אריאל (תנועת נוער)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תנועת אריאל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: קישורים פנימיים וכתיבה מחדש של מטרת התנועה. חזון התנועה הוא לאתר התנועה ולא לוויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אריאל
Ariel logo meshupatz.jpg
סמל התנועה המשלב בתוכו את תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל
שם מלא אריאל
תאריך ייסוד סיוון ה'תשל"ט
מספר יישובים למעלה מ־60
מספר סניפים כ־130 סניפים ברחבי הארץ
מספר חניכים (על פי התנועה) כ־15,000
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) 6,229 [1]
אישים בולטים הרב דב ליאור, הרב שמואל אליהו, הרב אריה בצלאל, הרב אליעזר מלמד, הרב איתן אייזמן ובצלאל סמוטריץ'
מזכיר כללי דביר עמיאור
מרכז ירושלים
האתר הרשמי
חניכות תנועת אריאל במסע פסח

תנועת אריאל היא תנועת נוער דתית לאומית תורנית שהוקמה בשנת ה'תשל"ט. התנועה הוקמה על ידי קבוצת נערים ונערות, שהחליטו לפעול במסגרת תורנית וכלל ישראלית בתנועת נוער.

הפעילות החינוכית בתנועה מופרדות מגדרית ומחולקת על פי שכבות גיל, החל מכיתה ג' ועד כיתה י"ב. השכבות מתחלקות לשתי קבוצות על, חבריא א' שכוללת את כיתות ג' עד ח', וחבריא ב' שכוללת את כיתות ט' עד י"ב. החל מכיתה י' נכנסים החניכים להדרכה, כאשר קיימת אפשרות ל"הדרכת חוץ", שהיא הדרכה בסניפים אחרים, בהם, בדרך כלל קיים מחסור במדריכים.

ההנהלה בתנועה מורכבת מתחום בנים ותחום בנות ולכל אחד מהם ממונה רכז או רכזת שאחראי על צוותי הקומונה (על תיכון), על ימי העשרה וההשתלמויות ועל יוזמות ומיזמים בתנועה. התנועה גם מפעילה משרד הכולל מחלקת כספים, מפעלים, כח אדם ומזכירות.

הקמת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיוון ה'תשל"ט הוקם סניף בני עקיבא "בין החומות" שברובע היהודי בירושלים. ייחודיותו של סניף זה הייתה אופן פעולתו במתכונת נפרדת לבנים ולבנות, דבר שלא היה מקובל אז בתנועה. בטקס ההקמה נכחו הרבנים מרדכי אליהו, אביגדור נבנצאל, ירחמיאל וייס והרב נחום נריה. עם היוודע הדבר, קמה סערה בתנועה, וזו בתגובה מיהרה להכחיש את עניין הקמת הסניף, באמצעות מודעה בעיתון 'הצופה'.[1]

בניסיון להרגיע את הרוחות, נפגשו מקימי הסניף הנפרד, ובהם הרב אליעזר מלמד, עם אמנון שפירא והרב משה צבי נריה, ממייסדי תנועת בני עקיבא. הרב חיים דרוקמן תמך גם הוא בקיומו של הסניף הנפרד. אך התנועה בשלה, התנגדה למעשה.

עקב הביקוש הרב לסניף נפרד, ומפאת כמות החניכים שהגיעו, גם משכונות רחוקות כמו קריית משה וגבעת שאול, הוחלט, לפתוח סניף בנים נוסף, בשכונת גבעת שאול שבעיר. בהחלטת בני עקיבא, הסניף הנפרד החדש (שכיום נחשב לאחד מהסניפים הגדולים בתנועת אריאל) לא נכלל בתנועה. שנה מיום הקמת הסניף החדש, הוקמה תנועת אריאל.

סניף התנועה הראשון שנפתח מאז הקמת התנועה, הוא סניף הבנות של גבעת שאול.

אמנם סניף בין החומות נשאר בתנועת בני עקיבא, אך כיום ישנם סניפים נפרדים נוספים בבני עקיבא.[2][3]

חזון ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדי תנועת אריאל הם "לגדל דור עובד השם שפועל להוספת קדושה, לקיום תורה ומצוות בשלמות, לעבודה עצמית, לחיי צניעות ולמעורבות חברתית בדרכו של הראי"ה – דור מנהיג, פעיל ואכפתי היוצר שינוי באומה הישראלית כדי לקדמהּ לבניין אריאל." ערכי התנועה הם תורת ישראל, ארץ ישראל, עם ישראל, שירות צבאי, שירות לאומי, בניין בית המקדש, אחריות והנהגה, עזרה לזולת, יצירת תרבות יהודית, קדושת החיים וצניעות.[4]

