תמר (שדה גז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תמר 1)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תמר הוא שדה גז טבעי וקונדנסט הנמצא בים התיכון, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל, כ-90 קילומטר מערבית לחיפה ובעומק 1,700 מטרים מתחת לפני הים. זהו שדה הגז הטבעי היחיד הפעיל כיום בישראל והוא מזרים גז בהיקף של כ-10 מיליארד מטר מעוקב בשנה.[1] חברת דלק אנרגיה מעריכה כי סך כמות הגז שניתן להפיק ממאגר תמר, כולל עתודות גז מוכחות ועתודות גז סבירות (בסיכוי של 50 אחוזים), מגיע ל-281 מיליארד מטר מעוקב (BCM). בתוך שטח רישיון תמר גם התגלה מאגר נוסף קטן יותר, שנקרא "תמר דרום מערב" (TSW), שסך עתודות הגז המוכחות והסבירות בו מוערכות בכ-26 BCM, כך שסך עתודות הגז הסבירות להפקה בשטח הרישיון עומדות על 307 מיליארד מטר מעוקב.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאולוג יוסי לנגוצקי בחר את מיקום האתר וקרא לו על שם של נכדתו הבכורה, תמר.

איפיון השדה ומודל החיפוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל החיפוש של לנגוצקי ובריטיש גז התמקד במבנה ימי גדול - מלכודת קמר, בעומק של קילומטר עד שניים, שמתחתיו, בעומק של כ-4 קילומטר, הוערך כי ייתכן שימצא גז טבעי כלוא.

מהיתר החיפוש הראשוני ועד גילוי המאגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיתר לחיפושי נפט וגז בשטח 12.000 קמ"ר, שכיסה את מרבית הים התיכון העמוק הישראלי, "היתר גל", ניתן לחברת בריטיש גז ביוני 1999.

ב-31 בדצמבר 2000 הומרו חלק משטחי ההיתר שנחשבו לבעלי פוטנציאל גבוה בשישה רישיונות חיפוש, כאשר בריטיש גז צירף לרישיונות שלוש חברות ישראליות – "משאב"/"כלל", מפעלים פטרוכימיים בישראל, ודור כימיקליים.[2] תוך שנה, משאב עזבה את השותפות והצטרפו STX, ישראמקו, דור גז, וסונול/גרנית הכרמל.[3] שותפות STX הייתה שותפות בין הגאולוג יוסי לנגוצקי לבין איש העסקים בני שטיינמץ. סונול/גרנית הכרמל ומפעלים פטרוכימיים לישראל נטשו את המיזם בשנת 2004.[4]

במהלך 2001 הזמינה בריטיש גז מחקר סייסמי שגילה את מבנה "תמר". בהמשך בריטיש גז תכנן את פרוספקט "תמר 1" כולל קביעת נקודת הציון המומלצת לקידוח, התוכנית ההנדסית-לוגיסטית של הקידוח, תכנון תקציבי, כמו גם את מפרט מערכת הולכת הגז מהשדה לחוף. במקביל סוכמו גם עיקרי פרוספקט "דלית 1". בסוף 2002, הקבוצע החילטה לקדם את קידוח החיפוש בתמר, בעלות שהוערך בכ-40 מיליון דולר.[5] לפי הנחיות שהקבוצה קיבלה מהממונה על הנפט ב-2002, קידוח החיפוש היה צריך להתחיל עד לספטמבר 2003. בפברואר 2003, הממונה דחה את המועד האחרון לקידוח לדצמבר 2004, ובדצמבר 2004 האריך את המועד אחרון ליוני 2005. [6] למשך כל התקופה, בריטיש גז ניהלה משא ומתן עם חברת החשמל לאספקת גז מהמאגר במידה ותהיה תגלית.[7]

במאי 2005 נטשה בריטיש גז את המיזם מבלי לבצע את קידוח החיפוש, אחרי שלא הצליחה לסגור חוזה מול חברת החשמל.[8]

למרות שלמיזם כבר לא היה מפעיל, תנאי חיוני להחזקת הרישיון, והשותפים לא עמדו בתנאי הקידוח, הממונה לא פסל את הרישיון אלא אישר את כניסת דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט לשותפות, בתנאי שיסגרו חוזה לקידוח עד ליוני 2006.[9] ביוני 2006, הוארך הרישיון ל-31 בדצמבר 2008,[10] בניגוד לסעיף 18ב1 לחוק הנפט שמגביל תוקף מקסימלי של רישיון לשבע שנים. נובל אנרג'י הצטרפה כמפעיל באוגוסט 2006 (אף היא ללא החזר הוצאות).

שדה הגז התגלה בינואר 2009,[11] כעשור לאחר גילוי מאגר הגז הראשון בים, מאגר "נועה".

פיתוח השדה עד תחילת ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדה הגז שותפות החברות נובל אנרג'י (36%), ישראמקו (28.75%), אבנר חיפושי נפט (15.625%), דלק קידוחים (15.625%) ואלון חיפושי גז טבעי (4%).

