תנועת תרבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנועת תרבות היא תנועת נוער המחנכת אמנים צעירים.

תנועת תרבות
שם מלא תנועת תרבות
תאריך ייסוד 2005
מספר יישובים כ-20 ערים ורשויות מקומיות
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) כ-2,500
מנהל כללי הדס גולדמן, מורן כהנא
מרכז עפולה
http://www.tarbut-mov.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בשנת 2004 יצאה קבוצה של 6 צעירים בוגרי מגמות אמנות בישראל לשנת שירות בקהילה בתחומי האמנות והחינוך. עם שחרורם מצה"ל החליטו להקים את "גרעיני אמנויות", שלימים הפכה ל“תנועת תרבות”, כמסלול הגשמה לנוער וצעירים יוצרים הפועלים לעיצוב דמותה של החברה הישראלית תוך שימת דגש על הפעולה התרבותית, האמנותית והחינוכית בקרב נוער וקהילה בפריפריה.

תנועת תרבות מקימה משנת 2006 קבוצות אמנים-מחנכים המיועדים להתיישבות בפריפריה הגיאו-חברתית של ישראל, הרואים במקום את ביתם ומחויבים ליצירה, לחינוך ולתרבות כמרכז משימתם ופעולתם במקום.

בשנת 2016 מונה תנועת תרבות כ-500 צעירים וצעירות בגילאי 18-32. צעירים אלו חיים בקבוצות המפוזרות ביישובים בכל רחבי הארץ ומקיימים פעילות מתמשכת עם אלפי ילדים, בני נוער ומבוגרים בקהילות.

תנועת תרבות היא הארגון היחיד בארץ המפעיל מסלול רב-שנתי לאמנים צעירים אשר מחנכם ומכשירם להיות מחנכים ויוצרים המחויבים לחינוך, צמצום פערים, חיזוק הסולידריות הקהילתית ויצירה של תרבות ואמנות מקורית.

ארגון הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הנוער של תנועת תרבות שם לו למטרה לקדם יצירה מקורית של נוער בישראל. היצירה האמנותית מהווה פלטפורמה דרכה מתנסים החניכים בתכנים כגון שוויון, יחסי חברות, כלכלה-חברה, שלום, גזענות ואלימות ועוד רבים. הארגון מונה היום כ-2500 חניכים הפזורים ב-12 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. ניתן להצטרף לפעילות הארגון החל מכיתה ג' ולהמשיך עד כיתה י"ב.

הארגון שותף במועצת ארגוני הילדים והנוער של ישראל, והיה ממובילי המאבק להגדלת תקציב שנת השירות בקיץ 2015.

בתי היוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בית היוצרים" הוא הסניף בו מתבצעת הפעילות המקומית של ארגון הנוער (בדומה ל"קן", "שבט" וכיוצא בזה). בתי היוצרים הם המקום של החניכים ליצור, להיפגש ולשוחח. מטרתם של בתי היוצרים היא לא רק לשרת את החניכים, אלא גם להפוך למוקד קהילתי להתחדשות תרבותית והתרחשות חברתית. במהלך חגים וחופשות בתי היוצרים הופכים למוקד של מחנות אמנות מקומיים. ב-2015 החלו לפעול גם בתי יוצרים של התנועה בחברה הערבית[1].

מפעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילות השוטפת ולמחנות האמנות המקומיים, לארגון הנוער מספר אירועי שיא קבועים לאורך השנה.

  • "מסע עליה" – קורס ההדרכה של ארגון הנוער המתרחש בחופשת הקיץ ומיועד לבוגרי כיתות ט'-י'.
  • "החלוץ" – שבוע מפגש עם החברה הישראלית להכשרת המשך למדריכי ארגון הנוער ופתיחה לתהליך לקראת שנת השירות, המיועד לבוגרי כיתות י"א.
  • מחנות אמנות ארציים – המתרחשים בחנוכה, פסח וחופשת הקיץ בהם מתקיימים תהליכי למידה וגיבוש, יצירה והצגת תוצרים. המחנות מיועדים לחניכי כיתות ז'-י"ב.
  • "ריספקט" – פסטיבל חצי-שנתי ש"עושה כבוד" לאמנות הרחוב. במהלך החגיגה ישנן הופעות, סדנאות רחוב, דוכנים ושלל תוצרים של חניכי הארגון בתחום אמנות הרחוב.
  • "כפיים" – "לילה לבן" של אמנות המתרחש עם סיום שנת הלימודים, בו מציגים החניכים זה לזה את התוצרים האמנותיים עליהם עבדו לאורך השנה.

