תנועת הנוער של האיחוד החקלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תנועת הנוער האיחוד החקלאי היא תנועת נוער בלתי מפלגתית, שהוקמה כתנועת בת של התנועה המיישבת האיחוד החקלאי, אשר הוקמה בשנת 1978 וקיבלה הכרה רשמית ממשרד החינוך בשנת 1987. התנועה פועלת במרחב הכפרי- בכפרים, מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים לכל אורך הארץ, מיישובי כיכר סדום בדרום ועד ליישוב לבון שבצפון. פעילות התנועה ברובה נערכת ברמה הארצית. החינוך בתנועת הנוער נשען על ערכים מתווי-דרך של הגשמה, פיתוח כישורי חיים, חיזוק חיי הקהילה, מעורבות חברתית, הכרת הארץ וציונות.


תנועת הנוער של האיחוד החקלאי
סמל התנועה
כינוי "האיחוד"
ארגון גג האיחוד החקלאי
השתייכות פוליטית ללא
מספר יישובים 58
מספר סניפים 41
מספר חניכים (על פי התנועה) 6,000
מזכיר כללי רון זלדמן
תלבושת
Ihud.jpg
"חולצת תנועה", "חולצת איחוד"
https://www.ihudnik.co.il/

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הנוער של האיחוד החקלאי החלה את פעילותה כמסגרת חינוך בלתי פורמלית, בשנת 1978. בשנה זו פעל גוש יישובים בשרון אשר הראשון מביניהם היה הכפר בית יצחק. את תהליך ההכרה בתנועות הנוער החלו ליישם בשנת 1983 כאשר במסגרתה פעלו כשבעה עשר יישובי האיחוד. באותה שנה התקיים קורס מדריכים הרשמי הראשון הגדול ביותר והוא מנה 60 חניכים. בשלב זה עדיין לא הוכרה התנועה על ידי משרד החינוך כתנועת נוער רשמית.

בשנת 1985 בוועידת האיחוד החקלאי הארצית השמינית, הוחלט על הקמת חטיבת הנוער באיחוד החקלאי. החלטה זאת היוותה את הבסיס להקמתה של תנועת הנוער ברמה ארצית, ולבקש ממשרד החינוך הכרה רשמית, ועד לסוף שנת 1985 פעלו בתנועה 42 יישובים.

בשנת 1987 בחודש ספטמבר קיבלה תנועת הנוער של האיחוד החקלאי את ההכרה הממלכתית, ממשרד החינוך והתרבות והתקבלה כחברה במועצות הנוער בישראל. בשנה זו פעלו במסגרת התנועה 46 יישובים והוכשרו כ-200 מדריכים צעירים בפעילויות הארציות השתתפו 1,500 בני נוער.

נכון ל-2017, פועלת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי ב-40 סניפים בהם 56 יישובים. בתנועה חברים כ-60 אנשי צוות התנועה, 55 חברי גרעין אחים, 1,000 מדריכים ומדריכי פעילות וכ-7,000 חניכים בין השכבות ג'-יב'.

תנועת הנוער היא תנועה א-מפלגתית המחנכת לערכים שונים במסגרת החינוך הבלתי-פורמלי. בתנועה יש חניכים, פעילים ומדריכים רבים המעבירים פעולות שבועיות בנושאים שונים. תנועת הנוער מחולקת לגופים שונים, בהם צוות התנועה (אשר פועלים במסגרת המחלקות הבאות: חינוך (הדרכה ומפעלים), הגשמה וסניפים), גרעין אחים, מועצת נוער והסניפים עצמם.

הסניף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסניף הוא המקום בו מתרכזת רוב פעילות תנועת הנוער וממוקם בכל יישוב או צירוף של כמה יישובים השייכים לסניף אחד.

בסניף נערכות פעולות אחת לשבוע בימי שלישי, בפעולות מעבירים המדריכים (ט' עד יב') לחניכים (ד' עד ח') נושאים ותכנים שונים ומגוונים.

בסניף נמצאים גם "פעילים" אשר אחראים על מספר תחומי רוחב בסניף כמו הפעילות המחנאית של הסניף, אקטואליה, פני הסניף ופרויקטים למיניהם, ומנהלנים שאחראים על המחסן ועל לוגיסטיקת הסניף.

לכל סניף יש גרעינר או מספר גרעינרים העוזרים למדריכים ולפעילים בפעילות הסניף, הגרעינרים הם פעילי שנת שירות שמקיימים את שנת השירות במסגרת "גרעין אחים" של תנועת הנוער.

