תמיר סטפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמיר סטפר
תמיר סטפר 2018.jpg
תמיר סטפר (צילום: יונית יונה)
לידה 1 ביולי 1986 (בן 34)
באר שבע, ישראל
מוקד פעילות ישראל
שנות פעילות 13
סוגה ראפ
ביטבוקס
ריקוד
הפקות
עיסוק ראפר, ביטבוקסר, רקדן, יזם, איש עסקים

תמיר קהתי, המוכר בשם הבמה "סטפר" (נולד ב-1 ביולי 1986) הוא מוזיקאי, ביטבוקסר, ראפר, רקדן, שחקן, יזם, מרצה ואיש עסקים ישראלי. בעל חברת ההפקות "סטפר הפקות", אשר מוכר כאמן המשלב מספר כישורים אומנותיים במופע אחד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיר סטפר

תמיר קהתי נולד בבאר שבע, גר בערד בשנותיו הראשונות ולאחר מכן עבר עם משפחתו לפתח תקווה. בגיל 9, נכנס לפרויקט מוזיקלי של בית הספר היסודי בו למד, בית הספר על שם "משה הס", שם הופנה על ידי הוועדה המכוונת ללימוד כלי הקשה ותיפוף על מערכת תופים. כשנה לאחר מכן, בסיום הפרויקט, המשיך את לימודי הקצב ונרשם ללימודי תופים בקונסבטוריון העירוני בפתח תקווה. שנתיים לאחר שהתחיל לתופף, בגיל 11, החליטו הוריו, מלכה ויחיאל קהתי, לרכוש מערכת תופים לבית כדי לשפר את יכולותיו של סטפר. בגיל 12, סטפר עצר את הלימודים בקונסבטוריון, מאחר שהעיד ש"לא אהב את הצורה שבה מלמדים אותו ואת המחויבות הגבוהה שיש לשיעורים השונים בקונסבטוריון העירוני". קצת לאחר מכן, הוריו מכרו את מערכת התופים והשאירו את סטפר עם רצון להמשיך לנגן, אף על פי שלא היה לו כלי נגינה. בתקופה זו גילה את עולם הביטבוקס האנושי, אשר אפשר לו להמשיך לתופף, רק על ידי שימוש בגוף ובפה.

בגיל 13, נכנס סטפר לעולם התקלוט, והכיר לראשונה תוכנות שונות למיקסוס ועריכת מוזיקה. במהלך תקופה זו, החל לתקלט במסיבות כיתה שונות, התקבל לרדיו בית הספר אשר השמיע מוזיקה בהפסקות והחל לאסוף מוזיקה, להכיר מצעדים מוזיקליים שונים ולהתעניין עוד בתחום. סטפר תמיד נותן קרדיט רב לאחיו, אלעד קהתי, אשר הכיר לו סגנונות מוזיקליים שונים, ביניהם גם מוזיקת ההיפ הופ שפרצה לתודעה הישראלית באותה התקופה. באותה התקופה, גילה את עולם ההיפ הופ האמריקאי עם אמנים דוגמת אמינם, סנופ דוג ואמנים נוספים, לצד עולם ההיפ הופ הישראלי, שכלל באותה התקופה את סאבלימינל, מומי לוי, כלא 6 ויוצרים נוספים.

בגיל 14 החל ללמוד קפוארה בקבוצת "קורדאו די אורו" בפתח תקווה אותה תרגל כשנתיים, זו הייתה הכניסה הראשונה של סטפר לעולם המשלב ספורט וריקוד. שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-16, אובחן סטפר כחולה סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) בבית חולים שניידר בפתח תקווה. לאירוע זה היו השפעות רבות על המשך הדרך המקצועית של סטפר בשנים שהגיעו לאחר מכן. חודש לאחר האבחון ובהתאם לתוכניות שנקבעו עוד לפני, טס סטפר לשליחות עם הוריו לניו יורק, שליחות משפחתית אליה טסה המשפחה ל-4 שנים עקב עבודתו של אביו של סטפר. בגיל 17 וחצי, שנה וחצי לאחר הטיסה, החליט סטפר שהוא מעוניין לגור בארץ ולהיות לצד חברתו באותה התקופה וחזר לישראל. בגיל 18 החל ללמוד סטפר את ריקוד הברייקדאנס בסטודיו בפתח תקווה, והחל ללכת לאימונים של רקדני ברייקדאנס מוכרים בדיזנגוף סנטר בתל אביב. אימונים אלו היו ללא מדריך וכללו לימוד הדדי של המשתתפים את האומנות. בתקופה זו, ועד גיל 20 עבד סטפר בתור תומך טכני בחברת התקשורת 013 נטוויז'ן ומעיד שריכז את רוב האנרגיות שלו באותה התקופה באימונים של ריקוד, בהכרת מוזיקה חדשה ושיפור יכולות הקצב והביטבוקס שלו.

