תנועת הנוער של האיחוד החקלאי
 | |
| כינוי | "האיחוד" |
|---|---|
| ארגון גג | האיחוד החקלאי |
| השתייכות פוליטית | ללא |
| מספר יישובים | 86 |
| מספר סניפים | 75 |
| מספר חניכים (על פי התנועה) | 100,000 |
| מזכיר כללי | נטע סיזל (במקור מבית יצחק) |
| תלבושת | |
 | |
| "חולצת תנועה", "חולצת איחוד" | |
| https://www.ihudnik.co.il/ | |
תנועת הנוער האיחוד החקלאי היא תנועת נוער בלתי מפלגתית, שהוקמה כתנועת בת של התנועה המיישבת האיחוד החקלאי. התנועה, אשר הוקמה בשנת 1978, זכתה להכרה רשמית ממשרד החינוך בשנת 1987. התנועה פועלת במרחב הכפרי - בכפרים, מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים לכל אורך ישראל, מיישובי כיכר סדום בדרום ועד ליישוב יסוד המעלה שבצפון. פעילות התנועה ברובה נערכת ברמה הארצית. החינוך בתנועת הנוער נשען על ערכים מתווי-דרך של הגשמה, פיתוח כישורי חיים, חיזוק חיי הקהילה, מעורבות חברתית, הכרת הארץ וציונות.
מזכ"לית התנועה החל משנת הפעילות תש"פ היא נטע סיזל, אשר גדלה בסניף בית יצחק, והיא המזכ"לית השנייה אשר מגיעה מיישוב זה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת הנוער של האיחוד החקלאי החלה את פעילותה כמסגרת חינוך בלתי פורמלית, בשנת 1978. בשנה זו החלה פעילות התנועה בגוש יישובים בשרון, אשר הראשון מביניהם היה בית יצחק. את תהליך ההכרה בתנועות הנוער החלו ליישם בשנת 1983 כאשר במסגרתה פעלו כשבעה עשר יישובי האיחוד. באותה שנה התקיים קורס מדריכים הרשמי הראשון הגדול ביותר והוא מנה 60 חניכים. בשלב זה עדיין לא הוכרה התנועה על ידי משרד החינוך כתנועת נוער רשמית.
בשנת 1985 בוועידת האיחוד החקלאי הארצית השמינית, הוחלט על הקמת חטיבת הנוער באיחוד החקלאי. החלטה זאת היוותה את הבסיס להקמתה של תנועת הנוער ברמה ארצית, ולבקש ממשרד החינוך הכרה רשמית, ועד לסוף שנת 1985 פעלו בתנועה 42 יישובים.
בשנת 1987 בחודש ספטמבר קיבלה תנועת הנוער של האיחוד החקלאי את ההכרה הממלכתית, ממשרד החינוך והתרבות והתקבלה כחברה במועצות הנוער בישראל. בשנה זו פעלו במסגרת התנועה 46 יישובים והוכשרו כ-200 מדריכים צעירים בפעילויות הארציות השתתפו 1,500 בני נוער.
בשנת הפעילות תשפ"א, לאחר שינויים בפעילות תנועת בני המושבים, הצטרפו לתנועה 23 סניפים, רובם סניפי בני המושבים בעבר. נכון ל-2022, פועלת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי ב-83 סניפים אשר ממוקמים ב-79 יישובים. בתנועה חברים כ-60 אנשי צוות התנועה, 69 חברי גרעין אחים, 1,000 מדריכים ומדריכי פעילות וכ-7,000 חניכים בין השכבות ד'-יב'.
תנועת הנוער היא תנועה א-מפלגתית המחנכת לערכים שונים במסגרת החינוך הבלתי-פורמלי. בתנועה יש חניכים, פעילים ומדריכים רבים המעבירים פעולות שבועיות בנושאים שונים. תנועת הנוער מחולקת לגופים שונים, בהם צוות התנועה (אשר פועלים במסגרת המחלקות הבאות: חינוך,מפעלים, הגשמה וסניפים), גרעין אחים, מועצת נוער והסניפים עצמם.
הסניף[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסניף הוא המקום בו מתרכזת רוב פעילות תנועת הנוער וממוקם בכל יישוב או צירוף של כמה יישובים השייכים לסניף אחד.
בסניף נערכות פעולות כלל-שכבתיות אחת לשבוע בימי שלישי, בפעולות מעבירים המדריכים (ט' עד יב') לחניכים (ד' עד ח') נושאים ותכנים שונים ומגוונים. ימי חמישי מוקדשים להדרכת השכב"ג (שכבה בוגרת) אשר מפעילה את הסניף, בין אם בישיבות או בין אם בפעולות שכב"ג. כמו כן, מתקיימת פעילות בלתי-פורמלית בסניף כמו מפגשים, משחקים, חיי חברה, עבודות למפעלים וכו'.
