תמר איתן

תמר איתן
	תמר ברוט איתן, 20 בפברואר 2016
לידה	5 במרץ 1919; לודז', פולין
פטירה	5 בינואר 2020 (בגיל 100); ירושלים, ישראל
לאום	ישראל
תקופת הפעילות	1937–2020 (כ־83 שנים)
תחום יצירה	פיסול
	האתר הרשמי

תמר ברוט-איתן (5 במרץ 1919 – 5 בינואר 2020) הייתה פסלת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמר ברוט נולדה בלודז' שבפולין למשפחה ציונית ובגיל 5 עלתה עם משפחתה לארץ ישראל. היא גדלה בתל אביב למדה בבית הספר היסודי גאולה ובגימנסיה הרצליה. עם סיום לימודי התיכון החלה בשנת 1936 לימודים במגמת תכשיטנות. במסגרת לימודיה למדה פיסול בבצלאל החדש בהדרכתו של זאב בן-צבי וציור אצל מרדכי ארדון.

ב-1938, למדה פיסול בפריז בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (Ecole Des Beaux Art) ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזרה לארץ, לקבוצת אלומות. בין השנים 1943–1946 היא שירתה בצבא הבריטי בחיל העזר לנשים בתפקיד שרטטת. בשנה הראשונה הוצבה בחיפה, במנזר של בת גלים, ושנתיים בתל אל-כביר במצרים. בחיפה הכירה את הקצין יוסף (ג'ו) איתן (אייזן) והשניים נישאו. לאחר השרות עברה לקיבוצו של בעלה, עין השופט. בקיבוץ עברה קורס תפירה ואף עבדה בתחום במשק.

לאחר המלחמה המשיכה ללמוד פיסול בהדרכתו של משה שטרנשוס, במכון אבני.

ב-1947 התלוותה לבעלה לשליחותו לארצות הברית ולמדה בניו יורק ב-Universal School Of Handicrafts ועם פרוץ מלחמת העצמאות חזר הזוג לישראל.

בשנת 1959 עברה איתן עם משפחתה, בעלה ובתה הגר לבאר שבע ופתחה סטודיו לפיסול. לאחר מספר שנים הקימה את המגמה לפיסול ולקרמיקה במכללת קיי והייתה שותפה בהקמת המרכז לאמנויות באר שבע.

ב-1971 הגריל בעלה מגרש בשכונת גבעת המבתר והמשפחה עברה לירושלים. היא יצרה שטיחי קיר בטכניקת המקרמה ותמונות בד שהוצגו במוזיאון ישראל.^[1]

ב-2009 פרסמה את ספרה תמר איתן – נקודה ביקום. עבודותיה הוצגו באופן קבוע על גג בית הדיור המוגן שבו התגוררה וכן בגלריה בשכונת נחלאות בירושלים. בשנת 2015 הוצגה תערוכה שלה, "דמונ-קרטיה" - דמוקרטיה של השטן, במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.

תמר איתן נפטרה ב-5 בינואר 2020. הותירה אחריה בת יחידה ד"ר הגר גל, מרצה במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.^[2]