בגיל 33 התחתן עם מאיה קליימן והם גרים ברמת גן.

קריירה אומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיר סטפר בהופעה

ריקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת הריקוד שלו התחיל בגיל 20, בהרכב הברייקדאנס "אריות ציון" אשר הקים דביר רוזן. במהלך שנים אלו (2008–2014) היה חלק בהרכב במהלכו הוא הופיע במקומות רבים ומול קהלים רבים. בתקופה זו שילב את הריקוד עם תחומים אומנותיים נוספים שפיתח באותה התקופה - הראפ והביטבוקס. בנוסף, לקח חלק משמעותי ביצירה של התכנים ושל ההופעות שעלו, כתב את כל הטקסטים של ההופעות להרכב בשנים 2010–2014, הקליט קטעים להופעות, ערך והפיק אותם והיה שותף בחלק מההפקות שבוצעו לקהל הרחב. במהלך תקופה זו הופיע כרקדן מול אלפי אנשים מהשקת ה -OD של יס מול 3,000 אנשים, באירועים של קוקה קולה ישראל, סמסונג, דרך אירועים פרטיים של בר מצוות וחתונות ועד סדנאות לילדים ולנוער.

את הכינוי "סטפר" קיבל בגיל 19, בעקבות צורת הריקוד שלו באותה תקופה, אשר הייתה מורכבת מצעדים רבים במיוחד במהלך הריקוד.

קליפים בהם השתתף סטפר כרקדן כוללים את "היית איתה" של שרית חדד, "מי הפרובינציאל" של להקת טיפקס, גלעד שגב, גיא מזיג ועוד.

הופעות של סטפר כרקדן כללו גם השתתפות בלהקת "רינגלטון" של יעל רינגל, להקה המשלבת את סגנון ריקוד הרגאטון עם סגנונות נוספים. במסגרת הלהקה הופיע מספר שונים בקונגרס הסלסה הבינלאומי באילת במהלך ערבי ההופעות המרכזיים בשנים 2013–2015.

ראפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטפר בפריז ברייקדאנס

בגיל 21 הגיע סטפר למעגל ראפרים מחוץ לקניון הזהב בראשון לציון, מעגל מוכר באותה התקופה שבו היו נפגשים ראפרים רבים מרחבי הארץ. מאותה נקודה החליט שהוא הולך להתחיל לכתוב ולהשתמש ביכולת הורבלית שלו גם בשירים.

בגיל 24, לאחר שסיים לימודים של שנתיים במסלול המקיף לסאונד והפקה במכללת בי.פי.אם, הוציא סטפר את התוצר המוזיקלי הראשון שלו "תמיקסטפר" אשר היה מורכב משירים שהפיק, ערך ומיקסס באולפני מכללת בי.פי.אם. המיקסטייפ קיבל ביקורות חיוביות מאנשי תעשיית המוזיקה, ביניהם קוואמי, יוסי סאסי ונוספים והסינגל "מסיבת רחוב" מתוכו נוגן בתוכנית Base של מומי לוי.

ההשקה של מיקסטייפ הבכורה התקיימה במועדון ה"לימה לימה" בתל אביב בעת השחרור של המיקסטייפ ואירחה בה אומנים מוכרים מתעשיית ההיפ הופ הישראלית ביניהם אורטגה, שירי לדלסקי וטאבו פלוס. הדי ג'יי שליווה את סטפר באותן הופעות היה די ג'יי ותיק מעולם ההיפ הופ הישראלי - די ג'יי פייפ.

