תמי פרידמן בן שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא אנציקלופדיים, לא ניטרליים ומידע חסר מקורות וחשיבות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תמי פרידמן בן שלום
תמונת פרופיל תמי פרידמן בן שלום.jpg
לידה 1956 (בת 66 בערך)
פעילות בולטת ממקימי הקיבוץ העירוני הראשון בישראל, "ראשית", ומייסדת מערך החינוך של "ראשית"
מקצוע מנהלת ואשת חינוך

תמי פרידמן בן שלום (נולדה בשנת 1956)[דרוש מקור] היא מנהלת ואשת חינוך ישראלית. ממקימי הקיבוץ העירוני הראשון בישראל, "ראשית", ומייסדת מערך החינוך של "ראשית" בשכונת קריית מנחם ועיר גנים בירושלים.

מערך החינוך אותו הקימה ומנהלת פרידמן בן שלום כולל בית ספר יסודי המונה למעלה מ-650 תלמידים, 13 גני ילדים, אולפני עולים, תנועת נוער שכונתית ומועדוניות נוער.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן בן שלום גדלה בקיבוץ סעד לחנן והדסה גולן. חנן חקלאי ומזכיר קיבוץ, והדסה, גננת ואשת חינוך מובילה. היא נכדתו של רבי יצחק הלפרין (מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין) שייסד ישיבות וכוללים הדוגלים בשילוב תורה ועבודה, כדוגמת ישיבת היישוב החדש בתל אביב.

במהלך לימודיה בתיכון, היא ערכה מחקר שהתמקד בתופעת פדיון ילדים יהודיים שאומצו בתקופת השואה על-ידי נוצרים ותיאר מקרוב את סיפור הצלתם. היותו של המחקר פורץ דרך[דרוש מקור: להיותו פורץ דרך], הביא לפרסומו כספר[1] ולזכייה בפרסים[דרוש מקור: לפרסים].

את שירותה הצבאי מילאה כמורה חיילת במושב זמרת, ובתומו, המשיכה לשנת שירות נוספת בקיבוץ ראש צורים.

בשנת 1977 נישאה לירמיהו פרידמן בן-שלום (בנו של ישראל פרידמן בן-שלום), אף הוא בן למשפחה מרכזית בקיבוץ סעד, נצר לאדמו"רי רוז'ין וויז'ניץ.

לתמי וירמיהו 11 ילדים.

הקמת קיבוץ ראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ראשית (קיבוץ)

בשנת 1979 הקימה פרידמן בן שלום, יחד עם ירמיהו בעלה וצעירים נוספים שהגיעו מכלל חלקי החברה הישראלית, את קיבוץ ראשית בשכונת הבוכרים בירושלים. קיבוץ ראשית היה לקיבוץ העירוני הראשון מסוגו שהוקם בישראל.

האידיאל החברתי שעמד בבסיס הקמת הקיבוץ נולד כלקח של מקימיו לאחר מלחמת יום הכיפורים, לפיו צו השעה הוא יצירה של לכידות חברתית בין הקהילות, הזרמים והתנועות השונות בחברה הישראלית.

קיבוץ ראשית בשכונת הבוכרים (1979 – 1990)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים שבין 1979 ועד 1990 התבסס הקיבוץ בשכונת הבוכרים בירושלים. פעילות הקיבוץ התמקדה בשלושה תחומים מרכזיים: פעילות עם נוער בסיכון, הקמת גרעינים לשירות משמעותי בצה"ל.

לפרנסתם, עסקו חברי הקיבוץ בעבודת כפיים בתחומי החקלאות, ניקיון ובניין הארץ. באמצעות קבוצות עבודה, שהקימו צרפו אליהם אנשי הקיבוץ אנשים מאוכלוסיות מגוונות ובכך תרמו לשילובם במעגל העבודה תוך מתן דוגמה אישית.

