תל עפולה
 | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | 60 |
| היסטוריה | |
| נבנה | התקופה הכלכוליתית |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום |
עפולה, ישראל |
| קואורדינטות | 32°36′21″N 35°17′24″E / 32.6057°N 35.29°E |
 | |
  | |
תל עפולה הוא תל הנמצא בלב העיר עפולה ובו עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף בן אלפי שנים של העיר, למן התקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה-13. חלקו הצפוני של התל מכוסה בבתים. בשנת 2019, בתום פרויקט משותף של עיריית עפולה ורשות העתיקות, ולאחר שנים רבות בהן עמד מוזנח, הוקם על תל עפולה אתר ציבורי המאפשר לציבור לראות חלק מהעתיקות שנחשפו בתל.
תולדות החפירות בתל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תל עפולה היתה רשומה אצל מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי כגבעה מלאכותית הטעונה בדיקה[1]. לאחר הקמת עפולה בשנת 1925, החלו חקלאי עפולה וחקלאי המושבים הסמוכים להשתמש בעפר שנערם על הגבעה של תל עפולה, העשיר בחומרים אורגניים, כדומן לשדותיהם. תוך כדי כך נחשפו על הגבעה ארונות מתים ואבנים גדולות עתיקות. נחום סלושץ וישעיהו פרס הגיעו למקום לביקור וקבעו שמדובר על ארונות קבורה מהתקופה הרומית, השייכים כנראה ליהודים[2]. לאחר משא ומתן לגבי מימון החפירות[3], בה נשאו הנהלת ההסתדרות הציונית, האוניברסיטה העברית בירושלים, וקהילת ציון אמריקאית, הגיעה לעפולה באוקטובר 1926 חבורת חוקרים בראשותו של הפרופסור אלעזר ליפא סוקניק לביצוע חפירות[4]. החוקרים ביצעו במשך שלושה שבועות חפירות במקום וגילו מצודה קדומה מהתקופה הביזנטית או הערבית הקדומה[5]. מסקנתם הייתה שככל הנראה לא התקיים יישוב עתיק בתל, ופרופ' סוקניק אמר לאנשי עפולה שישתדל לצמצם את האיסור על כריית זבל מהתל לאזורים מסוימים בלבד[6].
בשנת 1931 בעת חפירות היסודות למגדל המים של עפולה, נמצאו באתר מגדל המים עתיקות ובוצעה חפירה ארכיאולוגית על ידי פרופ' סוקניק. בעקבות החפירה הועלתה ההשערה שעפולה העתיקה הייתה באתר מגדל המים ולא בתל עפולה[7]. בשנת 1932 נתקבל אישור לסלול את רחוב ירושלים דרך התל[8][9]. בסוף 1934 קיבל פרופסור סוקניק רשיון לבצע חפירות באזור סלילת הכביש[10]. בשנת 1937, שב פרופ' סוקניק עם הסטודנטים שלו לעפולה, ובוצעו חפירות בשני האתרים. בחפירות, שארכו ארבעה שבועות, נמצאו בתל עפולה ממצאים מאוחרים שלא עוררו אצל החוקרים עניין רב[11], שכללו רק חרסים מועטים מתקופות עתיקות, תקופת הברזל הקדומה, הברונזה המאוחרת והברונזה הקדומה[12]. בעקבות חפירות אלו נסללו רחובות והוקמו בתים על החלק הצפוני של התל[13].
בשנת 1950 בוצעו בדיקות בחלק הדרומי של התל על ידי מחלקת העתיקות שבהן נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה ומתקופה הברונזה המאוחרת[14]. לאחר הבדיקות שוחררו מורדות התל לבנייה. אולם מועצת עפולה בקשה לסלול כביש דרך התל והדבר הותנה בקיום חפירות שהחלו על ידי הארכאולוג ד"ר עמנואל בן דור בחודשים פברואר עד אפריל 1951, והושלמו בידי משה דותן עד דצמבר 1951. שטח החפירה היה מוארך, בהתאם לתוואי הכביש המתוכנן[13][15].
בשנת 1999 נערכה בסמוך לתל עפולה חפירת הצלה. החפירה בוצעה בשטח מישורי הגובל במורדותיו המזרחיים של התל, לקראת עבודות בנייה שהתבצעו עליו. הצורך בחפירה נוצר לאחר שפסולת בניין שנערמה על פני השטח פונתה באמצעות דחפור ונגרמו נזקים כבדים לשרידים ארכאולוגיים שהיו בו.
הממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסך הכל נתגלו בתל עשר שכבות, זו מעל לזו, החל משלהי ראשית התקופה הכלכוליתית (ראשית התקופה הכנענית) ועד לימי הביניים.
על התל נתגלו שרידי מגדל מרובע בנוי אבנים גדולות. בקירותיו משולבים בשימוש משני סרקופגים מן התקופה הרומית, המאות השנייה, השלישית והרביעית לפני הספירה, שעליהם חקוקים עיטורים גאומטריים. המגדל נבנה בתקופה הצלבנית או הממלוכית. החופרים חשפו בתל קברי אדם, שרידי גת וחרסים שונים ובהם להבי מגל וראשי חצים המעידים על קדמוניותו של היישוב. בחפירות נתגלו ממצאים נוספים ובהם בית קברות מתקופת הברונזה התיכונה שבקבריו נמצאו קנקנים, קדרות וקערות מחרס. באחד הקברים נתגלתה צלמית - פסלון קטן ממדים בצלם אדם.
בחפירה בשנת 1999 נתגלו שרידי יישוב מן התקופה הרומית, קירות, רצפות אבן ושברי כלי חרס.
השרידים בתל הנראים לעין כוללים סרקופגים מעוטרים מהמאה השנייה ועד למאה הרביעית לספירה ששימשו כקירות במבנה צלבני שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל. בתל עפולה נמצאו שרידי מצודה המוקפת בחומה בנויה מסרקופגים רומיים שהובאו למקום מאתרי קבורה רומיים, אשר נבנתה על ידי הערבים או שהייתה מצודה צלבנית מבוצרת.
התוכנית לשיקום התל[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשות העתיקות ביצעה בשנת 2015 עבודות חפירה בתל עפולה. החפירות בוצעו בתיאום עם עיריית עפולה העומדות לשקם את התל ולהופכו לאתר מטופח ונגיש לציבור, המיועד להנצחת המורשת ההיסטורית של העיר. השרידים שנחשפו בחפירה זו בתל ובסביבתו הקרובה, נחשפו מתחת למפלס פני השטח. בחפירה נתגלו שרידי יישוב מן התקופה הרומית, ושברי כלי חרס רבים מתקופת הברונזה הקדומה. השרידים כוללים קירות ורצפות. הקירות בנויות אבני גיר גדולות, שהונחו על מסד אבני גוויל (אבנים במצבן הטבעי, כפי שהם נמצאות בשטחים הפתוחים).
בשנת 2017 הושלם שיפוץ המקום, האבנים העתיקות סומנו ונסלל שביל גישה במעלה התל אל רחבת התל שרוצף מחדש.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיר יזרעאל - עפולה בת כ"ה, הוצאת המועצה המקומית עפולה, 1950 עמ' 46–49.
- אנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, הוצאת מסדה והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1970. כרך ב' עמ' 464–466.
- שבתאי גל און, עפולה לגבורות - שמונים שנה לעיר יזרעאל. הוצאת עיריית עפולה, 2005, עמ' 20.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1979, עמ' 5949–5952.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- א. שמואל, תל עפולה, דבר, 21 במאי 1956
- צבי אילן, קדמוניות עפולה, דבר, 25 ביולי 1975
- תל עתיקות עפולה באתר Sites Google.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ד"ר סחר שחור, מכתב למערכת, דואר היום, 1 בפברואר 1926
- ^ על התגליות בעפולה ובמפרץ חיפה, דואר היום, 23 באפריל 1926
- ^ העתיקות בעפולה, דבר, 24 בספטמבר 1926
- ^ חפירות בעפולה, הארץ, 24 באוקטובר 1926
- ^ עתיקות ישראל בארץ, הארץ, 24 במרץ 1931
- ^ החפירות בעפולה, דבר, 11 בנובמבר 1926
- ^ עתיקות בעפולה, דבר, 10 באפריל 1931
- ^ עבודות ציבוריות, הארץ, 19 במאי 1932
- ^ בעפולה, עבודות ציבוריות, הארץ, 8 בספטמבר 1932
- ^ עתיקות בעפולה, דבר, 12 בדצמבר 1934
- ^ בדרך, דבר, 4 ביולי 1937
- ^ עפולה ישוב היסטורי, דבר, 18 באפריל 1937
- ^ 1 2 משה דותן, “חפירות עפולה”, עתיקות: סידרה עברית, כרך א’, 1955, עמ' 18–63. http://www.jstor.org/stable/23455846
- ^ מרדכי טננבוים, עפולה - אפק העתיקה, על המשמר, 9 באוקטובר 1950
- ^ א. שמואל, תל עפולה, דבר, 21 במאי 1956