בסוף כיתה ח' יוצאים חניכי ח' לקורס מד"צים (מדריכים צעירים) המכשיר אותם כמדריכים.

שנת השירות וההגשמה בתנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הנוער הינה אחד מהגופים המשלחים לשנת שירות בישראל ולה 3 מסגרות הגשמה.

בהמשך לתפיסה החינוכית- תנועתית לעשייה, מעורבות חברתית וגילוי מנהיגות חברתית, נבנו קבוצות ההגשמה התנועתית של גרעין אחים וגרעין שבילים.

גרעין אחים: מסגרת זו הינה המסגרת המרכזית של שנת השירות בתנועה ואחת המסגרות הבולטות בתנועה. היא מורכבת מחניכים בוגרים של תנועת הנוער שבוחרים לדחות את מועד הגיוס שלהם בשנה. במסגרת השנה פועלים חברי הגרעין (ה"גרעינרים") להגשמה חברתית וקהילתית ביישובי התנועה ובמדינה במספר מסגרות משותפות. כלל הגרעין מתפצל למספר קבוצות המנהלות חיי שיתוף במסגרת של קומונה באחד מהמקומות שנקבעו כבעלי עדיפות חברתית גבוהה. הקומונות הינן קומונות אזוריות (10 במספרן נכון לשנת הפעילות תשע"ח) אשר הדרומית מביניהן היא קומונת כיכר סדום (ביישובים נאות הכיכר ועין תמר) ואילו הצפונית ביישוב צורית ובכל קומונה חיים בין 4 ל 8 "גרעינרים" אשר מנהלים באופן עצמאי ושיתופי את עבודתם וחייהם. כמו כן, מובילים חברי הגרעין את הפעילות הארצית במסגרת התנועה.

פעילות גרעין אחים בתוך כל אחת מהקומונות, נעשית בארבעה מעגלים:

1. פעילות בסניפי תנועת הנוער

2. אחראיות על מפעלי התנועה ותחומי רוחב ברמה הארצית

3. פעילות קהילתית חברתית

4. מעורבות חברתית עם אוכלוסיות שונות - משימות לאומיות

הפעילות בשנת השירות בתנועת הנוער היא מהמגוונות ביותר, מסגרת הפעולה הזאת נותנת לכל גרעינר את מרחב ההתפתחות הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית ובמסגרת של מפעלים גדולים.


גרעין שבילים: בשנת הפעילות תשע"ז הוחלט על הקמת מסגרת שנת שירות שנייה בתנועה, אשר תפעל במרחבי פעילות שבהם לא פעלו סניפים או קומונות של תנועת הנוער. הרעיון מאחורי הקמת המסגרת הוא הרצון לפעול לעשייה ומעורבות חברתית-לאומית מעבר לגבולות התנועה הקיימים.

נכון לשנת הפעילות תשע"ח, חברי הגרעין פועלים בשתי קומונות, אחת בכפר הנוער קדמה (מורכבת מקומונה מעורבת מבוגרי תנועת הנוער וממתמיינים חיצוניים) והשנייה במגדל העמק (מורכבת מבוגרי תנועת הנוער) ומקיימים מסגרות משותפות במרחב הפעילות שלהן, כמו: מועדוניות נוער, עזרה בלימודים וכו'.


גרעין נח"ל: במהלך שנת השירות, עוברים פעילי שנת השירות "תהליך בחירה" למסלול גרעין נח"ל צבאי. פעילי שנת השירות שבוחרים לקחת חלק במסלול מקימים גרעין נח"ל מטעם התנועה.

מסלול הנח"ל באיחוד החקלאי מאפשר שירות צבאי שמשלב משימות צבאיות עם משימות חינוכיות-חברתיות, תוך הגנה ואחריות על המדינה באופן הרחב ביותר. זהו מסלול הגשמה המאפשר המשך תהליך של למידה משותפת, קבוצה ועשייה. התהליך מעצב קבוצות ערכיות, בעלות מודעות חברתית הבוחרות להשפיע ולשנות את החברה שבה הן חיות ומטרתו הוא ליצור קבוצות מעורבות חברתית ופעילות בחברה הישראלית.

לאחר שנת שירות בתנועה שבה מנהלים חיים עצמאיים, חיים חיי קבוצה ופועלים בפריפריה הגאוגרפית ו/או החברתית, מחנכים בסניפי תנועת הנוער ומחוצה לה, מתקיים פרק הכנה אשר אורך כחודשיים. במהלך פרק ההכנה, חברי הגרעין גרים ביחד, מקדישים זמן לגיבוש הגרעין באמצעות סדנאות, ימי גרעין וטיולים. לצד אלו עובדים חברי הגרעין בעבודה חקלאית ליצירת עצמאות כלכלית של הגרעין. כחלק מפרק ההכנה יוצאים חברי הגרעין לסמינר משמעותי בן שבוע.

