תסמונת העין היבשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תסמונת העין היבשה
תחום אופתלמולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול artificial tears עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1196733 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D007638, D007638
סיווגים
ICD-10 H04.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אדם עם עין יבשה במצב חמור.

תסמונת העין היבשה היא תסמונת בה העיניים יבשות. תסמינים נלווים אחרים כוללים גירוי, אדמומיות, הפרשות והתעייפות העיניים בקלות. ראיה מטושטשת עשויה להופיע גם כן בחלק מהמקרים. התסמינים יכולים לנוע בין קלים מאוד לחמורים מאוד. הצטלקות של הקרנית עשויה להופיע במקרים מסוימים ללא טיפול. עין יבשה מופיעה כאשר העין לא מפיקה מספיק קרעים או כאשר הדמעות מתנדפות מהר מדי. זה יכול משימוש בעדשות מגע, בעיות בתפקוד בלוטת meibomian, אלרגיות, הריון, תסמונת Sjögren, חסר ויטמין A, ניתוח לאסיק, ותרופות מסוימות, כגון אנטיהיסטמינים, תרופות ליתר לחץ דם, טיפול הורמונלי, וכן תרופות נוגדות דיכאון. דלקת הלחמית הכרונית עלולה להיגרם מחשיפה לעישון טבק. האבחנה מבוססת לרוב על הסימפטומים, אם כי ניתן להשתמש במספר בדיקות אחרות. הטיפול תלוי בסיבה הגורמת ליובש העין. קרעים מלאכותיים הם הטיפול כאשר העין לא מפיקה מספיק קרעים בעצמה. משקפיים היושבות קרוב לפנים עשויות להפחית את אידוי הדמעות. עצירה או שינוי של תרופות מסוימות עשויה לעזור. ניתן להשתמש במקרים מסוימים בתרופות ciclosporin או טיפות עיניים סטרואידים. אפשרות נוספת היא תקעים לקרימליים המונעים ניקוז קרעים משטח העין. תסמונת העין היבשה עלולה לגרום לשימוש בעדשות מגע ללא אפשרי. תסמונת העין היבשה היא מחלת עיניים שכיחה . זה משפיע על 5–34% מהאנשים במידה מסוימת. בקרב אנשים מבוגרים זה משפיע על עד 70%. בסין זה משפיע על כ -17% מהאנשים.

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפטומים אופיינים לעין יבשה.

תסמינים אופייניים לתסמונת העין היבשה הם יובש, שרפה וגירוי בעיניים תחושה של חול בעיניים שהולכת ומתגברת ככל שהיום נמשך. ניתן לתאר את התסמינים כעיניים מגרדות, צורבות או עייפות. תסמינים נוספים הם כאב, אדמומיות, תחושת משיכה ולחץ מאחורי העין. יכולה להיות תחושה שמשהו, כמו כתם של לכלוך, נמצא בעין. הפגיעה כתוצאה במשטח העין מגבירה את אי הנוחות והרגישות לאור בהיר. שתי העיניים בדרך כלל מושפעות.

מכיוון שממצמצים מצפים את העין בדמעות, הסימפטומים מוחמרים כתוצאה מפעילויות בהן קצב מצמוץ מופחת כתוצאה משימוש ממושך בעיניים. פעילויות אלה כוללות קריאה ממושכת, שימוש במחשב, נהיגה או צפייה בטלוויזיה. התסמינים גוברים באזורים סוערים, מאובקים או מעושנים (כולל עשן סיגריות), בסביבות יבשות בגובה רב כולל מטוסים, בימים עם לחות נמוכה, ובאזורים בהם מזגן (במיוחד במכונית), מאוורר, תנור חימום, או אפילו מייבש שיער. התסמינים מפחיתים במהלך מזג אוויר קריר, גשום או מעורפל ובמקומות לחים, כמו במקלחת.

