תל תנינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל תנינים סמוך לשפך נחל תנינים (מבט לכיוון מערב)
מבט מתל תנינים מזרחה אל הגשר שנבנה בשנת 1898 לקראת ביקורו בארץ ישראל של קיסר גרמניה וילהלם השני. ברקע, ג'יסר א-זרקא

תל תנינים הוא תל קדום השוכן מדרום לשפך נחל תנינים, מערבית לג'יסר א-זרקא לחופו של הים התיכון. התל מזוהה כעיר "קְרוֹקוֹדִילוֹפּוֹלִיס" (Crocodilopolis)[1] שהייתה מיושבת מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית. שמה של העיר הוא על-שם התניני היאור שחיו באזור הנחל עד תחילת המאה ה-20. על התל נראים כיום שרידי מגדל, בריכה ואמת מים נמוכה מהתקופה הצלבנית, השריד היחיד שנותר מהעיר הצלבנית 'טוריס סלין' ("מגדל המלח"). חוקרים סבורים שתושבי המקום עסקו בייצור מלח בישול ועל כן שמו של המקום. בסמוך נמצאו אבני מיל של דרך רומית שעברה סמוך לחוף הים התיכון.

מעריכים שהמקום נחרב סופית בשנת 636 לספירה על ידי הערבים.

מצפון לתל נמצא מבנה הבנוי מאבני כורכר ובו נחשפה רצפת פסיפס עתיקה. ליד הפסיפס נתגלתה כתובת ביוונית שתרגומה הוא "בימיו של ההגמון".

בשפך נחל תנינים נמצאים שרידים של גשר קשתות טורקי שבנו העות'מאנים בשנת 1898 לקראת ביקורו בארץ ישראל של קיסר גרמניה וילהלם השני, שביקש לעבור במרכבתו מחיפה לירושלים לאורך חוף הים התיכון.

האתר לא נחפר בצורה מעמיקה אלא בוצעו בו רק חפירות הצלה בשנת 1975. בשנת 2004 בוצעו חפירות ארכאולוגיות נוספות.

דרך גישה למקום היא דרך הרחוב הראשי של ג'יסר א-זרקא, אשר חוצה את הכפר וממשיך עד לחוף הים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]