השלב השני במסלול הוא פרק צבאי בן 21 חודשים בהם חברי הגרעין משרתים יחד ביעדים השונים של מסלול הנח"ל, אשר הדגש בהם הוא לוחמה וחינוך חברתי, דוגמת גדוד 50, גדוד קרקל, מפקדי נוער, מ"כ/יות טירונים במערך מגל, מש"קי/ות הו"ד (פיקוד על אוכלוסיות ייחודיות כגון עולים חדשים וחיילי מקא"ם) ועוד, כאשר הגרעין מתחלק למוקדים משימתיים שונים וכל מספר חברי גרעין משרתים ביחד ביעד מסוים. למעוניינים יש אפשרות להמשיך לפיקוד וקצונה.

לאחר מכן, יוצאים חברי הגרעין לפרק המשימה הלאומית - תקופה של 12 חודשים שבה חוזרים כחיילים לחיות יחד בעכו. חברי הגרעין חיים חיי קבוצה ופועלים בתפקידי חינוך משמעותיים לחיזוק החברה הישראלית. העשייה בפריפריה חברתית כלכלית של החברה הישראלית- עבודה עם נוער בסיכון, נוער עולה ועוד. כמו כן חלקם לוקחים חלק בתפקידים בתנועת הנוער (תפקידים בוגרים כחלק מסגל התנועה).

בסוף פרק המשימה חוזרים חברי הגרעין הבנים לפרק הבט"ש- 6 חודשים בהם הבנים פועלים במשימות צבאיות – קרביות.

אחת לשלושה חודשים מתקיים סמינר גרעין של 3 ימים, אחת לשנה יתקיים סמינר משותף לכל גרעיני הנח"ל בתנועה.

לאחר השירות הצבאי, ממשיך הגרעין לפעול בחברה תוך קיום חיי הגשמה בוגרים בפלטפורמות שונות.

מסלול הנח"ל הוקם באיחוד החקלאי בשנת 2013 ומאז כל שנה יוצאים חברים מגרעיני אחים ושבילים להמשך הגשמה בגרעין נח"ל:

1. גרעין ´בראשית´ (בוגרי גרעין אחים 24) שנמצא לאחר השירות הצבאי וחבריו מקיימים חיי הגשמה בוגרים

2. גרעין ´תלם´ (בוגרי גרעין אחים 25) שנמצא לאחר השירות הצבאי וחבריו מקיימים חיי הגשמה בוגרים

3. גרעין ´מצפן´ (בוגרי גרעין אחים 26) אשר נמצא בפרק המשימה הלאומית בעכו

4. גרעין ´נור´ (בוגרי גרעין אחים 27) שנמצא לקראת סיום הפרק הצבאי הראשון ולפני פרק המשימה

5. גרעין ´רעות´ (בוגרי גרעין אחים 28) שנמצא בשלב ההכשרות של הפרק הצבאי הראשון

6. גרעין הנח"ל השישי (בוגרי גרעין אחים 29 וגרעין שבילים 1) שזה עתה הצטרף למסלול והתחיל את דרכו החדשה

כחלק ממסורת שקיימת בתנועה, נהוג כי האות הראשונה בשם הגרעין תהיה האות האחרונה בשם הגרעין הקודם לו, דבר המייצג המשכיות של גרעיני התנועה אחד של השני וכי הגרעינים הינם חלק מתהליך רחב יותר של הגשמה.

אירועי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתנועה מספר אירועיים שנתיים ביניהם:

טיול פתיחת שנה, טיול בן יומיים של סניף, כל כמה סניפים עורכים את הטיול במקום אחר.

לוגו התנועה

טיול חנוכה אליו יוצאים רק חניכי השכבה הבוגרת (ט' עד יב) טיול בן ארבעה ימים אשר מתקיים בדרום הארץ, בו החניכים מתחלקים לקבוצות מעורבות בין הסניפים לפי גילאי החניכים. את הטיול עוברים החניכים במסגרת הקבוצה לכל אורך ארבעת הימים.

טיול פסח המשותף לכל החניכים, טיול בן שלושה ימים, התנועה מחולקת לשני אזורי טיול אחרים וכל סניף מטייל במסגרת הסניפית לפי ארבע "חטיבות" (קבוצת סניפים אשר מטיילת באותם המסלולים).