מרבית האנשים שיש להם עיניים יבשות חווים גירויים קלים ללא תופעות לטווח הארוך. עם זאת, אם המצב נותר לא מטופל או מחמיר, הוא יכול לייצר סיבוכים העלולים לגרום נזק לעיניים, וכתוצאה מכך ראייה לקויה או (לעיתים רחוקות) לאובדן הראייה.

גורמים[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת העין מתרחשת כאשר העיניים אינן מפרישות די דמעות או שהדמעות 'בורחות' מהר מדי מהעין ואין מספקות את צורכי הלחלוחית של העין. ישנן סיבות רבות למצב ועל חלקן נפרט. כול פגיעה בתהליך ייצור והפרשת הדמעות או בתהליך ייצור והפרשת החומרים השומניים ששומרים על הדמעות בעין, עלולה לגרום לתופעת העין היבשה.

שינויים הורמונליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להורמונים מסוימים תפקיד חשוב בתהליך ייצור והפרשת הדמעות, כמו גם למערכת העצבים. שינויים הורמונליים, בפרט אצל נשים בגיל המעבר, או בעת הריון, או כתוצאה משימוש בגלולות למניעת הריון, עלולים לגרום לתופעת עין יבשה.

הגיל השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת עין יבשה נפוצה יותר בקרב מבוגרים, הן בשל הפחתה בהפרשת הדמעות והן בשל בעיה בפעילות העפעפיים.

סיבות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שהיה בשמש יוקדת, רוח, מזג אוויר יבש, רוח חמה ושהיה בגבהים עלולים לגרום ליובש בעין.

אף אימוץ העין הנובע מקריאה, כתיבה או הקלדה עלולים לגרום ליובש בעין, כי אנו נוטים למצמץ פחות בעת פעילויות אלו.

תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות מסוימות עלולות לגרום ליובש בעין, לרבות אנטי-היסטמינים (נוגדי אלרגיה), נוגדי דיכאון, תרופות מקבוצת חוסמי בטא (מיועדות בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם ובבעיות של תפקוד הלב) ותרופות משתנות (גורמות להפרשה מרובה של שתן).

ניתוח לייזר בעיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים בשבועות הראשונים שלאחר ניתוח לייזר תתהווה בעיית עין יבשה. במרבית המקרים התופעה תחלוף לכול היותר לאחר מספר חודשים אולם היא עלולה להימשך.

השתקפות השמש בעין עם עדשת מגע.

עדשות מגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים עדשות מגע מגרות את העין וגורמות לעין יבשה. במקרה כזה מומלץ להחליף את סוג העדשה או לצמצם את שעות השימוש בהן. בכול מקרה של גירוי יש להסיר מידית את העדשות.

מצבים רפואיים המגבירים סיכון ללקות בעין יבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דלקת העפעפיים (בלפאריטיס) - מגבירה את הסיכון ללקות ביובש בעין, בשל חסימת הבלוטה אשר מפרישה חומרים שומנים לעין שמונעים את 'בריחת' הדמעות.
  • אלרגיה הגורמת לדלקת של לחמית העין (השכבה השקופה שמכסה את החלק הלבן של גלגל העין ואת החלק הפנימי של העפעף).
  • דלקת עורית (דרמטיטיס) הנוצרת כתוצאה מתגובה אלרגית למגע עם חומרים מסוימים.
  • תסמונת שגרן שהיא מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת בשוגג תאים בגוף וגורמת ליובש בפה (פגיעה בבלוטות הרוק), בעין (פגיעה בבלוטות הדמעות) ובפות.
  • דלקת מפרקים שגרונית -  מחלה אוטואימונית הפוגעת בפרקים ועלולה גם לפגוע בבלוטות שמסביב לעין.
  • לופוס (זאבת) - מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת בשוגג בעיקר את כלי דם.
  • סקלרודרמה - מחלה אוטואימונית בה נגרם נזק לפני העור בשל ייצור יתר של קולגן, ולעיתים פגיעה בפרקים ובתפקוד מערכות אחרות בגוף.
  • פציעה של העין, לרבות כתוצאה מכוויה או חשיפה לקרינה רדיואקטיבית.
  • שיתוק חלקי של שרירי צד אחד של הפנים
  • תסמונת הכשל הנרכש - גיף התוקף את מערכת החיסון.
  • פגם כלשהו בבלוטות הדמע או בצינורות המוליכים את הדמעות מהבלוטות לעין, או פגם כלשהו בבלוטות המפרישות חומרים שומניים לעין.

