תסמונת גן עדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תסמונת גן עדןאנגלית: Paradise Syndrome) היא מונח המשמש לתיאור אדם שסובל מחוסר תחושת סיפוק, למרות שהגשים את כל שאיפותיו, משום שהוא חש שכבר לא נותר לו דבר להשיג. התופעה אינה תסמונת המאובחנת על ידי פסיכולוגים או פסיכיאטרים על פי מדריכי האבחנות הרשמיים.

נטען כי המונח הוטבע לראשונה על ידי המוזיקאי הבריטי דייוויד א. סטיוארט, שתיאר בראיון ב-2004 את תחושותיו לגבי מצבו האישי.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.