תסמונת המוליטית-אורמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תסמונת המוליטית-אורמית
שברי תאי דם אדומים כפי שניתן לראות בחולי תסמונת המוליטית–אורמית
שברי תאי דם אדומים כפי שניתן לראות בחולי תסמונת המוליטית–אורמית
תחום המטולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול eculizumab עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 982025 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D006463
סיווגים
ICD-11 3A21.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תסמונת המוליטית–אורמיתאנגלית: Hemolytic–uremic syndrome) היא קבוצה של הפרעות דם, המאופיינות בכמות כדוריות דם אדומות נמוכה, אי ספיקת כליות חריפה ומספר נמוך של טסיות נמוכות[1][2]. תסמינים ראשוניים כוללים בדרך כלל שלשול דמי, חום, הקאות וחולשה[1][3]. לאחר מכן מתרחשות בעיות בכליות וירידה בכמות טסיות הדם עם התקדמות השלשול[1]. בעוד שילדים נפגעים יותר, מבוגרים עשויים להיות בעלי תוצאות גרועות יותר[3]. סיבוכים עשויים לכלול בעיות נוירולוגיות ואי ספיקת לב[1]. רוב המקרים מתרחשים לאחר שלשול זיהומי עקב סוג ספציפי של E. coli הנקרא O157: H7[3]. סיבות אחרות כוללות Salmonella, Shigella, Streptococcus pneumoniae ותרופות מסוימות[1][3][2]. המנגנון הבסיסי כולל בדרך כלל ייצור של טוקסין השיגה (shiga toxin) על ידי החיידקים[1][3]. תסמונת המוליטית–אורמית שאינה טיפוסית ((באנגלית: Atypical hemolytic–uremic syndrome) נובעת לעיתים קרובות ממוטציה גנטית ומוצגת אחרת[1][3]. עם זאת, שניהם עלולים לגרום לדלקת רחבה ולקרישי דם מרובים בכלי דם קטנים, מצב המכונה מיקרואנגיופתיה תרומבוטית[4].

הטיפול כולל טיפול תומך ויכול לכלול דיאליזה, סטרואידים, עירויי דם או פלסמפרזיס[1][3]. כ-1.5 לכל 100,000 נפגעים בשנה ופחות מ-5% מהסובלים מהמצב מתים. מהיתר, עד 25% סובלים מבעיות בכליות מתמשכות. תסמונת המוליטית–אורמית הוגדרה לראשונה כתסמונת בשנת 1955[1][5][6]. המדינה עם השכיחות הגבוהה ביותר של תסמונת המוליטית–אורמית היא ארגנטינה והיא ממלאת תפקיד מפתח בחקר מצב זה[7][8][9][10]. בארצות הברית, ההיארעות הכוללת של תסמונת המוליטי –אורמית נאמדת ב-2.1 מקרים לכל 100,000 נפשות בשנה, עם שכיחות שיא בגילאי חצי שנה ועד ארבע שנים[11]. תסמונת המוליטית –אורמית וזיהומי E. coli הגורמים לה היו מקור לפרסום שלילי רב עבור ה- FDA, תעשיות הבשר ומסעדות המזון המהיר מאז שנות ה -90, במיוחד בזיהומים הקשורים למסעדות ג'ק-אין-דה-בוקס[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Cody, EM; Dixon, BP (פברואר 2019). "Hemolytic Uremic Syndrome.". Pediatric Clinics of North America 66 (1): 235–246. PMID 30454746 Check |pmid= value (עזרה). doi:10.1016/j.pcl.2018.09.011. 
  2. ^ 1 2 Salvadori, M; Bertoni, E (6 באוגוסט 2013). "Update on hemolytic uremic syndrome: Diagnostic and therapeutic recommendations.". World Journal of Nephrology 2 (3): 56–76. PMC 3832913. PMID 24255888. doi:10.5527/wjn.v2.i3.56. 
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Hemolytic uremic syndrome". Genetic and Rare Diseases Information Center (GARD) (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2018. 
  4. ^ Benz, K; Amann, K (2010). "Thrombotic microangiopathy: new insights". Current Opinion in Nephrology and Hypertension 19 (3): 242–247. PMID 20186056. doi:10.1097/MNH.0b013e3283378f25.  Unknown parameter |s2cid= ignored (עזרה)
  5. ^ Noris, M; Remuzzi, G (2009). "Atypical hemolytic–uremic syndrome". N Engl J Med 361 (17): 1676–1687. PMID 19846853. doi:10.1056/NEJMra0902814. 
  6. ^ "Hemolytic–uremic syndrome: bilateral necrosis of the renal cortex in acute acquired hemolytic anemia". Schweiz Med Wochenschr (בגרמנית) 85 (38–39): 905–9. ספטמבר 1955. PMID 13274004. 
  7. ^ Rivero, MA; Passucci, JA; Rodriguez, EM; Signorini, ML; Tarabla, HD; Parma, AE (2011). "Factors associated with sporadic verotoxigenic Escherichia coli infection in children with diarrhea from the Central Eastern Area of Argentina". Foodborne Pathogens and Disease 8 (8): 901–6. PMID 21492023. doi:10.1089/fpd.2010.0800. 
  8. ^ Rivas, M; Caletti, MG; Chinen, I; Refi, SM; Roldán, CD; Chillemi, G; Fiorilli, G; Bertolotti, A; Aguerre, L; Sosa Estani, S (2003). "Home-prepared hamburger and sporadic hemolytic uremic syndrome, Argentina". Emerging Infectious Diseases 9 (9): 1184–6. PMC 3016759. PMID 14531383. doi:10.3201/eid0909.020563. 
  9. ^ Rivero, MA; Padola, NL; Etcheverría, AI; Parma, AE (2004). "Enterohemorrhagic Escherichia coli and hemolytic–uremic syndrome in Argentina". Medicina 64 (4): 352–6. PMID 15338982. 
  10. ^ "What is HUS?". 
  11. ^ 1 2 "Hemolytic–uremic syndrome". Pediatr Rev 22 (11): 365–9. נובמבר 2001. PMID 11691946. doi:10.1542/pir.22-11-365. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.