אבחון[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

רופא העיניים יכול לאבחן בקלות יחסית יובש בעין על בסיס תלונות המטופל, מספר בדיקות והתיק הרפואי.

סביר להניח שהרופא יתהה לגבי נטילת תרופות מסוימות, לגבי פעילויות לרבות עבודה מרובה מול מחשב או במזג אוויר חם ויבש וכן לגבי סימפטומים אחרים העלולים לגרום ליובש בעין.

במקרים רבים תיערכנה גם שתי בדיקות:

  • צביעת העין בצבע פלואורסצנטי כתום ובחינתה באור באורך גל מתאים - זאת כדי לראות אם יש גוף זר בעין, או נזק לקרנית וכן לבחון את מידת התייבשות העין.
    טיפות בצבע כתום פלואורסצנטי מוזלפות לעין, הנבדק מתבקש לעפעף על מנת למרחן בעין, ואז מתבקש שלא למצמץ. בשלב הזה הרופא בוחן בעזרת הפנס המיוחד כמה זמן לוקח לעין 'להתייבש' מדמעות. אם כתמים יבשים מתחילים להופיע לאחר פחות מ־10 שניות, פירושו של דבר שמדובר בתסמונת העין היבשה.
  • מבחן שירמר - במהלך בדיקה זו מוצמדים פסים דקים של נייר סופג לחלק הפנימי של העפעף התחתון בשתי העיניים. לעיתים, טרם הבדיקה יוזלפו לעיני הנבדק טיפות מאלחשות, במטרה למנוע דמיעה כתוצאה מהגירוי שתגרום הצמדת הנייר לעפעף. אם לנבדק עדשות מגע הוא יתבקש להסירן טרם הבדיקה.

לאחר חמש דקות מוסרים פסי הנייר ומידת הרטיבות שלהם נבחנת. כאשר מידת הרטיבות פחותה מרמה מסוימת הרי שככל הנראה מדובר בתופעת עין יבשה.

מניעה[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט כדי למנוע הופעת עין יבשה או כדי להפחית סימפטומים קיימים.

גורמים סביבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כאשר היובש נובע מגורמים סביבתיים דוגמת רוח, אוויר חם, עשן או אבק, ניתן להרכיב משקפי מגן ולהימנע ככל שניתן מסביבה בה יש עשן.
  • איפור (מסקרה, עפרון עיניים) - האיפור עלול לגרום לעין יבשה ולדלקות עקב חסימה של הבלוטות שבעפעף - אם אתם נוטים לעין יבשה כדאי להימנע.
  • משקפי מגן מיוחדים - לעיתים הרכבת משקפי מגן מיוחדים הדומים למשקפי שחייה תשמור על סביבת עין לחה יותר ותמנע מגע עם גורמי גירוי.
  • עדשות מגע - אם עדשות המגע גורמות לכם לעין יבשה או לגירוי כדאי להיוועץ באופטומטריסט שהתמחה בתחום, כדי שיתאים לכם סוג אחר.
  • התאמת מסך המחשב - עבודה מרובה מול מסך מצריכה התאמה של המסך (גובה, ניגודיות) כדי למנוע מאמץ יתר של העין. המסך צריך להיות בגובה העין או מעט מתחת (ראו הרחבה במגזין 'פעילות מול מחשב'). כדאי להקפיד על נטילת הפסקות יזומות מהעבודה מול מסך אחת לשעה, ולהקפיד על מצמוץ תקין של העין במהלך העבודה.
  • מלחלח אוויר או מסנן אוויר - מכשירי אדים שונים המעלים את הלחות באוויר עשויים להפחית סימפטומים של עין יבשה, בפרט אם אתם נמצאים בסביבה בה פועל מזגן שמטבע פעולתו מייבש את האוויר. בימים קרירים כדאי לפתוח חלונות מדי פעם. אם אתם עובדים או חיים בסביבה מאובקת ראוי לשקול שימוש במסנני אוויר.