בסניף נמצאים גם "פעילים" אשר אחראים על מספר תחומי רוחב בסניף כמו הפעילות המחנאית של הסניף, אקטואליה, פני הסניף ופרויקטים למיניהם, ומנהלנים שאחראים על המחסן ועל לוגיסטיקת הסניף.
לכל סניף יש גרעינר או מספר גרעינרים העוזרים למדריכים ולפעילים בפעילות הסניף, הגרעינרים הם פעילי שנת שירות שמקיימים את שנת השירות במסגרת "גרעין אחים" של תנועת הנוער.
בסוף כיתה ח' יוצאים חניכי ח' לקורס מד"צים (מדריכים צעירים) המכשיר אותם כמדריכים.
שנת השירות וההגשמה בתנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת הנוער היא אחד מהגופים המשלחים לשנת שירות בישראל ולה 3 מסגרות הגשמה.
בהמשך לתפיסה החינוכית - תנועתית לעשייה, מעורבות חברתית וגילוי מנהיגות חברתית, נבנו קבוצות ההגשמה התנועתית של גרעין אחים וגרעין שבילים.
גרעין אחים - המסגרת המרכזית של שנת השירות בתנועה ואחת המסגרות הבולטות בתנועה. היא מורכבת מחניכים בוגרים של תנועת הנוער שבוחרים לדחות את מועד הגיוס שלהם בשנה. במסגרת השנה פועלים חברי הגרעין (ה"גרעינרים") להגשמה חברתית וקהילתית ביישובי התנועה ובמדינה במספר מסגרות משותפות. כלל הגרעין מתפצל למספר קבוצות המנהלות חיי שיתוף במסגרת של קומונה באחד מהמקומות שנקבעו כבעלי עדיפות חברתית גבוהה. הקומונות הן קומונות אזוריות (14 במספרן נכון לשנת הפעילות תשפ״ג) אשר הדרומית שבהן היא קומונת כיכר סדום (ביישובים נאות הכיכר ועין תמר) ואילו הצפונית ביישוב יסוד המעלה ובכל קומונה חיים בין 5 ל-8 "גרעינרים" אשר מנהלים באופן עצמאי ושיתופי את עבודתם וחייהם. כמו כן, מובילים חברי הגרעין את הפעילות הארצית במסגרת התנועה.
פעילות גרעין אחים בתוך כל אחת מהקומונות, נעשית בארבעה מעגלים:
- פעילות בסניפי תנועת הנוער
- אחראיות על מפעלי התנועה ותחומי רוחב ברמה הארצית
- פעילות קהילתית חברתית
- מעורבות חברתית עם אוכלוסיות שונות - משימות לאומיות
הפעילות בשנת השירות בתנועת הנוער היא מהמגוונות ביותר, מסגרת הפעולה הזאת נותנת לכל גרעינר את מרחב ההתפתחות הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית ובמסגרת של מפעלים גדולים.
גרעין שבילים - בשנת הפעילות תשע"ז הוחלט על הקמת מסגרת שנת שירות שנייה בתנועה, אשר תפעל במרחבי פעילות שבהם לא פעלו סניפים או קומונות של תנועת הנוער. הרעיון מאחורי הקמת המסגרת הוא הרצון לפעול לעשייה ומעורבות חברתית-לאומית מעבר לגבולות התנועה הקיימים.
נכון לשנת הפעילות תשע"ח, חברי הגרעין פועלים בשתי קומונות, אחת בכפר הנוער קדמה (מורכבת מקומונה מעורבת מבוגרי תנועת הנוער וממתמיינים חיצוניים) והשנייה במגדל העמק (מורכבת מבוגרי תנועת הנוער) ומקיימים מסגרות משותפות במרחב הפעילות שלהן, כמו: מועדוניות נוער, עזרה בלימודים וכו'. השנה לאחר 6 שנות עבודה במגדל העמק מוקם סניף של תנועת הנוער בעיר.
גרעין נח"ל - במהלך שנת השירות, עוברים פעילי שנת השירות "תהליך בחירה" למסלול גרעין נח"ל צבאי. פעילי שנת השירות שבוחרים לקחת חלק במסלול מקימים גרעין נח"ל מטעם התנועה.