מספר חודשים לאחר שחרור "תמיקסטפר", הוציא סטפר סינגל נוסף מהאלבום בשם "מסיבת רחוב" עם קליפ אשר השתתפו בו מי שלימים הפכו לרקדני היפ הופ ישראליים מוכרים: שיינה היידי ולילי עמר - רקדניות ראשיות של נטע ברזילי, דניאל חזן, דניאל רויזמן, הילה אסרף, רועי בוז'ו, דימה מריאנובסקי ועוד, הקליפ כלל גם את קבוצת הפארקור הישראלית IPT. ההשקה שהתקיימה במועדון הסאבליים בתל אביב. בהשקה זו התארחו המופע של ויקטור ג'קסון (כוכבי הצגת הראפ "העיר הזאת"), הראפר טונה ואורחים נוספים, והיא שילבה חלקים רבים של ריקוד ברייקדאנס בתוכה.

בגיל 25, סטפר הופיע באליפות הכדורסל הישראלית, הפיינל פור, במהלכו הופיע בטקס הפתיחה של חצי הגמר והגמר. במהלך הגמר, לפני כניסת הקבוצה לאולם ביצע קטע ראפ על הקבוצה ועל השחקנים. לאחר כניסתם, ביצע את תפקיד "הכרוז" אשר קורא במספר ובשם השחקנים והכניס אותם לאולם בצורה זו. הופעה זו הייתה אל מול היכל מלא של 11,000 אוהדים. זו הייתה ההופעה הגדולה ביותר שלו עד לאותה הנקודה.

באותה התקופה וקצת לאחר ההופעה בהיכל מנורה, יצר סטפר את הרכב "אלף האיים" אשר כלל את הצמד תמיר סטפר ויואב חוזה, זמר אשר עלה לישראל מקליפורניה וסיפק את הצד היותר שירתי-מוזיקלי שבהרכב. יחד הם חברו להרכב אקוסטי במהלכו שחררו גרסת כיסוי לשיר Give Me Everything אשר קיבלה ביקורות חיוביות והושמעה בתוכניתו של מושיקו שטרן ברדיוס 100fm. ההרכב פעל כשנה וחצי עד לפירוקו בשל קושי של התאמת לוחות הזמנים של הצמד והפעילויות הנוספות שבהם עסקו.

בגיל 27 סטפר הוציא לאור את הסינגל "טיק טק" בהפקתו של אלמוג טבקה. הקליפ שהיה אמור לצאת לשיר נגנז קצת לאחר מכן עקב מחלוקת עם הבמאי והעורך.

בגיל 28 סטפר הוציא לאור את הסינגל "מונה ליסה" עם בת זוגו באותה התקופה, סינגל אשר נוגן במספר תחנות רדיו אזוריות, רדיו ירושלים, רדיו העמקים, רדיוס ותחנות רדיו נוספות. הסינגל הופק על ידי אמיר חדאיו, מפיק צעיר ותלמיד תיכון באותה התקופה אשר לימים הפך לאחד המפיקים המרכזיים במוזיקה המקורית של סטפר.

סטפר לקח חלק כשופט בתחרויות ראפ של דיבור נגוע וכמתחרה באחת מתחרויות הפריסטייל.

המיקטסייפ הבא ששחרר סטפר היה בגיל 32. המיקסטייפ ששוחרר "כאבי גדילה" סימן את חזרתו של סטפר להפקה ויצירה. המיקסטייפ שוחרר במרץ 2019.

בגיל 33 הוציא לאור את אלבום הבכורה שלו "אני צועד". האלבום יצא לאור בספטמבר 2019 בהפצה רשמית עצמאית תחת הלייבל שלו "סטפר הפקות". מתוך האלבום יצאו לאור 3 סינגלים: "אני צועד", "לא אהבתי אותך מספיק" אשר נכתב על בת זוגו מאיה ו"פנטזיה", אשר יצא לאור בינואר 2020. האלבום הופק על ידי צמד המפיקים ליאור אברמוב וזוהר ברק, אשר תחת האולפן המשותף שלהם "מיי קאסה" יצאו להיטים רבים של אמנים ישראליים: איתי לוי, נועה קירל, סטפן לגר ועוד. האלבום קיבל ביקורות חיוביות והושמע על ידי תחנות אזוריות רבות.

ביטבוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעולם הביטבוקס נחשף סטפר עוד בחטיבת הביניים. במהלך השנים, פיתח יכולות ביצירת הקצב דרך הפה, הלשון והגרון. בגיל 27 גילה את מכשיר הלופר, אשר אפשר לו לשדרג את המופע יחיד הקיים שלו, ולשלב הקלטות שלו אשר מבוצעות בצורה חיה על הבמה. מאותו רגע הפך הלופר לכלי מוזיקלי משמעותי בהופעות של סטפר, במהלכן הוא דוגם ומקליט את הקהל בהופעה והופך את הצלילים שהקהל יותר למוזיקה שקורית במקום ובצורה חיה. במהלך תקופתו כביטבוקסר יצר שיתופי פעולה עם אמנים רבים, ביניהם יובל בילגוראי (בוגר הווקהפיפל) הזמרת הקנייתית אלישה פופט, וזמרים ישראלים נוספים. סטפר משתמש בביטבוקס ככלי מוזיקלי בשילוב יכולות נוספות של שירה ועבודה עם מכשיר הלופר במהלך ההופעות והסדנאות שמעביר.

בשנת 2019 הופיע בקטע ביטבוקס על הבמה המרכזית של כפר האירוויזיון לפי מופע של סטטיק ובנאל תבורי. במהלך ההופעה שיתף פעולה עם ההרכב מיומנה.

כתיבה וספוקן וורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות העשרים, תמיר סטפר החל לכתוב בצורה רציפה בפייסבוק וצבר לו קהילת עוקבים. תכניו עסקו בעיקר בהתפתחות אישית והתמודדות עם אתגרים, לצד תוכן הומוריסטי וקליל על אירועים שונים מחיי היום יום. מספר פוסטים של סטפר התפרסמו באותה התקופה בעמוד סטטוסים מצייצים.

סטפר כתב תכנים שיווקיים לגופים שונים ובמקביל נכנס לעולם כתיבת ה"ספוקן וורד" (2016-2017) במהלכו הופיע במספר ערבי "פואטרי סלאם" ברחבי הארץ.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עולם ההפקות גילה בגיל 21, כאשר החל להיות מעורב בצורה משמעותית בהפקות עצמאיות שונות ובהפקות אחרות במסגרת הרכבי ריקוד. ההפקה העצמאית הראשונה של סטפר הייתה בשנת 2009, באירוע בשם "אלמנטרי סקול" אותו הפיק עצמאית לצד 2 מפיקים נוספים בשם מייקי ש. וניב פישר, באירוע זה שולבו לראשונה בישראל כל אומנויות ההיפ הופ: די ג'יינג, ראפ, ברייקדאנס, ביטבוקס וגרפיטי. חלק מהאומנויות קיבלו ביטוי אף משמעותי יותר, דוגמת התחרות שלשות המשולבת שכללה ביטבוקסר, ראפר ורקדן ברייקדאנס, אשר מתחרים בשלשות בעזרת 2 מיקרופונים בלבד ורחבת ריקודים. במהלך התחרות הדגש היה על אלתור בכל האומנויות האלו. את התחרויות שפטו אמנים מוכרים מהתעשייה: פלד, אורטגה, לוקץ, בי בוי האלק, בי בוי פולירוק, הופעות בוצעו על ידי השופטים ועל ידי אמנים נוספים דוגמת רביד פלוטניק, לצד תקלוט של די ג'יים מוכרים: די ג'יי פייפ ודי ג'יי מש.

הפקות בולטות במיוחד בהן סטפר לקח חלק:

  • ערבי מיקרופון פתוח לראפרים צעירים בשיתוף פעולה עם אורטגה ולוקץ' (2008–2009)
  • הפקת במות הראפ בפסטיבל תרבות הרחוב הבינלאומי במודיעין והנחיית הבמה המרכזית (2010–2014)
  • הצעת הנישואין היקרה בישראל בשילוב 40 רקדני היפ הופ (2014)
  • כנס הרקדנים השנתי בטבריה - מפיק בפועל (2015–2017) וקורס מדריכי היפ הופ מוסמכים כמפיק ומדריך (2015)
  • בניית הצגת הילדים "ביט" - הצגת ילדים מבוססת קצב (2014–2016)
  • תחרות World of dance של המותג היוקרתי ממחוץ לישראל בפעם הראשונה בישראל - מפיק בפועל (2016)
  • הפקת רקדנים, ליהוק וכוריאוגרפיה לקליפ הקאמבק של להקת טיפקס - מי הפרובינציאל (2016)
  • כוריאוגרפיה למחזמר הראפ "תיכון מגשימים" של תיאטרון האינקובטור והמופע של ויקטור ג'קסון (2016)

כמו כן, הפיק אירועים רבים ועבד בהפקות שונות לחברות גדולות במשק דוגמת אלביט, סאיקלון, פייזר, איביי, גוגל, איי.בי.אם ועוד.