שמירה על היגיינת העין[עריכת קוד מקור | עריכה]

היגיינה נאותה עשויה להפחית סימפטומים של עין יבשה או למנוע אותם, בפרט במצב של דלקת העפעפיים (בלפאריטיס). רטייה לחה חמימה - מדובר בהנחת רטייה לחה חמימה (קומפרס) על העין, כדי לגרום לשומנים המופרשים על ידי הבלוטות שמסביב לעין להיות יותר נגישים לעין.

  • מרתיחים מים ומניחים להם להתקרר עד שהם חמימים (בודקים על ידי טבילת המרפק או גב כף היד).
  • טובלים בהם מטלית עדינה או פד ושמים אותו על העין למשך 10 דקות.
  • יש לחמם שוב את הרטייה (מטלית או פד) על ידי טבילה במים החמימים כול אימת שחשים שהיא מתקררת.

אם מצאתם לנכון להשתמש בשקיקים מיוחדים שניתן לחמם במיקרוגל ראוי לוודא את ניקיונם לפני ואחרי השימוש.

עיסוי עדין של העפעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולה זו תמרח טוב יותר את השומנים המופרשים על ידי הבלוטות על גלגל העין.

  • עוצמים את העיניים ומעסים את העפעפיים העליונים והתחתונים בתנועות סיבוביות עדינות בעזרת הזרת (האצבע הקטנה של היד).
  • לאחר מכן נוטלים פד כותנה או צמר-גפן, ושעה שהעיניים עצומות מנגבים את העפעף העליון מלמעלה למטה לכיוון הריסים וקצות העין.
  • חוזרים על התהליך.

העיסוי עלול לגרום תחילה לגירוי קל אולם זו תחושה תקינה שתחלוף עם הזמן.

ניקוי של העפעפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשוב להקפיד על ניקוי שגרתי של העפעפיים כדי להסיר עודפי שומן, לכלוך ואבק המצטברים עליהם (ניתן להשתמש במסיר איפור עדין או בפדים לחים). ניתן להכין בבית תמיסת ניקוי:

  • ממלאים כלי במים רתוחים שצוננו עד כדי חמימות.
  • מוסיפים למים מספר טיפות של שמפו תינוקות או שמפו המבוסס על שמן עץ התה, או כפית של אבקת סודה לשתייה (סודה ביקרבונט). מערבבים.
  • לאחר הכנת התמיסה טובלים בה מטלית נקייה עשויה מבד טבעי (כותנה למשל) או פד צמר גפן, ובעזרתו מנגבים בעדינות לכלוך שהצטבר על העפעפיים ומסביבם, בפרט על הריסים. מחליפים פד וחוזרים פעם נוספת על התהליך.
  • טובלים פד נקי בתמיסה ומנגבים בעדינות את זוויות העפעפיים תוך משיכת התנועה לרוחב העפעף ובסיס הריסים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצברו הוכחות מדעיות לכך שתזונה עשירה בחומצות שומן מסוג אומגה 3 (מהחי ובנוסף מהצומח, אלו חומצות שומן שונות) עשויה להיטיב או למנוע עין יבשה. מדובר בצריכה של לפחות שתי מנות דג בשבוע. חומצות השומן הללו נמצאות בשפע בדגים דוגמת מרקל, סלמון, סרדינים, הרינג, טונה טרייה או שימורי טונה בשמן זית. חומצות שומן אומגה 3 מהצומח נמצאות בגרעינים ובאגוזים, שמנים המופקים מהם, סויה ומוצריה וירקות ירוקי עלים. ניתן להסתייע גם בתוספי תזונה.