מסלול הנח"ל באיחוד החקלאי מאפשר שירות צבאי שמשלב משימות צבאיות עם משימות חינוכיות-חברתיות, תוך הגנה ואחריות על המדינה באופן הרחב ביותר. זהו מסלול הגשמה המאפשר המשך תהליך של למידה משותפת, קבוצה ועשייה. התהליך מעצב קבוצות ערכיות, בעלות מודעות חברתית הבוחרות להשפיע ולשנות את החברה שבה הן חיות ומטרתו הוא ליצור קבוצות מעורבות חברתית ופעילות בחברה הישראלית.
לאחר שנת שירות בתנועה שבה מנהלים חיים עצמאיים, חיים חיי קבוצה ופועלים בפריפריה הגאוגרפית או החברתית, מחנכים בסניפי תנועת הנוער ומחוצה לה, מתקיים פרק הכנה אשר אורך כחודשיים. במהלך פרק ההכנה, חברי הגרעין גרים ביחד, מקדישים זמן לגיבוש הגרעין באמצעות סדנאות, ימי גרעין וטיולים. לצד אלו עובדים חברי הגרעין בעבודה חקלאית ליצירת עצמאות כלכלית של הגרעין. כחלק מפרק ההכנה יוצאים חברי הגרעין לסמינר משמעותי בן שבוע.
השלב השני (הפרק הצבאי) במסלול הוא פרק צבאי בן 21 חודשים בהם חברי הגרעין משרתים יחד ביעדים השונים של מסלול הנח"ל, אשר הדגש בהם הוא לוחמה וחינוך חברתי, דוגמת גדוד 50, גדוד קרקל, מפקדי נוער, מ"כ/יות טירונים במערך מגל, מש"קי/ות הו"ד (פיקוד על אוכלוסיות ייחודיות כגון עולים חדשים וחיילי מקא"ם) ועוד, כאשר הגרעין מתחלק למוקדים משימתיים שונים וכל מספר חברי גרעין משרתים ביחד ביעד מסוים. למעוניינים יש אפשרות להמשיך לפיקוד וקצונה.
לאחר מכן, יוצאים חברי הגרעין לפרק המשימה הלאומית (פרק המשימה) - תקופה של 12 חודשים שבה חוזרים כחיילים לחיות יחד במועצה אזורית אשכול. חברי הגרעין חיים חיי קבוצה ופועלים בתפקידי חינוך משמעותיים לחיזוק החברה הישראלית. העשייה בפריפריה חברתית כלכלית של החברה הישראלית - עבודה עם קידום נוער של המועצה, חקלאות ועוד. כמו כן חלקם לוקחים חלק בתפקידים בתנועת הנוער (תפקידים בוגרים כחלק מסגל התנועה).
בסוף פרק המשימה חוזרים חברי הגרעין הבנים לפרק הבט"ש – 6 חודשים בהם הבנים פועלים במשימות צבאיות-קרביות.
אחת לשלושה חודשים מתקיים סמינר גרעין של 3 ימים, אחת לשנה יתקיים סמינר משותף לכל גרעיני הנח"ל בתנועה.
לאחר השירות הצבאי, ממשיך הגרעין לפעול בחברה תוך קיום חיי הגשמה בוגרים בפלטפורמות שונות.
מסלול הנח"ל הוקם באיחוד החקלאי בשנת 2013 ומאז כל שנה יוצאים חברים מגרעיני אחים ושבילים להמשך הגשמה בגרעין נח"ל:
- גרעין ´בראשית´ (בוגרי גרעין אחים 24) שנמצא לאחר השירות הצבאי וחבריו מקיימים חיי הגשמה בוגרים
- גרעין ´תלם´ (בוגרי גרעין אחים 25) שנמצא לאחר השירות הצבאי וחבריו מקיימים חיי הגשמה בוגרים
- גרעין ´מצפן´ (בוגרי גרעין אחים 26) שנמצא לאחר השירות הצבאי וחבריו מקיימים חיי הגשמה בוגרים
- גרעין ´נור´ (בוגרי גרעין אחים 27) שנמצא לאחר השירות הצבאי וחבריו מקיימים חיי הגשמה בוגרים
- גרעין ´רעות´ (בוגרי גרעין אחים 28) שנמצא לאחר השירות הצבאי וחבריו מקיימים חיי הגשמה בוגרים
- גרעין ´תהל´ (בוגרי גרעין אחים 29 וגרעין שבילים 1) שנמצא לאחר השירות הצבאי וחבריו מקיימים חיי הגשמה בוגרים
- גרעין ´לחן´ (בוגרי גרעין אחים 31 וגרעין שבילים 3) שנמצא לאחר השירות הצבאי וחבריו מקיימים חיי הגשמה בוגרים
- גרעין ´נוה´ (בוגרי גרעין אחים 32 וגרעין שבילים 4) שנמצא בשלב פרק המשימה
- גרעין ´הראל´ (בוגרי גרעין אחים 33 וגרעין שבילים 5) שנמצא בשלב המתקדם של השירות הצבאי
- גרעין ´לביא´ (בוגרי גרעין אחים 34 וגרעין שבילים 6) שנמצא בשלב הראשוני של השירות הצבאי
כחלק ממסורת שקיימת בתנועה, נהוג כי האות הראשונה בשם הגרעין תהיה האות האחרונה בשם הגרעין הקודם לו, דבר המייצג המשכיות של גרעיני התנועה אחד של השני וכי הגרעינים הם חלק מתהליך רחב יותר של הגשמה.
