היוצר, ובית קבורה ובו 18 חדרי קבורה עם כוכים בקירותיהם. התל ידוע גם בחרפושיות שהתגלו בו:

  • חרפושית מהמאה ה-15 לפנה"ס בקירוב - על בטנה חקוק קטע מתוך "ספר המתים" של המצרים הקדמונים:

"אוי לבי. אל נא תקום להעיד נגדי. אל נא תעורר כל התנגדות! אל נא תכריע את כף המאזנים לרעתי בפני השופט."

  • חרפושית משנת 1250 לפנה"ס בקירוב, שעל בטנה ציור של מלך מצרים כורע ומרים ידיו לפני אל בדמות קוף, הוא תות המצרי.

הנוף מהתל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ. וינשטין, תולדות הסביבה, מתוך רמת-גן-ספר היובל 1921–1946, עורכים: זיו-אב יצחק, חורגין יצחק, שמואלי ש, הוצאת המועצה המקומית רמת-גן, דפוס שהם, 1947, עמ' 17

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל נפוליאון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]