תמר (סוג)
![]() | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צמחים |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד-פסיגיים |
סדרה: | דקלאים |
משפחה: | דקליים |
סוג: | תמר |
תת־סוג: | סוגים: |
שם מדעי | |
![]() ליניאוס, 1753 |
תמר (באנגלית: Phoenix) הוא סוג של 14 מיני דקלים, סוג עצים זה מתפרס על פני האיים הקנריים במערב, על פני צפון ומרכז אפריקה, עד דרום מזרח ודרום מערב אירופה (כרתים וספרד), וממשיך בכל דרום אסיה. מטורקיה מזרחה לדרום סין ומלזיה. בתי הגידול המגוונים שהם ממוקמים בו כוללים ביצות, מדבריות וחופי ים של מנגרובים. רוב מיני הפניקס מקורם באזורים צחיחים למחצה, אך בדרך כלל הם ממוקמים ליד מפלס מי תהום גבוה, נהרות או מעיינות.[1][2]
מיני התמר היו יותר נפוצים מאשר שהם היום. מיני התמר היו נפוצים בעיקר במזרח התיכון, אך למשך ההיסטוריה הארוכה של גידול התמר המצוי, סוג העץ הגיע גם לארצות אחרות בעולם ויצא מהטווח המקורי שלו במזרח התיכון.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ככל הנראה מקורו של שם העץ בשורש ת־מ־ר, שמשמעותו גוֹבה (למשל, תמיר). מקביל לפיניקית 𐤕𐤌𐤓 (תמר).[3]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מהמינים הגזעיים אינם יוצרים גבעולים מעל פני הקרקע במשך מספר שנים. העלים העליונים, שאורכם 1–6 מ', כולם חולקים את המאפיין השכיח של קטעי עלים תחתונים מטמורפוזה לכדי קוצים ארוכים (אקנתופילים). העלים בעלי פטוטים קצרים, עצי התמר מחולקים לזכרים ונקבות ומתרבים בעזרת אבק וחרקים. הפרחים אינם בולטים בצבע צהבהב-חום ורוחבם כסנטימטר, אך הם מקובצים על לוחות גדולים מרובי גוונים באורך 30–90 ס"מ. התפרחת נראית בדרך כלל בצורת סירה, ויוצרת אשכולות גדולים אשר תלויים על העץ. פרי הפניקס מתפתח מגרגר, באורך 1–7 ס"מ, צהוב עד חום אדום או סגול כהה כשהוא נהיה בוגר, עם זרע אחד מוארך ומחורץ עמוק בתוכו.
אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב התמרים צומחים בצל עצי היערות לאורך מדרונות, גבעות שבירים, מסלולים ונחלים בתנאים חמימים ולחים. התמרים גדלים על מגוון רחב של קרקעות, שלעיתים קרובות משתרעות עד שולי יערות במחצבי דשא. באזורים הטרופיים, רובם נמצאים מתחת לגובה 1250 מטר. פריחת הפירות הם קבועים ושנתיים.
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרי התמר נאכל לח או יבש. טעמו מתוק, צורתו מאורכת, והוא פופולרי בתרבות המזרח תיכונית. הסירופ המופק מפרי התמר קרוי סילאן, המשמש מרכיב במגוון מאכלים וקינוחים. בארצות ערב נהוג לטחון את זרע פרי התמר ולהכין ממנו תבלין. במרוקו נהוג לחלוט זרע תמר טחון לשתייה. איסוף הפירות מהעצים נקרא "גדיד תמרים".
מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן, רשימת חלקית של מיני תמרים:[4]
שם מדעי | שם נפוץ | תיאור |
---|---|---|
Phoenix canariensis | תמר קנרי | זן תמר אשר מוצאו באיים הקנריים ומשמש כעץ נוי. |
Phoenix dactylifera | תמר מדבר יהודה | זן של תמר מצוי אשר היה נפוץ בעבר באזור יהודה. |
Phoenix roebelenii | תמר רובליני | |
Phoenix reclinata | תמר נטוי |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמר, באתר ITIS (באנגלית)
- תמר, באתר NCBI (באנגלית)
- תמר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- תמר, באתר Tropicos (באנגלית)
- תמר, באתר GBIF (באנגלית)
- תמר, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Robert Lee Riffle, Paul Craft, An Encyclopedia of Cultivated Palms, Timber Press, 2003, מסת"ב 978-0-88192-558-6. (באנגלית)
- ^ World Checklist of Selected Plant Families: Royal Botanic Gardens, Kew, wcsp.science.kew.org
- ^ תמר - ויקימילון, he.wiktionary.org
- ^ משתלת פרידלנדר דקלים וציקסים - עמוד הבית, palms.co.il