תל רומיידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תל רומיידה (2007). משמאל לכביש שכונת הקרוונים ומאחוריה "בית מנחם"

תל רומיידה הוא תל בחברון שגובהו 936 מטר מעל פני הים, ומזוהה כחברון המקראית. בתל נמצאו שרידים של מצודה וכן שרידי יישובים המעידים על יישוב המקום ברציפות מאז התקופה הכנענית ועד ימינו.

רוב אדמת התל מעובדת. בתי פלסטינים נמצאים בראש התל, בשיפוליו הצפוניים, וכן במזרחו, ליד מעיין אברהם אבינו. כמו כן נמצאת עליו השכונה היהודית "אדמות ישי".

רכישת קרקעות תל רומיידה והשוק הסיטונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1811 רכש הרב חיים ישועה בג'איו (הידוע כ"חיים המצרי" בפי הערבים), שהיה באותה עת ראש קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בחברון, את קרקעות תל-רומיידה לרבות שרידי מצודת העיר ואת קבר ישי ורות. את הקרקעות, בהיקף של 800 דונם, קנה מכספו הפרטי ממשפחת התמימי החברונית (שלפי המסורת המוסלמית קיבלו את כל הר חברון מידי הנביא מוחמד) והעבירן כתרומה לידי הקהילה. שתי תעודות הקניה הן מטעם הוואקף המוסלמי וחתומים עליהן בני משפחת התמימי. תעודות אלה נשמרו מכל משמר על ידי משפחת בג'איו ועברו מאב לבן עד שהגיעו למשמרת הרב חיים בג'איו (18731960), שהיה רבה האחרון של קהילת חברון, שאחרי פינוי הבריטי ב־1936 היה גולה בירושלים. בערוב ימיו מסר ר' חיים בג'איו את התעודות לנציגי העדה החברונית - פרנקו וחסון - שמסרון לידי דוד אבישר.

רכישת קרקעות תל רומיידה הייתה המשך של רכישה קודמת שהתבצעה בשנת 1807, בה קנה בג'איו מבני משפחת כַשכול החברונית חלקת קרקע של 5 דונם, בה ממוקם כיום שוק הירקות הסיטונאי של חברון.

בשנת תרצ"א 1930 כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, הגיעה משפחתו של יעקב עזרא לגור בתל, בבית שנקרא "בית עזרא" על שמם.[1] לאחר מאורעות 1936 גרשו הבריטים את כל יהודי חברון, ומשפחת עזרא לבדה המשיכה להתגורר במקום עד כ"ט בנובמבר 1947. בנו יוסף עזרא משמש עד היום כיו"ר הוועד לפליטי חברון.[2]

בשלטון ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים (יוני 1967), כבש צה"ל את חברון, יחד עם שאר יהודה ושומרון.

בשנת 1984 חודשה ההתיישבות היהודית במקום, עם הקמתה של שכונה יהודית בשם "אדמות ישי".[3] בשנת 1998 נרצח בביתו תושב המקום, הרב שלמה רענן.

בתחילת 1997, בהתאם להסכמי אוסלו ובעקבות הסכם חברון שנחתם בין בנימין נתניהו ליאסר ערפאת, נסוג צה"ל מכ-80 אחוז משטח העיר חברון. העיר חולקה לאזור שתחת אחריות הרשות הפלסטינית (H1) ולאזור תחת שלטון ישראלי (H2)‏[4]. תל רומיידה נכלל באזור H2, שבו חיים כ־33 אלף פלסטינים וכ־700 מתנחלים.[5]

השכונה נסגרה למעבר פלסטינים למעט תושבי השכונה, וחיילי צה"ל מאפשרים כניסה לפי רשימת שמות שבידיהם[6]. לדברי פלסטינית תושבת תל רומיידה בסוף 2006, "הרבה משפחות נאלצו לעזוב את האזור הזה בגלל התקפות של מתנחלים ופעולות של הצבא הישראלי".[7] פלסטינים נוספים, מהם שעזבו את תל רומיידה ומהם שהמשיכו להתגורר במקום, תיארו את קשיי החיים שם, עקב הגבלות שהטיל צה"ל.[7] בעקבות פיגועים אחדים (בעיקר פיגועי דקירה) הכריז צה"ל, בנובמבר 2015, על אזור הכולל ארבעה מתחמי התנחלות (בעיקר שכונת תל רומיידה ורחוב השוהדא) כשטח צבאי סגור, שתנועת פלסטינים בו הוגבלה.[5][8] באפריל 2017 התגוררו בתל רומיידה כ-1,200 פלסטינים.[9] לדברי משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, בין אוקטובר 2018 לאוגוסט 2019 עזבו לפחות שש משפחות פלסטיניות את שכונת תל רומיידה, והן עשו זאת, לדבריהן, עקב הגבלות התנועה במקום והפחד לביטחונם של ילדיהם.[5][10] עתירה שהוגשה נגד הגבלת התנועה במדרגות המחברות את שכונת תל רומיידה עם רחוב השוהדא נדחתה בנימוק שהשיקול הביטחוני מצדיק זאת.[11]