גרעיני התנדבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנועת אריאל פועלים כיום מספר רב של גרעיני התנדבות, בהם פועלים חניכי הנוער הבוגר (חבריא ב'), וביניהם: גרעין לפיד רינה נתניה גרעין ארז נתניה, גרעין להב"ה בבית שמש, גרעין דרור בבת ים, גרעין צמי"ד ברמת בית שמש, גרעין ארז באלון שבות, גרעין נאמן בגבעת שאול, גרעין מגנו"ם (מגלים נוער משפיע) בבית אל, גרעין צליל ברחובות, בשדרות, בגבעת החרסינה, בקריית ארבע וכן בסניפים רבים נוספים.[5]

בנוסף לגרעינים אלו, הוקם גרעין עשייה ארצי, לשבטים הבוגרים בסניפי הבנים. יוזמה זו החלה על ידי חניכי שבט "צור".[6]

התנועה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד סניף גבעת שאול, שהיווה את הגרעין הראשוני, הסניפים הראשונים של התנועה הוקמו במבשרת ציון, בית אל, קריית ארבע, כוכב השחר, בני ברק, מעלה אדומים, שעלבים ושומריה, וכיום סניפי התנועה פרוסים בכל רחבי הארץ – מאילת ועד קצרין. בעבר, היו סניפים של התנועה בנווה דקלים ובעצמונה.

בשנת תש"ף, 40 שנים לאחר הקמתה, פועלים בתנועה 144 סניפים, הכוללים למעלה מ־15,000 חניכים.[7] הסניף הגדול בתנועה הוא סניף מעלה אדומים המונה כ־850 חניכים וחניכות.

לתנועה ישנו אתר כתיבה ייחודי לנוער בשם "שמים" שמופיע כתת־אתר באתר התנועה.

מזכ"ל התנועה כיום הוא דביר עמיאור.

מבוגרי התנועה נמנים: בצלאל סמוטריץ', דרור וינברג, דוד רובין ואחיקם עמיחי.

שמות השבטים בתנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיום הקמת התנועה ועד שנת תשע"ג שמות השבטים היו זהים לאלו של בני עקיבא. החל משנה זו שונו שמות השבטים, כאשר השמות החדשים מבטאים ציפייה לגאולה ולבניין בית המקדש השלישי. בכל שם מופיעה אות שמציינת את שכבת הגיל של החניכים (מודגש למטה).

שמות השבטים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסוד – מסמל את בית המקדש כבסיס של העולם כולו. אבן השתייה שמשם הושתת העולם, משם נלקח העפר שממנו נוצר אדם הראשון.

גלעד – מקום השראת שכינה. "גל ועד לאומות העולם. ואי זה זה? זה בית המקדש."[8]

דביר – דיבור וקשר ישיר עם ריבונו של עולם. "...וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים..."[9]

הראל – מקום העקדה, מסמל את מסירות הנפש של עם ישראל על דבר ה'. "...אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה'...",[10] "הר ה'" – הראל.

נווה – המקדש כמקום בו השלמות החיצונית, הנוי, משלימה את השלמות הרוחנית.

מעוז – החוסן של עם ישראל. "ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד..."[11] כל עם נסמך על צבא חזק או עושר כלכלי. הביטחון של עם ישראל הוא הקשר עם הקב"ה. ובזמן שאנו עושים רצונו של מקום, ושכינתו שרויה בתוכנו אז אנו בטוחים ויכולים להוציא את כל כוחותינו מהכוח אל הפועל בכל עוזם – "תורת חיים בעוז".

נחלה – שלושה דברים קרויים נחלה: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. אבל המקום היחיד שקרוי בפירוש בתורה נחלה זה בית המקדש: "כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה..."[12] וזו הקומה הנוספת הרוחנית אותה מסמל בית המקדש.

בוגרי שבט נחלה מקבלים בכל שנה, שם חדש, שנבחר כל שנה על ידי ההנהלה הארצית של התנועה ומלוֶה אותם לעד.

שמות השבטים הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליה (בנים) / נאמן (בנות) – הוכרז בתשע"ג.
  • מלאכי – הוכרז בתשע"ד.
  • צור – הוכרז בתשע"ה.
  • לביא – הוכרז בתשע"ו.
  • עשהאל – הוכרז בתשע"ז.
  • נריה – הוכרז בתשע"ח. שם זה כבר ניתן לשבט בתנועה בעבר (תשנ"ז). הסיבה לכך היא שבשנה זו התנועה השתמשה בשם של בני עקיבא.
  • עוז – הוכרז בתשע"ט.
  • תאיר – הוכרז בתש"ף.

המנון התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנון התנועה הוא שיר "האמונה" שחיבר הראי"ה קוק.

לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ,
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה,
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן קָנָה,
שָׁמָּה נִחְיֶה אֶת חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה.

שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ
בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה,
שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ
מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה,
נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ,
מִמִּדְבָּר מַתָּנָה.

"שיר האמונה", הראי"ה קוק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]