שנת השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת השירות ב"תנועת תרבות" היא שנת השירות היחידה בישראל המשלבת הדרכת ילדים ונוער, הדרכה בתחומי אמנות שונים, פעילות בתוך בתי ספר, הפקת אירועי תרבות לנוער ולקהילה ולמידה מתמשכת של תוכני קבוצה, דמוקרטיה, ציונות ויהדות, חברה-כלכלה ויחסי צבא-חברה. השנה מתרחשת במסגרת "גרעין" - קבוצת פעילי שנת שירות המתגוררת ומתנדבת יחדיו.

תהליך ההצטרפות לשנת השירות מתחיל ב"החלוץ" בקיץ שבין י"א לי"ב, ולאחר מכן ממשיך לאורך השנה וכולל מפגשים אזוריים שבועיים וסמינרים בסופי שבוע. שנת השירות בתנועת תרבות פתוחה לחניכי ארגון הנוער ולתלמידי י"ב מרחבי הארץ גם יחד.

החל מכיתה י"ב ועד להמשך בתנועת הבוגרים מלווה את הגרעין מדריך גרעין. המדריך מלווה את תהליכי ההתגבשות של הקבוצה, נותן מענה למקרי פרט ומוביל את תהליכי הלמידה בגרעין. בנוסף למדריך הגרעין, מלווה את גרעין שנת השירות רכז אזור לאורך השנה. רכז האזור מלווה את הצוותים המשימתיים, מסייע בפיתוח ההדרכה ומהווה מענה לכל הבעיות בתחום המשימה החינוכית והאמנותית.

בבקרים, פעילי שנת השירות מגיעים לבתי הספר ברשות בה הם עובדים ועוסקים בהובלה של פעילויות חברתיות, שיעורי חינוך, חונכויות אישיות, העשרה של שיעורים קונבנציונליים בתכני אמנות, ועוד פרקטיקות רבות. אחר הצהריים הש"שים מדריכים קבוצות אמנות ומלווים מד"צים במסגרת בתי היוצרים השונים, ומובילים את פעילות ארגון הנוער ברשות.

בכל יום ראשון נפגשים הש"שים ל"יום גרעין" – יום של למידה, יצירה והתפתחות אישית וקבוצתית. את יום הגרעין מוביל מדריך הגרעין. בנוסף לכך, הבקרים של ימי שני מוקדשים לליווי משימתי על ידי רכז האזור.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום שנת השירות, מתגייסת שכבת שנת השירות למסלול הנח"ל כגרעינים. ניתן להצטרף לשנת השירות בתנועת תרבות תוך המשך מיונים ליחידות אחרות בצה"ל וללא החלטה על התגייסות לנח"ל. המסלול מורכב כיום משירות של 30 חודשים לבנות ו-38 חודשים לבנים בחלוקה הבאה:

  • 18 חודשים – פרק צבאי ראשון, שירות צבאי רגיל ביחידות השונות (ראו בהמשך).
  • 12 חודשים - פרק משימה לאומית
  • 8 חודשים – פעילות בט"ש בגבולות שלום (בנים בלבד)

פרק צבאי ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידות בהן תנועת תרבות משרתת במסגרת מסלול הנח"ל כיום הן:

  • גדוד 50 בחטיבת הנח"ל - לבנים בעלי פרופיל 82 ומעלה.
  • גדוד קרקל - לבנים בעלי פרופיל 72 ולבנות מעוניינות ובעלות נתונים רפואיים מתאימים.
  • מורות חיילות במסלול חימ"ש – לבנות אשר עברו את מיוני חיל החינוך בהצלחה.
  • מד"ניות (מדריכות נוער) בסיס – לבנות אשר עברו את מיוני חיל החינוך בהצלחה ובעלות נתונים רפואיים מתאימים.
  • מפקדי טירונים במערך מגל - לבנים ובנות אשר בעלי נתונים רפואיים מתאימים.
  • תפקידי מעטפת במסלול הנח"ל – לבנים ובנות אשר לא מתאימים לשירות ביחידות האחרות מסיבות שונות.
  • מש"ק הסברה.

