תמונת מפת סיביות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Rgb-raster-image.svg

בגרפיקה ממוחשבת, תמונת מפת סיביות היא פורמט דיגיטלי לייצוג תמונה ואיחסונה באמצעות מפת סיביות (Bitmap), כלומר לכל פיקסל בתמונה יש ערך מספרי שמכיל בתוכו מידע על הצבע שלה. הביטוי מגיע מטכנולוגיית תכנות המחשבים, ומשמעותו מפה של ביטים שלמעשה מאורגנים כמערך.

בממשקי משתמש גרפיים ברוב מערכות ההפעלה פורמט גרפי זה מוטמע כחלק מובנה ממנה. סיומות של קובצי bitmap הן בדרך כלל BMP או DIB. לבד מ-BMP קיימים פורמטים נוספים לייצוג bitmap כמו InterLeaved Bitmap (ILBM), Portable Bitmap (PBM), X Bitmap (XBM), ו-Wireless Application Protocol Bitmap (WBMP).בנוסף, קיימים גם פורמטים רבים שמשתמשים במפת סיביות דחוסה, להבדיל מגרפיקה וקטורית.

שיטת האחסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

איכות התמונה נקבעת על פי מספר פרמטרים:

  • עומק הצבע - כמות הסיביות שמוקצת לכל פיקסל. 1, 4, 8, 16, 24, 32, 48, או 64. כאשר המשמעות היא סיבית - שחור/לבן. 4 סיביות - 16 צבעים, 8 סיביות - 256 צבעים, וכן הלאה לפי הכלל של 2 בחזקת מספר הסיביות. ככל שמוקצות יותר סיביות לייצוג פיקסל עושר הצבעים יהיה גדול יותר, והתמונה עשויה להיות קרובה יותר לתמונת המציאות כפי שבני אדם חווים אותה. כיום בדרך כלל נעשה שימוש בקבצים ב-32 סיביות לפיקסל.
  • רזולוציה - כמות הפיקסלים שיש בתמונה. ככלל, ככל שכמות הפיקסלים גבוהה יותר, כך הפרטים שבה יהיו מפורטים יותר. בתמונות בעלות רזולוציה נמוכה אפשר להתקל בתופעה של פיקסליזציה.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה נאמנה של כל פרטי התמונה ככל שהרזולוציה ועומק הצבע עולים.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ככל שהרזולוציה ועומק הצבע עולים, כמות הנתונים של מפת סיביות גדלה וקשה יותר לעיבוד. גודלו של קובץ המאחסן מפת סיביות אינו יעיל לשימוש מזדמן ולכן נפוץ השימוש בשיטות לדחיסה מפת סיביות כגון JPG. לרוב, ניתן לאפשר איבוד נתוני תמונה ללא פגיעה באיכות צפייה מזדמנת בתמונה ולכן שיטות דחיסה המאבדות נתונים מאפשרות שימוש בקבצים בעלי גדלים קטנים משמעותית מקבצי מפת סיביות רגילים.
  • גודל מפת סיביות נקבע מראש בעת יצירתה. מסיבה זו, תוצאת פעולת הגדלה (Zoom in) של תמונת מפת סיביות אינה איכותית לרוב. כאשר מתאפשר, במיוחד בשרטוטים, עדיף לייצג תמונה באמצעות גרפיקה וקטורית.

סוגי קובצי מפות סיביות נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • BMP - המבנה התקני לקובצי חלונות, נוצר על ידי תוכנת הצייר. כל תמונה המועתקת אל לוח העריכה שמורה במבנה זה.
  • GIF - פורמט שנוצר על ידי CompuServe, דוחס את התמונה לחיסכון בשטח איחסון
  • IMG - פורמט שנוצר על ידי החברות ונטורה ודיגיטל לשימוש בתוכנת Ventura Publisher ובסביבת GEM. התוכנה שומרת קבצים בגווני אפור בלבד
  • JPG - קבצים דחוסים מאד על ידי הזנחת חלק מהנתונים. רוב התוכנות מאפשרות למשתמש לקבוע את אחוז הדחיסה, ומכאן את אחוז אבדן המידע
  • PCX - פורמט שנוצר על ידי חברת ZSoft Corporation לשימוש בתוכנת PC Paintbrush, הפורמט לא דוחס את הקבצים
  • PICT - פורמט שפותח על ידי חברת אפל עבור מחשבי מקינטוש, היה בשימוש בתוכנת QuickDraw וכסטנדרט לטיפול בקובצי תמונה
  • TIF או TIFF ראשי תיבות של Tagged Image File Format - פורמט שנוצר על ידי חברת Aldus לשימוש בתוכנת הוצאה לאור שולחנית מתוצרתה
  • WMF - פורמט Windows MetaFile הוא מבנה בו משתמשת תוכנת חלונות, ניתן לשמור בפורמט זה גם קובצי מפת סיביות וגם קבצים מונחי עצמים
  • WPG - פורמט שפותח עבור תוכנת wordperfect, כיום (2010) הפורמט כמעט אינו בשימוש
  • DIB - פורמט של IBM שהיה בשימוש במערכות OS/2

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]