תמונת הילד היהודי מגטו ורשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הילד היהודי מגטו ורשה

תמונת הילד היהודי המרים ידיו עם חיסול גטו ורשה היא מהתמונות המפורסמות של שואת יהודי אירופה. התמונה צולמה במסגרת דו"ח שטרופ שחיבר הקצין הנאצי יירגן שטרופ למפקדו היינריך הימלר בעקבות חיסול הגטו. את התמונה צילם פרנץ קונרד, צלמו האישי של שטרופ. התמונה צולמה בסוף אפריל או בתחילת מאי 1943. בכיתוב לתמונה רשמו מחברי הדו"ח: "הוצאו מהבונקרים בכוח".

תיאור התמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה מתעדת את פינויָם של יהודים מגטו ורשה במהלך הכנעת המרד, לקראת שילוחם אל האומשלאגפלץ ומשם ככל הנראה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. הילד שמרים ידיים לא זוהה בוודאות. בין האפשרויות שהועלו:

  • לוי זילינווארגר (Zelinwarger), שנספה בשואה. זוהה על ידי אביו, אברהם, שעלה לישראל ומסר עדות בעניין התמונה. על פי עדותו, הצילום בוצע ברחוב קוּפּיֶיצקָה (Kupiecka) שליד רחוב נָאלֶבקי (Nalewki).
  • צבי נוסבאום, נולד ב-1935 בתל אביב, שרד את מחנה ברגן-בלזן, נפטר ב-2012 בארצות הברית.
  • אריה לודוויג סימונסון, גר באנגליה, נפטר ב 26 במרץ 2017.
  • ארטור דאב סמיוטק - נולד ב-1935 בלוביץ'. בנם של לאון ושרה. ידוויגה פייסצקה (Jadwiga Piesecka), תושבת ורשה, העידה ב-1978 כי הוא הילד בתמונה.
  • ישראל רונדל

האישה שמשמאל לילד היא חנה (הניה) זיילינווארגר. הילדה שבשמאל התמונה היא הנקה (חנה) למט, שנרצחה במיידנק, ולידה אמה, מתילדה למט גולדפינגר, אשר ניצלה, עלתה לישראל והקימה משפחה. הנער נושא השק גם הוא לא זוהה בוודאות. אפשרות אחת היא שזהו ליאו אהרון אליעזר קרטוז'ינסקי, שנספה באושוויץ זמן קצר לאחר מכן. הוא זוהה על ידי אחותו, שאף היא עלתה לישראל. אפשרות נוספת היא שזהו הארי-חיים נישוור. האישה שמאחורי הילד המרים את ידיו זוהתה – גולדה סטאברובסקי, אמם של פרופ' מנדל סטבורובסקי ומרדכי (מורי) סטר. נכדתה הקרויה על שמה היא ד"ר זהבה סטבורובסקי, רופאה בכירה באיכילוב.

החייל הגרמני המכוון את נשקו הוא יוזף בּלֶשֶה (Blösche), רוטנפיהרר (רב-טוראי) אס אס שנודע לשמצה באכזריותו. לאחר המלחמה הוא שהה בשבי הסובייטי, ונפצע בתאונת עבודה על ידי קרון משא, שבעקבותיה פניו עוותו ללא הכר. עובדה זו סייעה לו להתחמק מעונש, והוא אף הקים משפחה. רק ב-1967 התגלתה זהותו האמיתית, והוא נעצר ונחקר על ידי השטאזי. בחקירתו הוא רשם על גב התמונה כי: "התמונה מראה כיצד אני כאיש גסטפו בגטו ורשה יחד עם קבוצה של אנשי אס.אס. מוציאים קבוצה גדולה של יהודים מבניין. מדובר בעיקר בנשים, ילדים וזקנים... משם הועברו לתחנת הרכבת באומשלגפלאץ".

הוא נשפט בגרמניה המזרחית, נמצא אשם במעורבות בשילוח מאות אלפים מיהודי הגטו וברציחתם של אלפי יהודים, ונידון למוות שבוצע בירייה על ידי כיתת יורים ב-29 ביולי 1969.[1]

מהתמונות הבולטות של המאה העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העיתון האיטלקי קוריירה דלה סרה בחר בתמונת הילד היהודי כאחת מתמונות המאה (ערב חג המולד בסוף דצמבר 1999), והציע להציב עותק שלה בכל בית ספר באיטליה. "מבט אחד אל תוך עיניו של הילד מסביר טוב יותר ממאה שיעורים והרצאות את מה שיש ללמוד". תמונה זו יחד עם התמונה המתארת את נחיתתו של האדם על הירח נבחרו על ידי קוראי העיתון כצילומים החשובים ביותר של המאה העשרים. (התמונות הוצגו בעמוד הראשון בגיליון החגיגי).[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן פורת, הילד: מסע בעקבות תצלום, דביר, 2013.[4]
  • Richard Raskin. A Child at Gunpoint. A Case Study in the Life of a Photo. Aarhus University Press, 2004. ISBN 87-7934-099-7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן פורת, הילד: מסע בעקבות תצלום, ירושלים, כתר, ע"מ 219.
  2. ^ " תמונות המאה 1900-2000 ", מוסף מיוחד של ידיעות אחרונות, בשיתוף מפעל הפיס, עריכה: רון ירון. "נחום ברנע, איתן הבר, ירון לונדון, סבר פלוצקר - כותבים על הרגעים הגדולים של המאה ה-20 ", עמוד 38-39, 31.12.1999
  3. ^ מנחם גנץ - סופר מעריב ברומא, "הילד הנכנע בעמוד הראשון", מעריב, 26.12.1999
  4. ^ על אודות הספר באתר הוצאת מקמילן (באנגלית).