במהלך הפרק הצבאי הראשון נמצאים חברי תנועת תרבות ב"במות", הן המעגלים המשימתיים של תנועת תרבות ביחידות השונות. מטרת הבמות היא להוות מעגל לשיחה חברתית ומשימתית עבור חברי התנועה, בה הם משוחחים על שיפור אופני הפעולה הצבאיים שלהם.

פרק המשימה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנה וחצי של שירות צבאי ביחידות שונות, חוזרים חברי הגרעינים להתגורר יחדיו בדירות צבאיות, ועוסקים בהדרכה במרכזי נוער ובתי ספר ברשויות מקומיות, בהתאם לצורכי התנועה, מדור נח"ל והאגף הביטחוני-חברתי. במהלך השנה החיילים עוסקים בהכנה לצה"ל, הדרכת קבוצות נוער, פעילות בבתי ספר וקידום של פעילות קהילתית בשכונות. פרק המשימה הלאומית הוא המשך ישיר של שנת השירות והשירות ביחידות השונות, ומטרתו לענות על צורכי השעה של החברה הישראלית ולהכין את הגרעין להמשך חיי הגשמה בוגרים בתנועה גם לאחר השחרור מהצבא.

לאחר השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השחרור מהצבא חברי התנועה ממשיכים להגשמה בקהילות אמנים-מחנכים הפזורות ברחבי הארץ. כיום ישנן 8 קהילות בוגרים של תנועת תרבות בעפולה, נתניה, ראשון לציון, נהריה, טבריה, חצור הגלילית, קריית שמונה ובת-ים והן מהוות בית ללמעלה מ-200 בוגרים.

הבוגרים של תנועת תרבות עוסקים בהתמדה בקידום של אמנות ותרבות בפריפריה, בחיזוק הסולידריות הקהילתית ובהתחדשות חיי חברה מקומיים. כיום הבוגרים עובדים בארגון הנוער של התנועה, ב"קבוצת אהל", במשרות חינוך ותרבות שונות בקהילה ובתפקידים פנים-ארגוניים.

כיום בוגרי תנועת תרבות לומדים לאחר השחרור בבית ספר "תרבות" להכשרת אמנים-חברתיים, ולאחר מכן במדרשה לאמנות במכללת בית-ברל.

בוגרי התנועה מהווים את השלד ההדרכתי, המשימתי והארגוני של תנועת תרבות.

בית ספר "תרבות" – בית ספר על-תיכוני מקצועי להכשרת אמנים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר תרבות לאמנים חברתיים מפעיל בהצלחה תוכנית להכשרה מקצועית מאז שנת 2011, מלמד אמנים, מחנכים ושוחרי תרבות כיצד להשקיע את כוחות היצירה בחידוש כל תחומי החיים הקהילתיים באזורי הפריפריה בישראל.

מטרות בית הספר

  • גילוי וקידום אמנים ומובילי תרבות מהפריפריה.
  • פיתוח כישורים אמנותיים, חשיבה ביקורתית ומודעות קהילתית בקרב הסטודנטים.
  • הבטחת הצלחה ארוכת טווח של הסטודנטים והבוגרים ע“י השמה וליווי בפעילות קהילתית ויזמות עסקית בתחום התרבות והאמנות.

מקצועות הלימוד

  • אמנויות: תיאטרון, מוזיקה, מחול, קולנוע, אמנות חזותית, כתיבה, עיצוב מרחב.
  • מדיניות וכלכלת התרבות
  • יזמות וניהול תרבות בקהילה
  • ציונות והתחדשות יהודית
  • חינוך, הדרכה והנחיית קבוצות
  • חברה וקהילה בישראל

קבוצת "אהל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת "אהל" היא חברה בע"מ אשר משווקת את מוצריה האמנותיים של בוגרי תנועת תרבות. "אהל" שמה לה למטרה לקדם את מטרותיה של תנועת תרבות בחברה הישראלית תוך קיום בוגרי התנועה מבחינה כלכלית.

בין מוצריה של "אהל" ניתן למצוא הצגות לילדים ולמבוגרים, סדנאות אמנות, הרכבים אמנותיים שונים, מוזיאון ציונות נייד ועוד תוצרים אמנותיים רבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]