תל תאומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל תאומים
תל תאומים
תל תאומים ביישוב תל תאומים
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק המעיינות
גובה ממוצע[1] ‎-140 מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 575 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 5.9% בשנה עד סוף 2019

תֵּל תְאוֹמִים הוא יישוב קהילתי באזור הצפון בבקעת בית שאן, השייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודות להקמת היישוב החלו בשנת 1982. היישוב יועד לאכלס צאצאים של תושבי שלושת יישובי "ביכורה": רוויה, רחוב ושדי תרומות וכמוהם השתייך לארגון המושבים של הפועל המזרחי. על פי התכנון, נועד היישוב להיות מושב, אולם בהיעדר קרקע הוקם בתחילה כיישוב קהילתי. לכל בית צורפו 5 דונם עם הבטחה לעתיד של קרקעות נוספות שיילקחו משלושת מושבי ביכורה ומקיבוצי הסביבה[2]. טקס עלייה על הקרקע התקיים במאי 1984 בנוכחות שר השיכון, דוד לוי ושר החקלאות, פסח גרופר[3].

החל משנת 2006 ועד שנת 2017 פעלה בתל תאומים מכינה קדם-צבאית העמק, שלאחר מכן עברה לקיבוץ כפר רופין.

תל א-תום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם היישוב ניתן בגלל תל תאומים (תל א-תום) הנמצא בו. זה תל יישוב עתיק למן התקופה הכנענית הקדומה ועד לימי שיבת ציון ובתקופות הרומית והביזנטית. בחתך שנגרם עקב פעילות דחפור נחשפו בתל שכבות יישוב אחדות ובהן קירות בנויים ושכבות שרפה.[4]

שלושה תלים חלשו על גזרת עמק בית שאן במלחמת העצמאות: תל שלם (תל רדע'ה) מדרום לטירת צבי, תל מגדע (מוג'דה) ליד שלוחות ותל תאומים (תל א-תום). התלים נתפסו על ידי לוחמי היישובים ללא קרב לאחר שחיל המשלוח העיראקי נטש אותם. לאחר מספר ימים הוחזרו הלוחמים אבל לקראת ביקור משקיפי האו"ם לקביעת הגבולות, הוחלט לתפוס אותם שוב כדי לקבוע עובדות בשטח. הכוחות לא ידעו שהעיראקים תפסו בחזרה את התלים בנגוד להסכם הפסקת האש.

אור ל-1 באוגוסט 1948 יצאו שלוש מחלקות לכבוש את התלים. מניר דוד יצאה מחלקה בפיקודו של משה שטורמן לכבוש את תל מגדע. המחלקה נתקלה באש ממנה נהרגו משה שטורמן וחייל נוסף. משה שטורמן נהרג בסמוך למקום בו נהרג אביו, חיים שטורמן, ב-1938.

משדה אליהו יצאה מחלקה לכבוש את תל א-תום אך נתקלה באש ושניים מאנשיה נהרגו.

מטירת צבי יצאה מחלקה לכבוש את תל שלם אך נתקלה באש ונסוגה. לאור העובדה שהתלים לא נתפסו ושמשקיפי האו"ם עומדים להגיע, הוחל בהפגזת מרגמות של התלים. העיראקים נטשו את התלים בגלל ההפגזה והם נתפסו ללא קרב.

על פסגת תל תאומים הוקמה פרגולת תצפית ולידה שלט המספר על הקרב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל תאומים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ יצחק מרידור, מושב (?) רביעי, דבר, 15 ביוני 1983
  3. ^ תל תאומים, מעריב, 31 במאי 1984
  4. ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 332, 1995