סוגיות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור תל רומיידה מצוי בית הנתון במחלוקת משפטית. בשנת 2005 רכשה חברה בבעלות יהודית את הנכס מערבי בשם האני אלבטש, שהציג את עצמו כבעל הזכויות, ונכנסו למקום משפחות יהודיות. עוד קודם לכן שופץ ככל הנראה הבית בידי יהודים. בהמשך התברר שמסמכי העברת הזכויות שהציג אלבטש מזויפים. במשך שנים התנהלו הליכים משפטיים בין החברה ובין בעלי הנכס, יורשיו של זכרייא בקרי. בשנת 2019 קיבל בית המשפט את עמדת היורשים והורה על פינוי הבית ועל תשלום דמי שימוש ראויים לבעליו, בסך 579,600 ש"ח.[12]

עתיקות התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל רומיידה - חפירות תל חברון: במרכז - בית מתקופת הברונזה הקדומה לפני 4500 שנה, שמאל - בית מתקופת חזקיהו מלך יהודה לפני 2700 שנה, למעלה - בית יהודי מהיום

בתל רומיידה נערכו חפירות ארכאולוגיות על ידי האמריקאי פיליפ המונד (Hammond) בשנים 1964–1966, חפירות שלא חודשו עקב מלחמת ששת הימים. במהלך השנים, כיסה בעל הקרקעות הפלסטיני בעפר ובאשפה את שטחי החפירה של המונד.

עם ההתנחלות היהודית בשטח, בשנת תשמ"ד (1984), החל אבי עופר מאוניברסיטת תל אביב חפירות בתל,[13] חפירות שנמשכו בשנים תשד"מ-תשמ"ו (1986-1984).[14] חפירות אלו כללו מספר מקטעים קטנים בתל. חלקים ניכרים מהתל הם מטעי זיתים או שטחים בנויים הכוללים מבני מגורים יהודיים ופלסטינים וכן מוצב צבאי). בשנת תשנ"ט (1999), בוצעו חפירות נוספות במקום על ידי עמוס אייזנברג, כחפירות הצלה, לאחר החלטה ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים בניין קבע למתנחלים במקום. בחפירות התגלתה חומת ענק מתקופת הברונזה הקדומה (מלפני כ-4,500 שנים). בנוסף התגלה בית מתקופת חזקיהו מלך יהודה, וגתּוֹת יין מהתקופה הביזנטית.

בחודש שבט ה'תשע"ד חודשו בתל רומיידה החפירות הארכאולוגיות לקראת הכשרת המקום לגן ארכאולוגי־תיירותי. את החפירות באתר מבצעת משלחת משותפת של רשות העתיקות ואוניברסיטת אריאל. בראש המשלחת עומדים עמנואל אייזנברג מטעם רשות העתיקות, ודוד בן שלמה מטעם אוניברסיטת אריאל. בחפירות נחשפה חומה גבוהה מתקופת הברונזה התיכונה ועיר מבוצרת ומתוכננת היטב מתקופת בית שני, עם מערכת ניקוז עירונית ורובע תעשייתי לייצור כלי חרס, יין ושמן זית. על פי המקוואות שנתגלו בחפירה הייתה העיר בעלת אוכלוסייה יהודית.[15]

שלט על עמדת השמירה בתל רומיידה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל היום, מוסף ישראל השבוע, נדב שרגאי, עמוד 19
  2. ^ נדב שרגאייוסף עזרא יגיע לבג"ץ עם זיכרונות וקושאן, באתר הארץ, 17/10/07
  3. ^ אריה בנדר, העצני: ההתנחלות הבאה - בתחנה המרכזית בחברון, מעריב, 10 באוגוסט 1984
  4. ^ הסכם חברון
  5. ^ 1 2 3 שלילת כבוד האדם: חיי הפלסטינים באזור ההתנחלות בעיר חברון, המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם, 20 בפברואר 2020
  6. ^ Palestinians describe life in center of Hebron under impossible terms imposed by military
  7. ^ 1 2 עיר רפאים - מדיניות ההפרדה הישראלית ודחיקת רגליהם של פלסטינים ממרכז חברון, האגודה לזכויות האזרח בישראל ו"בצלם", מאי 2007
  8. ^ חברון – עיר שהפכה לכלא, באתר מחסום Watch
  9. ^ עמירה הסחברון מתרוקנת, והמחסומים מתרבים, באתר הארץ, 18 באפריל 2017
  10. ^ שגרת כיבוש: התנכלות משותפת של חיילים, שוטרי מג"ב ומתנחלים למשפחה פלסטינית בשכונת תל רומיידה, באתר "בצלם", 25 ביוני 2019
  11. ^ בג"ץ 3043/18 עיסא עמרו ואחרים נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, ניתן ב-2 בדצמבר 2018
  12. ^ ת"א (י-ם) 48162-09-13 חברת טל לבניה והשקעות קרני שומרון בע"מ נ' זכרייא סלים גודה בקרי ואחרים, ניתן ב-12 במרץ 2019
  13. ^ אריה בנדר, אבי בעקבות אברהם אבינו, מעריב, 3 בספטמבר 1984
  14. ^ שאול הון, פרופ' מזר: בתל־רומיידה נחשפה התגלית החשובה בעשור האחרון, מעריב, 14 באוקטובר 1986, המשך
  15. ^ דליה מזורי, חברון: נחשפה עיר יהודית מתקופת בית שני, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2014