הנחיה ומשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 22, עם כניסתו לעולם הבמה בצורה משמעותית, החל להנחות אירועים רבים, שכללו פסטיבלי רחוב שונים, תחרויות רקדנים, אירועי חברה ועוד. לאחר אחד מהאירועים אותם הנחה במודיעין בשנת 2016, אסף שלמה, במאי מתחום ההצגות ומנכ"ל תיאטרון מפגשים, הציע לו לקחת חלק בהצגה חדשה עליה עובד בשם "שיימינג", הצגה המיועדת לשים בקדמת הבמה את נושא השיימינג הוירטאולי והפיזי בעולמם של בני הנוער היום ועוסקת בנושאים של ערך עצמי וראיית האחר. סטפר נענה להצעה, ולאחר תקופת חזרות עלה לבמה לראשונה כשחקן בהצגה. בהצגה שיחק נער אשר במהלך תקופתו בתיכון נקלע לסיטואציה חברתית מביכה שלאחריה, חברי בית ספרו מבצעים עליו "שיימינג" בצורות שונות. לאחר התנסות ראשונה זו על הבמה כשחקן, שיחק בעוד מספר תפקידים קטנים בהפקות נוספות שבאו לאחר מכן.

סאונד והפקה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 22 החל סטפר את לימודיו במכללת בי.פי.אם במסלול ה BSP המלא לסאונד והפקה מוזיקלית. במהלך לימודיו הפיק את המיקסטייפ "תמיקסטפר". בסיום לימודיו, התקבל כטכנאי שידור לתחנת הרדיו "רדיוס 100fm". לאחר חצי שנה כטכנאי שידור, קודם לתפקיד מנהל הסאונד של התחנה, לצד המנהל הקיים ובמשך שנה ביצע את הגברת ההופעות החיות של התחנה. בין האמנים להם עשה סאונד והגברה: ריטה, רמי קליינשטיין, אתניקס, שירי מיימון, שמעון בוסקילה, סאבלימינל, טיפקס, פבלו רוזנברג, עברי לידר ויונתן גולדשטיין, סגיב כהן, דייוויד ברוזה, מוש בן ארי, גלי עטרי, אחינועם ניני ואמנים נוספים. במהלך תקופתו בתחנת הרדיו שיתף פעולה עם יהודה פוליקר, שרי גבעתי ונתן גושן כאשר הוא ממלא את תפקיד הביטבוקס והקצב לצידם בשידור חי. שנה וחצי לאחר עבודתו בתחנה החליט לעזוב עקב קושי לנהל את הלוח הזמנים של משרה מלאה לצד הופעות ויוזמות נוספות שפיתח באותה התקופה.

עסקים ויזמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם העסקים שתמיד עניין את סטפר החל לבוא לידי ביטוי בהפקות השונות בהן לקח חלק כאשר הוא מביא עמו ניסיון מתוך עולם השיווק והמיתוג. הניסיון שהביא איתו כלל ניהול שיווק של עמודי מדיה חברתית דוגמת תלמה, כריות, קליק, יוניליוור במסגרת עבודתו בחברת הדיגיטל גריי אינטראקטיב. כמו כן ניהל עמודי סושיאל מדיה של פוליטיקאים המתמודדים לבחירות האזוריות במסגרת עבודתו בפאר לוין יחסי ציבור. ניסיון זה בשיווק ומיתוג, לצד רעב גדול להיכנס לעולם העסקים הכניס אותו לעולם העסקים והיזמות כאשר הפך לעצמאי ועוסק מורשה בישראל בשנת 2013.

החל משנת 2013, מגיל 26, סטפר הקים וניהל מספר עסקים:

  • באזזוקה - יוצרים את הבאזז החברתי שלך - עסק לשיווק דיגיטלי וניהול עמודי מדיה חברתית. העסק ניהל את המדיה החברתית של גופים דוגמת מכללת בי.פי.אם, זאוס מועדוני כושר ועוד 2013–2014.
  • סטפר הפקות - חברת הפקות אשר מתמחה באומנויות רחוב והפקת רקדנים ואומנויות מוזיקליות נוספות 2015 עד היום.
  • הרצאות לבעלי עסקים - הרצאות לבעלי עסקים בתוכניות ליווי עסקיות שונות, ביניהן מאסטר לעסקים, עם המנטור העסקי אמיר איימצט. במהלך פעילותו כמרצה בתוכניות אלו, שילב כלים רבים שרכש במהלך השנים בנוגע לכתיבת תוכן, ויראליות, שיווק, ניהול עסקי, פרודקטיביות בעסק ושילוב כלים מתוך ההתפתחות האישית וה NLP אל תוך המערך העסקי של בעלי עסקים קטנים ובינוניים. פעילותו כמרצה בתוכניות עסקיות החלה בשנת 2016 ומתקיימת גם היום.
  • הרצאות השראה - כחלק מפיתוח יכולות אישיות, סטפר החל להעביר הרצאות השראה לחברות וארגונים, לצד הרצאות השראה לקהילות שונות אשר מתמודדות עם אתגרים - 2017-עד היום.

יוזמות התנדבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמות התנדבותיות אותם הוביל סטפר או לקח בהם חלק משמעותי:

  • פרויקט "מורידים מסכות" לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, קמפיין שכלל העלאת המודעות בנוגע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית עם ריקוד שהוכן והוצג במספר מקומות, לצד הקמת מערך הסברה של פייסבוק, אתר אינטרנט והרצאות ברחבי הארץ. את הקמפיין הובילה איתו אורי כספי, אשר חוותה אירוע קשה של התעללות מינית לאורך שנים ויחד הקמפיין הוקם על מנת לתת מענה נוסף ולהציג את הקושי בזווית חדשה, לצד מתן תמיכה נוספת לנפגעי ונפגעות אונס ותקיפה מינית.
  • עמותת דובוני החלמה - במהלך פעילותו לקח חלק משמעותי בהפקת סרט גיוס התרומות שלהם לצד הבימוי, משחק, קריינות, עריכת סאונד וייעוץ תוכן נוסף.
  • קהילת "בלאק שייק" - קהילה שהוקמה על ידי תמיר סטפר וניב פישר כדי לתת מקום לאמני היפ הופ צעירים מתחומי האומנות השונים לבטא את עצמם בבמות פתוחות, אירועים ועוד. הקהילה פעלה תחת שם זה בין השנים 2009–2010
  • עמותת ניצוצות - במהלך פעילותו בעמותה השתתף בעשרות סדנאות והופעות לתלמידי בית ספר חטיבה אשר לקחו חלק בפרויקט כאשר המטרה לאורך הדרך הייתה לשתף נוער בתשוקה ובניצוץ של האומנות שלך ולפתוח אותם לעולמות תוכן חדשים וחיפוש התשוקה שלהם לתחומי עניין חדשים.
  • האגודה לסוכרת נעורים - במהלך פעילותו באגודה, לקח חלק בסדנאות רבות לילדים ונוער סוכרתי, הנחה את ערב ההתרמה השנתי (2016) במהלכו גייסו למעלה מ 700,000 ש"ח של תרומות לעמותה, הוביל קמפיינים לגיוס תרומות לקייטנת הסוכרת השנתית, הפיק סדרת תכנים לימודיים לילדים הסוכרתיים בבית בתקופת הקורונה והיה שותף במיזמים רבים נוספים.

סרט דוקומנטרי "היפו" (גל שגיא, 2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הדוקומנטרי "היפו" על חייו של סטפר בתור סוכרתי מסוג 1 המתמודד עם מחלת סוכרת נעורים יצא לאור בשנת 2019 על ידי הבמאית גל שגיא. במהלך הסרט ניתן לראות את ההתמודדות של סטפר בחיים אינטנסיביים שמערבים במה מצד אחד ומחלה תובענית הדורשת טיפול יום יומי מהצד השני. הסרט הוא סרט דוקומנטרי קצר אשר הוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם:

  • פסטיבל סרטי הדוקו בנושא מוגבלויות OTR FILM Fest באוהיו, ארה”ב
  • פסטיבל הסרטים Arte Marie הוותיק אשר התקיים זו השנה ה-36 בצרפת
  • פסטיבל הסרטים Fastminds Neurodiversity Arts Festival באנגליה
  • פסטיבל הסרטים InShadow – Lisbon ScreenDance Festival בפורטוגל
  • פסטיבל סרטי דוקו באיטליה בספטמבר 2019

הסרט הוקרן מספר פעמים גם בישראל (סינמטק, הקרנות פרטיות) ועתיד לצאת לאור לצפייה חופשית במהלך שנת 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]