אירועי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתנועה מספר אירועים שנתיים, בהם:
טיול פתיחת שנה, טיול בן יומיים של סניף, כל כמה סניפים עורכים את הטיול במקום אחר.
טיול חנוכה אליו יוצאים רק חניכי השכבה הבוגרת (ט' עד יב) טיול בן ארבעה ימים אשר מתקיים בדרום הארץ, בו החניכים מתחלקים לקבוצות מעורבות בין הסניפים לפי גילאי החניכים. את הטיול עוברים החניכים במסגרת הקבוצה לכל אורך ארבעת הימים.
טיול פסח המשותף לכל החניכים, טיול בן שלושה ימים, התנועה מחולקת לשני אזורי טיול אחרים וכל סניף מטייל במסגרת הסניפית לפי ארבע "חטיבות" (קבוצת סניפים אשר מטיילת באותם המסלולים).
אירוע השיא של תנועת הנוער הוא מחנה קיץ המתקיים ביער עין זיתים, אותו קנה האיחוד החקלאי. לפני כן התקיים המחנה ביער לימונים, לפניו ביער ציפורי, ועוד קודם באנדרטת הנח"ל בפרדס חנה. מיקומו שונה עקב קליטת הסניפים החדשים ומחסור במקום מספק.
במחנה הקיץ מתחלקים סניפי התנועה לשמונה מחנונים (קבוצה הכוללת בין 8-9 מסניפי התנועה ומתחברת ביחד לקראת תהליך מחנה הקיץ). בין כל המחנונים נערכת תחרות על בנייה מחנאית, תוכני הדרכה לפי נושא המחנון, פני המחנון, "חדר נושא" - פעולה בת 40 דקות המועברת על ידי שחקנים מהשכבה הבוגרת של המחנון, לשכבות הצעירות של אותו המחנון, בתוך חדר הנבנה ביער ו"קירותיו" בנויים מבד אלבד המהודק לסנאדות שקשורות לבזנטים התקועים באדמה. נושא החדר משתנה לפי נושא המחנון ובנוי על פי "השאלה המובילה" שסגל ההדרכה התנועתי מקצה לאחראי התוכן של חדר הנושא; תפאורה ברוח נושא המחנון ובעבר התחרו גם על רוח מחנון. כל שנה נבחר נושא כללי ברוח הציונות וההשפעה על החברה הישראלית למחנה הקיץ וכל מחנון מקבל שם אשר מהווה נושא משני מתוך הנושא שנבחר (לדוגמה מחנה קיץ 2021 עסק במשרדי ממשלה ואחד המחנונים נקרא "מחנון משרד המשפטים").
אירוע נוסף שקרה בעבר אחת לשנתיים הוא הסוכנרת, או השכב"גינרת, אירוע בן יומיים לשכבה הבוגרת במהלכו מתגבשים היישובים בכנרת במהלך חג הסוכות.
חולצת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חולצת התנועה היא חולצת כפתורים עם צווארון בצבע כחול כהה המסמלת את חולצת העבודה של פועלי הארץ. לחולצה שני כיסים בגובה החזה, על הכיס השמאלי רקום סמל התנועה ועל הכיס הימני מודפס סמל הסניף שאליו משתייך לובש החולצה. החולצה היא שוויונית לכלל חניכי התנועה, הסגל הבוגר וגרעין אחים, והפרט היחיד שמבדיל בין התפקידים השונים הן סיכות הכשרה (סיכת הדרכה אשר מוענקת לחניך בסוף קורס המד"צים הראשון בכיתה ח' ובעבר קיבלו חברי גרעין אחים את סיכת גרעין אחים אשר מוענקת לגרעינר בתחילת שנת השירות) שנענדות על דש הצווארון.בחלק האחורי של חולצת התנועה מודפס סמל התנועה, מצוין הסניף אליו אותו חניך משתייך ולעיתים גם תפקידו.
