תמרה דרו

תמרה דרו
Tamara Drewe
	כרזת הסרט בישראל
מבוסס על	תמרה דרו
בימוי	סטיבן פרירס
הופק בידי	אליסון אואן, טרייסי סיוורד, Paul Trijbits
תסריט	מוירה בופיני על פי רצועת קומיקס מאת פוזי סימונדס
עריכה	מיק אודסלי
שחקנים ראשיים	ג'מה ארטרטון; דומיניק קופר; לוק אוונס; טמזין גרג
מוזיקה	אלכסנדר דספלה
צילום	בן דייוויס
מדינה	הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	BBC Films
חברה מפיצה	BiM Distribuzione
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	18 במאי 2010 (פסטיבל קאן); 20 בספטמבר 2010 (בריטניה)
משך הקרנה	111 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	קומדיה רומנטית, סרט עצמאי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית
הכנסות באתר מוג'ו	tamaradrewe
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

תמרה דרו (באנגלית: Tamara Drewe) הוא סרט קולנוע בריטי מסוגת קומדיה רומנטית משנת 2010 בבימויו של סטיבן פרירס. התסריט נכתב על ידי מוירה בופיני על פי רצועת קומיקס שבועית בשם זה מאת פוזי סימונדס, שפורסמה גם כרומן גרפי. רצועת הקומיקס שעליה מתבסס הסרט היא עיבוד מודרני לספרו של תומאס הרדי, "הרחק מהמון מתהולל".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתרחשת בעיקר ביודון, כפר בדיוני במחוז דורסט שבאנגליה. ניקולס (רוג'ר אלאם) ובת' (טמזין גרג) הרדימנט מפעילים בחוותם שבכפר, חוות סטונפילד, בית הארחה לסופרים המחפשים את שלוות הכפר לשם התמקדות בכתיבה. ניקולס עצמו הוא גם סופר מותחנים מצליח. תמרה דרו, צעירה נאה שגדלה בכפר אך מתגוררת בלונדון, בעלת טור בעיתון לונדוני, מגיעה אל החווה הסמוכה, חוות וינארדס, כדי להכינה למכירה בעקבות מות אמהּ, שהתגוררה בחווה. את החווה רכשו הוריה של תמרה מהוריו של אנדי קוב (לוק אוונס), שירדו מנכסיהם. אנדי, אהוב נעוריה של תמרה, עובד בחוות סטונפילד, ונמצא בקשרי יזיזות עם בעלת הפאב המקומי. תמרה שוכרת את שירותיו כדי שישפץ את הבית לקראת מכירתו.

בנעוריה הייתה תמרה בעלת חוטם נשרי וגדול, שזיכה אותה בכינוי "החוטמנית". היא עברה ניתוח פלסטי, וכעת פניה נאות ביותר, ומעוררות את התפעלותם של בני הכפר. במופע רוק שנערך בסמוך לכפר מודיעה הלהקה על התפרקותה, לאחר שאחד מחברי הלהקה גזל מהמתופף, בן סרג'נט (דומיניק קופר), את בת זוגו. תמרה מגיעה לראיין את בן, ובן הופך לבן זוגה, ועובר להתגורר אתה יחד עם הבוקסר שלו, בוס. כעבור זמן מה השניים עוברים לביתו של בן בלונדון.

שתי תלמידות תיכון מקומיות, ג'ודי (ג'סיקה ברדן) וקייסי, משתעשעות בהשלכת ביצים על מכוניות חולפות ובקריאת עיתון נוער. ג'ודי מעריצה את בן. השתיים מתגנבות לביתה של תמרה בכפר, וג'ודי שולחת מהמחשב של תמרה דואר אלקטרוני לבן, לאנדי ולניקולס, ובו תמרה, לכאורה, מציעה לכל השלושה לשכב אתה. בן משתולל מזעם עם קבלת המכתב, ואינו מקבל את טענתה של תמרה שלא שלחה את המכתב. השניים נפרדים, ותמרה חוזרת לבדה לכפר, שם מתפתח רומן בינה ובין ניקולס, שאין זו הפעם הראשונה שהוא בוגד באשתו, העסוקה בטיפול בחווה ובבית ההארחה.

