תמרת
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 240 מטר |
| תאריך ייסוד | 1981 |
| תנועה מיישבת | המרכז החקלאי |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,410 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,400 תושבי ישראל |
(למפת הכרמל רגילה)   תמרת  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.timrat.org.il | |
תִּמְרַת הוא יישוב קהילתי כפרי בשיפולי הגליל התחתון לכיוון עמק יזרעאל, סמוך למושב נהלל. היישוב שייך מוניציפלית למועצה אזורית עמק יזרעאל והיה הראשון מבין שבעה יישובים קהילתיים הנמצאים בתחום השיפוט של המועצה. הוא ממוקם מצפון לגן לאומי שמרון וממזרח לתל שמרון ושמורת טבע תל שמרון, שהיא המקום הצפוני ביותר בעולם שבו גדלה השיטה המלבינה.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמרת נוסד בשנת 1981 ביוזמת המתיישבים, בני העמק והסביבה, ובהתאם להחלטת ועדת השרים להתיישבות ממרץ 1980.[4] תוכנית המתאר של היישוב אושרה על ידי הוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה בנובמבר 1980. למרות התנגדות של עיריית מגדל העמק שחששה שהיישוב הקהילתי החדש ימשוך אוכלוסייה חזקה מהעיר.[5][6] על חלק מאדמות היישוב שכן הכפר הערבי מעלול שננטש ב-1948.[7]
קודם לכן, בין השנים 1947–1954 שהו במקום זה אנשי קיבוץ תימורים אשר עקרו מאוחר יותר לדרום הארץ.[6] מכאן נגזר שמו הנוכחי של היישוב, כאשר "תמרתא" (ו"כפר תמרתה") היה שמו של יישוב יהודי מימי התלמוד באזור. בשנת 1956 הוקמה במקום חוות תמרת להכשרת חיילים משוחררים לחקלאות.[8]
היוזמה להקמת היישוב עלתה בשנת 1976 על ידי האדריכלית ורדית (כיום דבורה) ושלמה בר-אילן, והאדריכל דני כץ. הם אספו גרעין מתיישבים מהאזור, והחלו בהליכי האישורים והתכנון. האישור הסופי התקבל על ידי ועדת השרים לענייני התיישבות והוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, לאחר פגישה עם שר החקלאות אריאל שרון ב-1980. היישוב עצמו תוכנן על ידי ורדית בר-אילן ובוריס דיקרמן.[9]
בשלב הראשון של הקמת היישוב הוקצו למתיישבים שטחי מגרשים גדולים בשטח 1.3-1.1 דונמים, ואילו בשלבים המאוחרים יותר הוקצו מגרשים קטנים יותר ששטחם 880-380 מ"ר. המתיישבים הקימו על המגרשים בתים גדולים בשטח של 200–300 מ"ר ועד מהרה הפך ליישוב יוקרה ונחשב לאחד היישובים העשירים ביותר באזור הצפון.[10]
תושבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמרת מונה למעלה מ-400 משפחות וחיים בו מעל ל-2,000 תושבים (חברי אגודה שיתופית ושוכרים). רובם עובדים מחוץ לתמרת.
מבני ציבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב גני ילדים, אולם ספורט, מועדון נוער, בריכת שחיה, מגרשי טניס, מגרש כדור-עף חופים, מגרש כדורסל וקט רגל, ספריה, מרפאה, צרכניה, מועדון חברים ובית כנסת על שם גלעד שטוקלמן שנפל במלחמת לבנון השנייה.[11]
עד שנת 2005 פעל ביישוב בית ספר יסודי (א'–ו'). כיום ילדי תמרת לומדים בבית הספר היסודי בנהלל, ובבית הספר התיכון (ז'–יב') ויצו קנדה נהלל בנהלל. היישוב מקיים פעילות קהילתית מגוונת המתבטאת באירועי תרבות וספורט לכל הגילאים ומערכת ענפה של חוגים. קבוצה מהישוב מארגנת את מרוץ הר לעמק ורבים מתושביו מתנדבים לעזרת הרצים. טקס סיום המרוץ נערך בשדות הסמוכים ליישוב. פעם בשנה מתקיים בתמרת מרוץ תמרת המקיף את היישוב.
עד 2007 פעל ביישוב קן של תנועת הנוער הנוער העובד והלומד. כיום משתייך נוער תמרת לנוער עמק יזרעאל הפועל בחסות חטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תמרת- סיפור מקומי תמרת - ארכיון חי וקהילתי המתאר את התפתחות היישוב באמצעות תמונות וסרטונים
- תמרת, באתר הרשות לפיתוח הגליל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ספטמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ משה גלעד, בין תמרת לנחל שמרון: בדרך אל הוואדי, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2024
- ^ יוקמו שני ישובים חדשים - תימרת בגליל ועומר ב' בנגב, דבר, 24 במרץ 1980
- ^ יצחק בן חורין, ועדת בנין ערים של מחוז הצפון החליטה:היישוב תמרת יוקם למרות ההתנגדות במגדל העמק, מעריב, 9 בנובמבר 1980
- ^ 1 2 מנחם מרידור, תמרת - בין נהלל למגדל העמק, דבר, 23 ביולי 1980
- ^ משה גלעד, שני מבנים סגורים ומבודדים בלב החורש. זה כל מה שנשאר מכפר מעלול, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2022
- ^ א' מש, דבר 26/8/56 תמרת - חוות הכשרה לחיילים
- ^ האתר של האדריכלית דבורה-ורדית בר-אילן
- ^ המושבה הגרמנית גרסת העמק, באתר TheMarker, 17 בנובמבר 2006
- ^ אתר הנצחה לגלעד שטוקלמן
| ||||||||||||||||||
