תמר קפלנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר קפלנסקי
תמר קפלנסקי
תמר קפלנסקי
לידה 27 בנובמבר 1973 (בת 47)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית, מוזיקאית, עורכת ספרותית, מתרגמת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות על מקום המצאה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תמר קפלנסקי (נולדה ב-27 בנובמבר 1973) היא עיתונאית, פובליציסטית, סופרת, מתרגמת ומוזיקאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בפריז לאמנון ולאביבה קפלנסקי וגדלה לסירוגין בצרפת ובישראל. היא בוגרת תיכון מקיף א' באשדוד, שירתה בנח"ל ומאוחר יותר כקצינת שלישות. לאחר הצבא למדה בבית הספר רימון. קפלנסקי בוגרת תואר שני בספרות כללית בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת תל אביב. עבודת התזה שלה עוסקת בנושא השואה כטראומה מודחקת בסיפורת הדור השני המאוחרת, וזיכתה אותה בפרס גולדהירש לעבודת מוסמך מצטיינת בנושא מחקר השואה, מטעם מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 החלה קפלנסקי לעבוד כעורכת תרגום ומאוחר יותר כעורכת משנה של מגזין קוסמופוליטן ישראל. ב-2007 החלה לעבוד כעורכת בידיעות אחרונות, תחילה במוסף 24 שעות ואחר כך ב-7 ימים. בעבודתה העיתונאית קפלנסקי מחויבת לנושאים חברתיים ולסוגיות פמיניסטיות, ועוסקת בהם רבות ככותבת וכעורכת. בין השאר כתבה על פינוי התושבים בגבעת עמל ובשכונות דרום תל אביב, על מעצרים מנהליים, על גזענות בישראל, על זכויות יולדות ועל נושאים הקשורים בפגיעות מיניות ואלימות נגד נשים ועוד. במקביל לעבודתה כעורכת פרסמה טורי דעה בנושאים חברתיים ופוליטיים, והיא חתומה על שתי חשיפות בעניין פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן: ב-2017 ראיינה את שולמית מליק, שעבדה כמטפלת בבית תינוקות במעברת יציב בשנות ה-50, וב-2018 ראיינה את שושנה שחם שעבדה כאחות מתלמדת במחנה ראש העין, ושמעה מהשתיים כי היו עדות למסירת תינוקות לאימוץ לא חוקי בלי הסכמת הוריהם.[1][2]

בשנת 2020 עברה לעיתון הארץ, לאחר שפרסמה בו את התחקיר על העיתונאי יהודה נוריאל.[3] קפלנסקי עוסקת בתחקירי Me Too וכותבת טורי דעה בנושאים הקשורים בעיקר לזכויות נשים ופמיניזם. בין השאר פרסמה את התחקיר על ההטרדות המיניות מצד השחקן שמיל בן ארי,[4] ואת התחקיר על ההטרדות מצד השחקן אלון דהן.[5]

על מקום המצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2019 פרסמה את הרומן "על מקום המצאה", שיצא בהוצאת כתר ובעריכת יערה שחורי. הספר מספר את סיפורה של הגר, הנוסעת להודו לחתונת חברתה הטובה, כשהיא מותירה מאחור בעל ושתי בנות בדרך להרפתקה שעתידה לשבש את חייה.[6]

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלנסקי תרגמה מצרפתית את ספרו של ההוגה הצרפתי-אנטילי פרנץ פנון, "עור שחור, מסיכות לבנות" (הוצאת מעריב, 2003), ואת ספרו של ההוגה הפוליטי והאקטיביסט פול לפארג, "הזכות לעצלות" (הוצאת נהר ספרים, 2004).

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 השתתפה בפרויקט "מסע אספלט", אסופת ביצועים חדשים לשירי סשה ארגוב, שבה ביצעה את השיר "לא ידעתי מה".[7] בשנת 2014 השתתפה באלבום "טוב שהעולם גדול - משירי אבות ישורון", שבו הלחינה וביצעה את השיר "הבהוב המציאות".[8] קפלנסקי גם הלחינה וביצעה שני שירים של לאה גולדברג: "בהרי ירושלים" ו"הלא ידענו", שאותו הלחינה עם ערן ויץ. בשנת 2018 הקליטה עם אורי רוסו את "רחמנא", גרסה חדשה לשיר העממי של חב"ד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת ברמת גן ואם לשני בנים. בשנת 2018 חלתה בתסמונת רמזי האנט, שהותירה אותה עם שיתוק של חצי הפנים.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]