ג'ודי מתגנבת פעם נוספת לביתה של תמרה, וקוראת שם הודעת דואר אלקטרוני מבן, המבקש להביא את בוס לכפר לזמן מה. ג'ודי עונה בשמה של תמרה, וממליצה על מאלפת הכלבים המצטיינת, ג'ודי. בוס נמסר לטיפולה של ג'ודי, אך היא מתקשה לטפל בו.

ג'ודי וקייסי, העוקבות אחר תמרה בתקווה שבן יחזור אליה, מגלות את הרומן, ומצלמות בטלפון הסלולרי של קייסי, את תמרה וניקולס מתנשקים. קייסי מסרבת לעצתה של ג'ודי לשלוח את התמונה לבת', אך כאשר ניקולס חולף במכוניתו ומתיז עליה מי שלולית, היא מתמלאת זעם ושולחת את התמונה לטלפון של בת'. בת' הנדהמת מתנחמת בנשיקה מגלן (ביל קמפ), פרופסור לספרות המתארח בבית ההארחה, וניקולס רואה זאת. בת' מודיעה לניקולס על רצונה להתגרש ממנו עקב בוגדנותו. כאשר גלן שוהה בשדה, מגיע אליו ניקולס, ובין השניים פורצת מריבה, שבמהלכה ניקולס נחבט ומתעלף. גלן מנסה להעיר את ניקולס, אך לפתע מגיע בשעטה עדר פרות, שאותן הבריח בוס, כלבו של בן. גלן נמלט, והפרות דורסות למוות את ניקולס. אנדי, הרואה את הנעשה, מכוון את רובהו אל בוס, אך קודם שהוא לוחץ על ההדק נשמעת ירייה ההורגת את בוס - היורה היא החוואית בעלת הפרות.

בעקבות מותו של ניקולס מחליט גלן לעזוב את בית ההארחה, אך בת' מבקשת ממנו שיישאר אתה.

בן, שגילה את תעלוליה של ג'ודי בדואר האלקטרוני, גורם לה להתוודות בפני תמרה, אך תמרה מעדיפה את אנדי, החולם על חזרה לבית הוריו, שבו נולד (והוא כעת ביתה של תמרה). ג'ודי זוכה לחיבוק מבן, ומוודאת שקייסי תצלם זאת במצלמת הטלפון הסלולרי שלה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'מה ארטרטון - תמרה דרו
רוג'ר אלאם - ניקולס הרדימנט
ביל קמפ - ביל מקריבי
דומיניק קופר - בן סרג'נט
לוק אוונס - אנדי קוב
טמזין גרג - בת' הרדימנט
ג'סיקה בארדן - ג'ודי לונג
שארלוט כריסטי - קייסי שו
ג'ון בט - דיגורי
ג'וזי טיילור - זואי
ברונה גלאגר - יוסטשיה
פיפה הייווד - טס
סוזן וולדרידג' - פני אפמינסטר
אלכס קלי - אמא של ג'ודי
לולה פרירס - פופי הרדימנט
ג'ואל פריי - סטיב קאלי

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הזיקה בין הסרט למקורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של הסרט, הרומן של הארדי, נרמז בסיסמתו של בית ההארחה, המבטיח לסופרים שימצאו עצמם בו "הרחק מההמון הסואן", כמו כותר ספרו של תומאס הארדי "הרחק מהמון מתהולל" (אשר עובד לסרט בשם "הרחק מן ההמון הסוער". כמו כן, תומאס הארדי ויצירתו הם נושא החיבור (האקדמי) של גלן, שאותו הוא מתאמץ להשלים בהיותו בחוות סטונפילד.