בפיתוח השדה הושקעו כ-3 מיליארד דולר, והזרמת הגז הטבעי ממנו לישראל החלה ב-30 במרץ 2013. פוטנציאל הגז בשדה, על פי ההערכות משנת 2012, הגיע לכ-275 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ‏(9.71 טריליון רגל מעוקבת (TCF)).[12]

שדה תמר ביחס למטרופולין תל אביב

ב-30 במרץ 2013 החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר "תמר" אל תחנת הקבלה באשדוד[13].

הפקת השדה והמשך הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הפיק השדה 10 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז טבעי[14]. המאגר מחובר בצינור יחיד, מוגבל בקיבולתו, לתחנת הקבלה באשדוד, ובהמשך צפויות השותפויות לבנות מדחסים שיאפשרו את הגדלת הקיבולת העוברת בצינור, עד לקצב שנתי של כ-12.5 BCM. למערכת ההולכה מתמר צוואר בקבוק כיוון שהיא עוברת דרך הצנרת של מאגר מרי-B שיכולה להוליך רק 10 BCM של גז טבעי בעוד שהצנרת מתמר למרי B יכולה להוליך 12 BCM של גז טבעי. לכן, ככל הנראה יתבצע אחסון של גז טבעי מתמר במבנה מרי B שכבר התרוקן. השלמת פרויקט המדחסים צפויה לאמצע שנת 2015.[דרושה הבהרה] במהלך 2016 צפויה הרחבה נוספת של קיבולת הצינור[15].

בינואר 2014, לאור הערכות מחדש של אומדן הגז הטבעי במאגר ולאור הצירוף של מאגר "תמר דרום מערב" (TSW) אל מאגר "תמר", דיווח העיתון "גלובס" כי אומדן משאבי הגז הטבעי במאגר עלה בכ-15% והגיע למעל 400 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) (כ-14.11 TCF) ואומדן הקונדנסט (נוזלי נפט קלים) במאגר עלה והגיע ל-14 מיליון חביות, לא כתוב בידיעה מה רמת הוודאות של משאבים אלה.[16] לעומת זאת מצגת לאנליסטים של חברת דלק אנרגיה מאוקטובר 2015 מעריכה כי כמות הגז הכוללת שניתן להפיק מהמאגר, כולל כלל העתודות הסבירות (בסבירות של 50%) והעתודות המוכחות (בסבירות הפקה של 90%) עומדת על 281 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM), ויחד עם עתודות מוכחות וסבירות ב"תמר דרום מערב" שעומדת על 26 מיליארד מטר מעוקב, כמות הגז הכוללת (שחלקה אינו מוכח) עמדה על 307 BCM. מתוך כמות זו הופקו כבר 13 מיליארד מטרים מעוקבים, כך שסך העתודות שנותרו בתמר עצמה (ללא תמר דרום מערב) עמדה באוקטובר 2015 על 268 מיליארד מטרים מעוקבים.[1]

על פי דוחות כספיים שפרסמה חברת נובל אנרג'י לשנת 2014, עלות החיפוש, הפיתוח וההפעלה של קידוח "תמר" עומדת על 1.3 דולר ליחידת חום, בעוד המחיר הממוצע של מכירת יחידת חום הוא 5.75 דולר[15].

בחצי הראשון של שנת 2016 הגיעו הכנסות המדינה מתמלוגי "תמר" ל-392 מיליון ש"ח.[17]

סוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלבנון הועלו טענות כי חלקו של שדה הגז הטבעי שהתגלה מול חופי ישראל, עשוי להימצא בתחום המים הכלכליים של לבנון.[18]

מספר גורמים הביאו לעיכוב פיתוח "תמר".[19] התנגדות של הארגונים הירוקים לחיבור ישיר וקצר בצפון הארץ, ועיכובים בציפייה להחלטת ועדת ששינסקי[20] שהוקמה על מנת לבחון את נטל המס הראוי על הפקת נפט וגז טבעי בישראל.

צרכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2012 חתמו חברת החשמל לישראל והשותפות בשדה "תמר" על הסכם לאספקת גז טבעי מהשדה למשך 15 שנה, בהיקף המוערך בכ-14 עד 23 מיליארד דולר, במחיר של 5.2–5.3 דולרים למיליון BTU[21]. לקוחות נוספים שאיתם נחתמו הסכמים לאספקת גז מהשדה הם דליה אנרגיות, נייר חדרה, מכתשים ונשר מפעלי מלט ישראליים. בחודש נובמבר 2012 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה על השותפות כמונופול[22].