סמל התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל התנועה מכיל מספר אלמנטים אשר מייצגים את רוח התנועה: הוא מורכב משלושה עצי ברוש אשר מייצגים את הרוח החקלאית של התנועה ושני בתים המייצגים את ההתיישבות במרחב הכפרי. המספר הגדול יותר של העצים מייצג את הבחירה באיכות חיים ובחקלאות על פני התעשייה והבנייה. עוד מצויים בסמל שבעה תלמים המייצגים את 7 עקרונות התנועה שנקבעו בשנותיה המוקדמות (מאוחר יותר נוספו עוד 2 עקרונות אך לא עודכן הסמל). שלל האלמנטים מאוחדים יחד לסמל אחד על ידי קשת (שמייצגת איחוד עקרונות רבים לתנועה אחת) ובסופה פרח אשר מייצג את שגשוג התנועה, פריחתה, השפעתה על חיי חניכיה ואת ערך ההגשמה. בצמרת הסמל מצוין שם התנועה (האיחוד החקלאי) ומתחתיו לאלמנטים מצוין הכיתוב "תנועת הנוער" המבדיל את הסמל מסמל התנועה המיישבת.
עקרונות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תנועת הנוער היא בלתי מפלגתית, ותחנך למעורבות ואחריות חברתית ואקטואלית בחברה הישראלית.
- תנועת הנוער היא גוף חינוכי ברוח האיחוד החקלאי.
- תנועת הנוער תחנך לדמוקרטיה וכבוד האדם.
- תנועת הנוער תחנך להתיישבות בארץ ובחיי קהילה, תוך הכרת היישוב, תולדותיו, היום, ומבט לעתיד.
- תנועת הנוער תחנך להגשמה במסגרת חברתית והתיישבותית.
- תנועת הנוער תחנך לטיפוח הפרט ולהגשמה עצמית, מתוך אמונה כי טיפוחו יוביל לתרומה במעגל החברתי.
- פיתוח וטיפוח מנהיגות צעירה, תוך שימת דגש על הנהגה עצמית של הנוער בכל מעגלי התנועה.
- התנועה תחנך לציונות, אהבת הארץ והכרתה, מסורת יהודית, מורשת ישראל והכרת החברה הישראלית.
- טיפוח קשרים בין בני נוער בתוך יישובי האיחוד החקלאי והחברה בכלל.
הסניפים בתנועת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הר עמשא
- סניף שער השומרון (מורכב מישובי המועצה שערי תקווה ועץ אפרים)
- שילת
- בית קשת
- כיכר סדום
- עין גדי
- גילת
- רנן
- שדי אברהם
- תלמי יוסף
- דקל
- יבול
- שדה ניצן
- תלמי אליהו
- יתד
- מסלול
- מרחבים
- בטחה
- פטיש
- פדויים
- תימורים
- כפר הריף
- סגולה
- בן נון
- בית חנניה
- גן שומרון
- גבעת חיים איחוד
- גבעת חיים מאוחד
- אמץ
- אחיטוב
- חוגלה
- תלמי אלעזר
- חלח"צ (מורכב משני מושבים - חרב לאת וחיבת ציון)
- יסוד המעלה
- כפר האורנים
- מגשימים
- מזור
- בן שמן
- בני עטרות
- כפר דניאל
- מתן
- שדה ורבורג
- רמות השבים
- קיבוץ עינת
- סניף צור (המורכב מהיישובים הסמוכים צור נתן, צור יצחק וסלעית)
- ניר אליהו
- קיבוץ אייל
- סניף השלושה (מורכב משלושה מושבים - כפר נטר, בית יהושע ואודים)
- גינתון
- בית נחמיה
- כפר טרומן
- סניף פנתר (מורכב משני מושבים - רינתיה ונופך)
- מנוף
- צורית
- מגדל העמק
- יד חנה
- גבעת כוח
- גילון
- לבון
- שורשים
- אבטליון
- יעד
- מורן
- תל יצחק
- גן יאשיה
- משמר השרון
- חוב"ב (מורכב משלושה מושבים - חרוצים, בצרה ובני ציון)
- בית יצחק
- בחן
- צרופה
- עֵין אַיָּלָה
- ישע
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תנועת הנוער של האיחוד החקלאי- סיפורה של תנועת הנוער של האיחוד החקלאי - על גבי ציר זמן דיגיטלי של סיפור מקומי, ארכיון שיתופי
האיחוד החקלאי, תנועת הנוער, דף שער בספרייה הלאומית