קיבוץ ראשית בשכונת קריית מנחם (1990 – היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 העתיק הקיבוץ את מושבו למתחם הנורית בשכונת קריית מנחם בירושלים. מתחם הנורית נבנה בתצורה של 10 בניינים (בלוקים) בני שמונה קומות וללא מעלית במטרה לקלוט אליו מפוני מעברה משנות ה-70. מתחם הנורית כפי שמשתקף במכתבו של ראש עיריית ירושלים דאז, מר טדי קולק ז"ל, היה מוזנח ובשכונה כולה ניכרה מצוקה חברתית ופיזית קשה.

עם הגעתם לשכונה פעלה פרידמן בן שלום, יחד עם שאר חברי הקיבוץ, ליצור תשתית פיזית ראויה למגורים עבור כל תושבי המתחם. פעילותם כללה ניקיון ותחזוקה יומיומית של המתחם, שדרוג המרחבים המשותפים באמצעות הקמת גינות נוי, שתילת עצי פרי ודשא, שיפוץ הדירות והבניינים תוך החלפת תשתיות הביוב והמים, בניית מעבר רציף המחבר בין תושבי המתחם, תוך פריצת מעברים חסומים וסלילת שבילים המחברים בין תושבי המתחם.

הקמת מערך החינוך "ראשית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים הקים הקיבוץ את מערך החינוך "ראשית" הכולל 13 גני עירייה ובית ספר יסודי המונה כיום מעל 1,000[דרוש מקור: לכמות] ילדים. מערך החינוך שם דגש על חינוך ערכי ומשותף מגיל צעיר לערכים, התרבות והמסורת של עדות ישראל השונות.

הקמה וניהול של בית הספר היסודי ראשית (ירושלים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר ראשית[2] עוסק בטיפוח השורשים וחיבור למקורות, רוחנית ופיזית.

בבית הספר פועלת חממה וגן ירק המשתרעים על פני שטח של מעל 4 דונם.[3] החממה מהווה מרחב לימודים תוסס והילדים לומדים בו לא רק שיעורים הקשורים לגידול וטיפוח צמחיית החממה (כמו מדעים וחקלאות) אלא גם חיזוק והעמקת הקשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין ארץ ישראל. מדי שנה מקיים בית הספר מספר אירועים המחזקים את הקשר עם האדמה ועם עונות השנה כמו אירוע לימוד על שנת השמיטה,[4] מסיק זיתים שנתי,[5] ופעילות קציר.[6]

בית הספר ראשית[7] מקיים בתוך מערכת השעות שיעורי "שירה עברית", במסגרתם לומדים הילדים על פיוטי וניגוני עדות ישראל ואודות מחבריהם. כאירוע שיא מקיים בית הספר מדי שנה, ערב ניגונים ופיוטים בו מופיעים תלמידי הכיתות מול הוריהם ומבצעים ניגון[8] או פיוט[8] שאותו למדו מאחד ההורים. בשנת 2006 הצטרף בית הספר ראשית לרשת אמי"ת.

המפעל החינוכי שהוקם על-ידי מתפרס גם מעבר לשעות ולמסגרות הפורמלית, וכולל מועדונית לילדים המופעלת על ידי עמותת נגבה, בשיתוף עם הרווחה ומערכת חינוך משלימה לילדים ונוער.

בשנת 2022 נבחר בית הספר ראשית על-ידי עיריית ירושלים להיות אחד ממוסדות החינוך שאירחו משלחות חינוכיות מטעם ארגון ה-OECD במסגרת כנס בינלאומי לחינוך שמתכנס כל שנה באחת ממדינות ה-OECD, אשר התקיים בתאריכים 31/5-2/6 בירושלים ולאחר שנתיים בהן לא נערך כלל. בכנס שהתקיים בירושלים השתתפו 250 נציגים מה-OECD מ-48 מדינות. המשלחת מטעם ה-OECD שהתארחה בבית ספר ראשית (1/6/2022) נחשפה למרחבי הלימוד הייחודיים בבית הספר וקיימה מפגשים עם תלמידים ובוגרי בית הספר.[9]

קליטת עולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן שלום יזמה את הקמתו של אולפן לעולים מרוסיה, שסייע בקליטת העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.