בנוסף, הוסכם על מכירת גז טבעי נוזלי (LNG) מהקידוח לקוריאה הדרומית (באמצעות חברת "דייהו") ולאירופה (באמצעות חברת "גזפרום").[23]

בפברואר 2014 דווח על חתימת חוזה למכירת גז לחברת האשלג הערבית ולחברת ברומין הירדנית.[24]

במרץ 2015 נחתם הסכם בין תמר לחברת דולפינוס המצרית למכירת גז טבעי למצרים בהיקף שלא יפחת מ-5 BCM במהלך שלוש השנים הראשונות להסכם.[25]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מצגת לאנליסטים של החברות דלק קידוחים ואבנר, אתר מאי"ה - הבורסה לניירות ערך, 13 באוקטובר 2015
  2. ^ רשומות ילקוט הפרסומים 4953, דף 1312
  3. ^ רשומות ילקוט הפרסומים 4989
  4. ^ רשומות ילקוט הפרסומים 5359
  5. ^ דוד חיון, ‏הקבוצה בראשות בריטיש גז תשקיע 40 מיליון דולר בקידוח מול חיפה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2002‬
  6. ^ Isramco Negev 2 Financial Statements as of DECEMBER 31, 2004, 10-K
  7. ^ IEC confirms negotiating natural gas contract with Isramco, BG.
  8. ^ March 2005, BG announced that it was quitting the Gal natural gas partnership.
  9. ^ Isramco Negev 2 Financial Statements as of DECEMBER 31, 2006, 10-K
  10. ^ ילקוט הרשומות 5576, דף 4973, 6 בספטמבר 2006
  11. ^ אבי בר-אלי, התגלית הגדולה מעולם: גז טבעי פי 3 מ"ים תטיס" - בערך כלכלי של 15 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2009
  12. ^ נדב נוימן, ‏ישראמקו: פוטנציאל הגז ב"תמר" גדל ל-9.71 TCF גז טבעי, באתר גלובס, 23 במרץ 2012
  13. ^ אביטל להב, ההזרמה החלה: הגז מ"תמר" בדרך לאשדוד, באתר ynet, 30 במרץ 2013
  14. ^ עד 2018: הפקת הגז בישראל תגדל ב-360%, באתר ynet
  15. ^ 15.0 15.1 גיא רולניקמה התשואה והרווח של הזכיינים בקידוח תמר?, באתר TheMarker‏, 21 בפברואר 2015
  16. ^ עמירם ברקת, ‏מאגר תמר SW מכיל כמות גז כפולה מהאומדן, באתר גלובס, 31 בינואר 2014
  17. ^ חברות הגז והנפט שילמו כ-394 מיליון ש"ח תמלוגים בחציון הראשון לשנת 2016, אתר "תשתיות", 17 באוגוסט 2016
  18. ^ סוכנויות הידיעות ויואב שטרן, לבנון פוזלת לקידוח תמר 1: נערכת לעימות על בעלות שדה גז; דלק אנרגיה: לטענות אין כל אחיזה במציאות, באתר TheMarker‏, 20 בינואר 2009
    תומר קורנפלד, חזבאללה מאיים על ישראל: "תגליות הגז 'תמר' ו'דלית' שייכות ללבנון", באתר Bizportal, ‏14 ביוני 2010
    הממשלה אישרה את קו הגבול הימי-כלכלי בין ישראל ולבנון, חדשות 2, 10 ביולי 2011
  19. ^ יהודה שרוני, מחדל הגז מגיע אליכם, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2012
  20. ^ יוסי ניסן, ‏תשובה: "נאיץ את פיתוח 'תמר' - הגז יזרום בשנת 2013", באתר גלובס, 2 במרץ 2011
    עמירם ברקת, ‏"מש' האנרגיה מעדיף 'לא להיות פראייר' מלפתח את תמר", באתר גלובס, 12 בינואר 2012
    ליאור גוטמן, עיכוב הגז - המדינה תפסיד 430 מיליון ד' בשנה, באתר ynet, 8 ביולי 2010
  21. ^ ‫איתי טרילניק, חברת החשמל ושותפויות תמר חתמו על הסכם הגז הגדול בתולדות המדינה, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2012‬
  22. ^ ליאור גוטמן, רשמית: שותפות הגז תמר הוכרזה כמונופול, באתר ynet, 13 בנובמבר 2012
  23. ^ גיא קצוביץ' ועמירם ברקת, ‏דייהו תנזיל גז מ"תמר" - ותמכור אותו לגזפרום בעסקת ענק, באתר גלובס, 22 במרץ 2012
  24. ^ עסקת יצוא ראשונה ל"תמר": תספק גז ל"כיל ומכתשים הירדניות" ב-500 מיליון ד', באתר TheMarker‏, 19 בפברואר 2014
  25. ^ אבי שאולי, הסכם יצוא היסטורי עם מצרים: תמר תייצא גז דרך הצינור של EMG ב-4.8 מיליארד שקל, באתר "ביזפורטל", 18 במרץ 2015

קואורדינטות: 33°4′42″N 33°57′5″E / 33.07833°N 33.95139°E / 33.07833; 33.95139