אירוע השיא של תנועת הנוער הוא מחנה קיץ המתקיים בשנים האחרונות באנדרטת הנח"ל שבפרדס חנה, בו מתחלקים סניפי התנועה לחמישה מחנונים (קבוצה הכוללת כמה מסניפי התנועה ומתחברת ביחד לקראת תהליך מחנה הקיץ). בין כל המחנונים נערכת תחרות על בנייה מחנאית, תוכני הדרכה לפי נושא המחנון, פני המחנון, ותפאורה ברוח נושא המחנון, רוח מחנון ועוד. כל שנה נבחר נושא כללי ברוח הציונות וההשפעה על החברה הישראלית למחנה הקיץ וכל מחנון מקבל שם אשר מהווה נושא משני מתוך הנושא שנבחר (לדוגמה מחנה קיץ 2017 יעסוק בגיבורים בחברה הישראלית ואחד המחנונים ייקרא "מחנון גיבורי המקרא").

אירוע נוסף הקורה אחת לשנתיים הוא הרפסודיה, אירוע בין שלושה ימים לשכבה הבוגרת במהלכו בונה כל קבוצה רפסודה וביום השלישי משיטה אותה.

חולצת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולצת התנועה היא חולצת כפתורים עם צווארון בצבע כחול כהה המסמלת את חולצת העבודה של פועלי הארץ. לחולצה שני כיסים בגובה החזה, על הכיס השמאלי רקום סמל התנועה ועל הכיס הימני מודפס סמל הסניף שאליו משתייך לובש החולצה. החולצה היא שוויונית לכלל חניכי התנועה, הסגל הבוגר וגרעין אחים, והפרט היחיד שמבדיל בין התפקידים השונים הן סיכות הכשרה (סיכת הדרכה אשר מוענקת לחניך בסוף קורס המד"צים הראשון בכיתה ח' וסיכת גרעין אחים אשר מוענקת לגרעינר בתחילת שנת השירות) שנענדות על דש הצווארון. מאחור מודפס סמל התנועה, מצוין הסניף אליו אותו חניך משתייך ולעיתים גם תפקידו.

סמל התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל התנועה מכיל מספר אלמנטים אשר מייצגים את רוח התנועה: הוא מורכב משלושה עצי ברוש אשר מייצגים את הרוח החקלאית של התנועה ושני בתים המייצגים את ההתיישבות במרחב הכפרי. המספר הגדול יותר של העצים מייצג את הבחירה באיכות חיים ובחקלאות על פני התעשייה והבניייה. עוד מצויים בסמל שבעה תלמים המייצגים את 7 עקרונות התנועה שנקבעו בשנותיה המוקדמות (מאוחר יותר נוספו עוד 2 עקרונות אך לא עודכן הסמל). שלל האלמנטים מאוחדים יחד לסמל אחד על ידי קשת (שמייצגת איחוד עקרונות רבים לתנועה אחת) ובסופה פרח אשר מייצג את שגשוג התנועה, פריחתה, השפעתה על חיי חניכיה ואת ערך ההגשמה. בצמרת הסמל מצוין שם התנועה (האיחוד החקלאי) ומתחתיו לאלמנטים מצוין הכיתוב "תנועת הנוער" המבדיל את הסמל מסמל התנועה המיישבת.

עקרונות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תנועת הנוער היא בלתי מפלגתית, ותחנך למעורבות ואחריות חברתית ואקטואלית בחברה הישראלית
  • תנועת הנוער היא גוף חינוכי ברוח האיחוד החקלאי
  • תנועת הנוער תחנך לדמוקרטיה וכבוד האדם
  • תנועת הנוער תחנך להתיישבות בארץ ובחיי קהילה, תוך הכרת היישוב, תולדותיו, היום, ומבט לעתיד
  • תנועת הנוער תחנך להגשמה במסגרת חברתית והתיישבותית
  • תנועת הנוער תחנך לטיפוח הפרט ולהגשמה עצמית, מתוך אמונה כי טיפוחו יוביל לתרומה במעגל החברתי
  • פיתוח וטיפוח מנהיגות צעירה, תוך שימת דגש על הנהגה עצמית של הנוער בכל מעגלי התנועה
  • התנועה תחנך לציונות, אהבת הארץ והכרתה, מסורת יהודית, מורשת ישראל והכרת החברה הישראלית
  • טיפוח קשרים בין בני נוער בתוך ישובי האיחוד החקלאי והחברה בכלל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורה של תנועת הנוער של האיחוד החקלאי - על גבי ציר זמן דיגיטלי של סיפור מקומי, ארכיון שיתופי