בבית הספר, החודש שבו חל חג הסיגד מצוין ונלמד כחודש העלייה. במסגרת זו כחודש לפני מועדו הרשמי של הסיגד מתקיימות הרצאות ומפגשים בלתי-אמצעיים עם יהודים שעלו מארצות שונות וכן מתקיים לימוד מעמיק של המסורת והמנהגים של יהודים מקהילות שונות. שיאו של חודש העלייה מצוין בחג הסיגד (כ"ט בחשוון) במסגרתו חוגג[10] קיבוץ ראשית ומערך החינוך שלו[11] את חג הסיגד בשכונת קריית מנחם[12] ביחד עם מנהיגי הקהילה האתיופית וברוב עם.

פרסים שהיא או מיזמיה קיבלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי (1992)פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי המוענק החל משנת 1982 על ידי "אגודת דור הפלמ"ח" ניתן לקיבוץ ראשית, בשנת 1992 על מפעלם ופועלם בשכונת קריית מנחם בירושלים.
  • פרס רעיית הנשיא ליוזמה חינוכית (2000) – הפרס הוענק לבית הספר "ראשית" על-ידי רעיית הנשיא בנושא "הזכות לכבוד והחובה לכבד".
  • פרס זוסמן-ג'וינט (2006) – בשנת 2006 זכתה פרידמן בן שלום, ביחד עם בעלה ירמיהו וביחד עם מר יובל פרג'ון בפרס זוסמן-ג'וינט, הניתן על-ידי הג'וינט למצוינות בתחום פיתוח השירותים החברתיים בישראל.[13]
  • פרס יד ושם למפעלים חינוכיים (2018)פרס יד ושם למפעלים חינוכיים (2018) ניתן לבית הספר ראשית,[14] על מסכת[דרושה הבהרה] ייחודית בנושא חסידי אומות עולם, שהעלו תלמידות כיתה ו' בטקס עשרה בטבת, ועל לימוד התלמידים על אודות סיפוריהם של אנדרה גלן, אירנה סנדלר ופרנצ'סקו טירלי, מצילי ילדים בשואה שהוכרו כחסידי אומות עולם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוסף העיתונות, הספרייה הלאומית
  2. ^ בית ספר קיבוץ ראשית, www.reshit.manhi.org.il
  3. ^ ד"ש מהחממה של בית ספר "ראשית" ירושלים, ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-11-30, נבדק ב-2021-11-30
  4. ^ אירוע סיום -לקראת שמיטה - בית ספר קיבוץ ראשית, www.reshit.manhi.org.il
  5. ^ אירוע מסיק - בית ספר קיבוץ ראשית, www.reshit.manhi.org.il
  6. ^ יום ירושלים - פעילות קציר - בית ספר קיבוץ ראשית, www.reshit.manhi.org.il
  7. ^ בית ספר קיבוץ ראשית, www.reshit.manhi.org.il
  8. ^ 1 2 ד' בנים- לנר ולבשמים, ערב פיוטים וניגונים בית ספר "ראשית" ירושלים תשעט, ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-11-30, נבדק ב-2021-11-30
  9. ^ הצדעה לצוותים, כנס בינלאומי ועוד - שבוע החינוך הירושלמי יוצא לדרך | כל העיר, כל העיר ירושלים, ‏2022-05-22
  10. ^ חג הסיגד - בית ספר קיבוץ ראשית, www.reshit.manhi.org.il
  11. ^ ילדי בית ספר "ראשית", ירושלים. "שיר השיירה" לכבוד חג הסיגד תשפא, ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-11-30, נבדק ב-2021-11-30
  12. ^ חג הסיגד בקרית מנחם התשפ, ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-11-30, נבדק ב-2021-11-30
  13. ^ להתחיל מבראשית, הקיבוץ הדתי
  14. ^ זכיית בית ספר ראשית בפרס "יד ושם" לתכנית חינוכית