על הזיקה בין הסרט למקורותיו כתב אורי קליין:

אחת ממעלותיו של סרטו של פרירס, שאת תסריטו כתבה מוירה בופיני, היא שאין הוא עושה עניין רב מדי מהקשר עם הארדי; כלומר, הצופים אינם צריכים להוכיח שהם משכילים ומביני דבר כדי ליהנות מהסרט. הארדי מוזכר בסרט, אפילו שמו של הרומן שהקומיקס שאב ממנו את השראתו מוזכר בו, והמבנה העלילתי, המעמת את הגיבורה עם שלושה גברים שונים, זהה לזה של הרומן של הארדי; אך מי שאינם מכירים את "הרחק מהמון מתהולל" או בוחרים להתעלם ממנו, יכולים ליהנות מהסרט באותה מידה כמו מי שנהנים מההתייחסויות ליצירתו של הארדי שגודשות אותו.^[1]

ארז דבורה התייחס לשינוי הגישה בעת המעבר מרצועת הקומיקס לקולנוע:

למרות שבקומיקס המקורי היו נגיעות קומיות, הייתה זו במהותה יצירה רצינית. סימונדס השתמשה באירועים העלילתיים ובהתכתבותם עם המקור של הרדי כדי לבחון את עולמן הרגשי של נשים מגיל נוער ועד גיל העמידה באנגליה של ימינו. רובן המוחלט של הדמויות והאירועים בקומיקס נשמר בעיבוד הקולנועי, אך השינוי בטון לכיוון קומי מובהק מוביל את הסרט למחוזות שונים ולא בהכרח מוצלחים.^[2]

על נשים והגברים שבחייהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכזו של הסרט שתי נשים:

תמרה דרו (ששמה הוא שם הסרט) הצעירה והנאה, שבמהלך הסרט עוברים בחייה שלושה גברים: כוכב הרוק בן סרג'נט, הסופר המצליח והבוגדני ניקולס הרדימנט (אותו היא מכנה בזעמה Nichol-ass) ואהוב נעוריה, הפועל החסון אנדי קוב.
בת' הרדימנט, אשתו של ניקולס, העסוקה בתפעול השוטף של החווה ובית ההארחה, ואף מסייעת לניקולס בכתיבת ספריו, בלא שתזכה להכרת תודה על כך. היא משלימה במשך זמן רב עם בוגדנותו של ניקולס, עד שבגידתו בה עם תמרה, שלה היא מקבלת הוכחה מצולמת (המעידה על כך שהבגידה נחשפה לציבור, עדות שאליה מצטרפת הודאתו של אנדי שאף הוא ידע על כך) מגדישה את הסאה, וגורמת לה להודיע לניקולס על רצונה להתגרש. מותו של ניקולס בתאונה פוטר את בת' מהצורך לממש את החלטתה זו. בעקבות מותו של ניקולס מבקשת בת' מגלן, פרופסור לספרות שהתארח בבית ההארחה והיא שימשה לו כמוזה, להישאר אתה.

דמות נשית שלישית היא זו של ג'ודי לונג, תלמידת התיכון השובבה, החולמת על התמוססות בתוליה כשהיא בזרועותיו של בן סרג'נט. הערצתה לבן גורמת לה לפעילות התורמת רבות להנעת עלילת הסרט, שבסיומו ג'ודי מגשימה חלק מחלומה: סדרת תצלומים שבהם היא חבוקה בידי בן. יש הרואים בדמויותיהן של ג'ודי וקייסי מקבילה לדמויות פּאק והפיות במחזה חלום ליל קיץ; כמו השדון והפיות במחזה השייקספירי, כך גם שתי הנערות מטלטלות את יחסי האהבה של גבורי העלילה רק למען שעשועיהן.^[3] הבמאי, סטיבן פרירס, אף מגדיר את הסרט כ"קומדיה פסטורלית" ומציין את "חלום ליל קיץ" ואת "טום ג'ונס" כדוגמאות ל"קומדיה פסטורלית".^[4]

סרט עכשווי ומודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף ששורשיו של הסרט ברומן מהמאה ה-19, ועלילתו מתרחשת בכפר שלו ונידח, הסרט עצמו הוא, כעדות הבמאי, "מאוד עכשווי ומודרני".^[4] מאפיין זה ניכר בטכנולוגיה המאפשרת תפניות עיקריות בעלילה: ג'ודי שלוחת מסרים (כוזבים) בדואר אלקטרוני, קייסי שולחת תצלום מפליל במסרון בטלפון סלולרי, הסופרים כותבים, כמובן, באמצעות מעבד תמלילים, וגלן מראה באושר לבת' את ספרו הטרי שיצא מהמדפסת.