תנועת הרוח הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תנועת הרוח הקדושה היה ארגון מורדים אוגנדי בראשות אליס אומה, מדיום אשר טענה כי היא מודרכת בעזרת הרוח לקוונה. אליס, אוגנדית ממוצא אצ'ולי, טענה כי באוגוסט 1986 לקוונה הדריכה אותה להקים את הארגון. רשמית, תנועת הרוח הקדושה היא הזרוע הפוליטית של ארגונה של אליס ו"הכוח הנייד של הרוח הקדושה" הוא הזרוע הצבאית אך מעשית אין הבדלה בין השניים.

בנובמבר 1986, לאחר שאספה סביבה קבוצת מאמינים, שיכנעה אליס את הצבא הדמוקרטי של אזרחי אוגנדה להעביר חלק מחייליו תחת פיקודה. בנובמבר ודצמבר של שנת 1986, גברה התנועה על כוחות צבא ההתנגדות העממי בשני ניצחונות לא צפויים. הניצחונות הללו הרחיבו את התמיכה כלפי התנועה בשבט האצ'ולי בפרט ובשבטים צפוניים בכלל ומשכו לתנועה מצטרפים חדשים. התנועה הייתה ידועה בכך שהיא איננה פוגעת ומתעללת בחייליה (כשם שהממשלה ושאר ארגוני המורדים היו נוהגים לעשות), עובדה זו הקנתה לה חלק רחב מהתמיכה הציבורית.

תנועת הרוח הקדושה נלחמה כמו כל צבא רגיל - כיבוש שטח ושליטה עליו וניהול קרבות - אך היו לה מספר תחומי פעילות אשר נתפסו כמוזרים. "שליטים" רוחניים שולבו בכל יחידה. בנוסף לחובות כמו שמירה על אליס אומה בזמן שהיא תקשרה עם לקוונה, חבריה נדרשו לשפוך שמן מבורך על חיילים אשר תפקידו למנוע מכדורים לפגוע בחייל (אם נפשו טהורה). אבנים בורכו כך שהם יתפוצצו כרימונים וחיילים צעדו לקרב בתצורה המזכירה צלב תוך שירת תפילה. למרות שהתנועה ספגה הפסדים קשים במיוחד, בייחוד כאשר הארגון תקף חיילים המצוידים במקלעים, חלק מהשיטות הוכחו כיעילות במיוחד.

יחסי הידידות אשר שררו בין הצבא הדמוקרטי של אזרחי אוגנדה וארגון הרוח הקדושה התמוטטו במהרה. בתחילת 1987, ניסה הצבא הדמוקרטי לכבוש את בסיס האספקה האזרחי של הארגון. חרף הסכסוכים עם שאר ארגוני המורדים, התנועה החלה במהלך צבאי נרחב באוגוסט 1987 שמטרתו הסופית הייתה כיבוש הבירה קמפלה והקמת "גן-עדן עלי אדמות", לדברי אליס אומה. בנובמבר 1987, כוחותיו של הארגון התקדמו לאזורים בהם לא הייתה לו תמיכה והשפעה. לאחר שספגה שורה של הפסדים, התנועה הובסה באופן סופי במהלך קרב אשר בו השתמשו כוחות צבא ההתנגדות בנשק ארטילרי כבד. הקרב התרחש ביער המרוחק כ-70 ק"מ צפונית לקמפלה. לאחר התפרקות התנועה, מספר קבוצות אשר נותרו ממנה ניסו לשמר את מסרה ומטרתה. רוב הקבוצות הללו הפכו לקבוצות שודדים, התפרקו לאחר שרבים מחבריהן פרשו או הובסו בידי הממשלה או ארגוני מורדים אחרים. למרות זאת, אחת מן הקבוצות הללו הפכה לצבא ההתנגדות של האל אשר פועלת עד היום באזור אצ'ולילנד.