תניא רבתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תניא רבתי
Tanya Mantua 1514.jpg
הדף הראשון במהדורת מנטובה ה'רע"ד (1514) של הספר. המילה תניא מודגשת ומעוטרת
מידע כללי
מאת יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא או רב ישעיה בר אבא מרי
שפת המקור עברית
סוגה הלכה
הוצאה
שנת הוצאה 1514
קישורים חיצוניים
OCLC 35943030
הספרייה הלאומית 000825536, 001780407, 001934196, 003028313, 001934207, 001934180

תניא או תניא רבתי הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה.

שם הספר נקבע בפי העם בשל המילה הראשונה בספר, הפותח בציטוט ברייתא: "תניא היה רבי מאיר אומר...".

תוכן הספר הוא דינים ומנהגים לכל השנה, מחולקים למאה סימנים. רבים מהדינים בספר הם קיצור של ספר שבלי הלקט.

את כתיבת הספר מייחס רבי דוד קונפורטי[1] לרבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא. אך במקורות אחרים[2] הוא מיוחס לרב ישעיה בר אבא מרי, שחי בתקופת הריב"ש, זאת למרות שבגוף הספר נכתב באחת ההלכות: "פעם אחת הייתי אני יחיאל הסופר..."[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות של הספר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורא הדורות, מהדורת קסל, דף כג עמוד א.
  2. ^ שו"ת רבי יעקב הלוי סי' ל'.
  3. ^ מסיבה זו שלל הרב חיד"א את הזיהוי הזה בספר שם הגדולים, מערכת ספרים אות ת סעיף ע.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.