טיפול[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפולים השונים בתופעת העין היבשה יכולים להפחית את הסימפטומים. חלק מהלוקים בתסמונת יחוו תופעות חוזרות ונשנות של עין יבשה במהלך חייהם. סוג הטיפול תלוי כמובן בסיבה להופעת עין יבשה, היינו האם מדובר בכמות מועטה מידי של דמעות מופרשות, או אם מדובר בדמעות ה'בורחות' מהעין מהר מידי, בסיבה רפואית כלשהי או בסיבה סביבתית.

הטיפול הראשון צריך להתייחס לגורמים שניתן לשנות, למשל שינוי תרופה הגורמת לתופעה, או שינוי סביבתי לרבות על ידי שיפור ההיגיינה של העין, שיפור תזונתי ואף הימנעות משהייה באזורי אקלים שמאיצים או גורמים לעין יבשה.

טיפולי לחלוחית (חומרי סיכה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרים קלים עד בינוניים בחומרתם מטופלים באמצעות שימוש בחומרי סיכה - טיפות, ג'לים או אף משחות. חלקם מכונה 'דמעות מלאכותיות' מאחר שהן מחליפות את הדמעות החסרות, אולם אלו לא מכילים נוגדנים, ויטמינים או חומרי הזנה אחרים המצויים בדמעות ואשר חיוניים לבריאות העין. חלק מחומרי הסיכה נמכרים ללא מרשם וחלקם מהווים תרופות מרשם. בכול מקרה מומלץ להיוועץ הרופא עניים טרם תחילת שימוש בחומר סיכה כלשהו.

  • טיפות ללא חומרים משמרים - חלק מחומרי הסיכה מכילים חומרים משמרים שתפקידם למנוע התפתחות חיידקים בתכשיר. כאשר המטופל נדרש לשימוש בחומר סיכה למעלה משש פעמים ביום, כדאי שיעדיף חומרי סיכה נטולי חומרים משמרים. הדבר תקף במיוחד כאשר מדובר בתופעת עין יבשה חמורה, או כאשר המטופל מרכיב עדשות מגע רכות. שימוש ארוך טווח או תכוף בטיפות המכילות חומרים משמרים עלול לגרום לפגיעה בתאים המצפים את גלגל העין או לגרום לדלקת, ובמקרה של עדשות מגע רכות חומרי השימור עלולים להיספח לעדשות ולפגוע בעין.
  • טיפות סיכוך שומניות - חלק מהטיפות נועדו למנוע או להפחית 'בריחת' דמעות מהעין. התופעה של 'בריחת' דמעות נובעת מבעיה בבלוטות המפרישות את החומרים השומניים לעין (לא הדמעות) אשר מונעים 'בריחה' מהירה מידי של דמעות וכך תורמים לשמירה של לחלוחיות העין. חומרי טיפול אלו מכילים גואר-גם (רב סוכר) מלאכותי וחלקם ניתן בתרסיס המכיל בועיות זעירות של חומר שומני (במרבית המקרים התרסיס אינו מצריך מרשם רופא). התרסיס מרוסס לפינות העיניים (העפעפיים) כשהעיניים סגורות, ועם פקיחתן ועפעוף (מצמוץ), הוא יצפה את שטח העין. שימוש בטיפות סיכוך יעיל במיוחד כאשר המטופל לוקה בדלקת העפעפיים (בלפאריטיס)., או כאשר מדובר בעין יבשה הנובעת מבריחת דמעות מהירה מידי.
  • משחות עיניים - משחות עיניים מוצאות שימוש בעיקר בשעות הלילה. כי עלולה להתרחש גם בעת שינה 'בריחת' דמעות שעה שהעין אינה עצומה לחלוטין. משחות אלו שמטבען יותר שומניות מטיפות או מתרסיס נועדו לשימוש לילי הן בשל תקופת הפעולה הארוכה הנדרשת והן בשל כך שהן גורמות לראייה מעורפלת. אין להשתמש במשחות שעה שמרכיבים עדשות מגע כי המשחה תיספח לעדשה.

טיפולים נוגדי דלקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת עין יבשה מתמשכת עלולה לגרום לדלקת בעין או מסביבה ולפיכך יש לשקול טיפול מונע דלקת.

  • טיפות עיניים ומשחות המכילות קורטיקוסטרואידים - קורטיקוסטרואידים הנם חומרים נוגדי דלקת בעלי יעילות רבה שיינתנו במקרים חמורים של יובש בעין, כמשחה או בטיפות. שימוש מתמשך בהם עלול לגרום לקטרקט ואצל אחד מכול שלושה משתמשים יגרום לעלייה בלחץ התוך עיניי. מדובר בתרופות מרשם ויש להיות במעקב רפואי בעת נטילתן.
  • תרופות טטרא-ציקליניות במתן דרך הפה - מינון נמוך של תרופות ממשפחה זו (למשל דוקסיציקלין, אוקסי-טטרא-ציקלין, ליימציקלין) עשוי להוות פתרון נוגד דלקת יעיל. הטיפול שמצריך מרשם רופא צריך להימשך 3–4 חודשים ולעיתים אף יותר.
  • טיפות עיניים ציקלוספורין - מדובר בתרופה שמדכאת את פעולתה של מערכת החיסון ומוצאת שימוש במקרים מסוימים (תלוי בסיבה לעין היבשה) של עין יבשה.

טיפות עיניים מסוג סרום אוטולוגי (סרום המופק מהמטופל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר שאר הטיפולים התרופתיים לא הועילו ייתכן שיומלץ על שימוש בטיפות עיניים מיוחדות המופקות מהסרום (רכיבי הדם ללא תאי הדם שבהם) של המטופל עצמו. במרבית המקרים תילקח מנת דם אחת וממנה יסולקו תאי הדם ויישאר רק הנוזל. הליך ההכנה אורך מספר חודשים.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר היובש בעין חמור, והטיפולים לא הועילו אזי במקרים מסוימים ניתוח עשוי לסייע. מדובר בשני סוגי ניתוחים.

ניתוח לחסימת או הצרת דרכי הניקוז של הדמעות - מטרת הניתוח למנוע את בריחתן המהירה של הדמעות מהעין. ההליך אינו מכאיב ובמהלכו חוסמים את פתחי הניקוז של הדמעות שמצויים בצד הפנימי (קרוב לאף) של זוויות העין. הפקק הזעיר המוחדר לפתחי הניקוז עשוי סיליקון או קולגן.

בטרם מבצעים חסימה או הצרה קבועה, מבצעים חסימה או הצרה זמנית על ידי החדרת 'פקק' זמני שיימס בתוך 7 ימים. לאחר ההחדרה המטופל אמור לחוש הקלה כמעט מידית בתופעת היובש אולם לאחר שבוע הסימפטומים יחזרו. המטופל יתבקש לשוב לביקורת לאחר 10–14 יום לשם בחינת יעילות הטיפול. במידה שנמצא יעיל תבוצע חסימה או הצרה קבועה.

השתלה של בלוטת רוק - מדובר בהליך שאינו שגור ומתבצע רק כאשר שאר החלופות לא הועילו, המצב חמור ומדובר בבעיה הנובעת מפגם בבלוטות המפרישות דמעות. במהלך הניתוח נוטלים כמה בלוטות רוק מאזור השפה התחתונה של הפה ומשתילים אותן מתחת לעור שמעל העין. הרוק שייוצר על ידי בלוטות הקור המושתלות פועל כתחליף דמעות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת העין היבשה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תסמונת העין היבשה, מכבי שירותי בריאות (בעברית)
  2. ^ תסמונת העין היבשה, מכבי שירותי בריאות (בעברית)
  3. ^ תסמונת העין היבשה, מכבי שירותי בריאות (בעברית)
  4. ^ תסמונת העין היבשה, מכבי שירותי בריאות (בעברית)