תסמונת התבקעות התעלה העליונה
 | |
| מיקום אנטומי |
anterior semicircular canal  |
|---|---|
| תסמינים |
טנטון, conductive hearing loss, ורטיגו, ניסטגמוס, סחרחורת, כאב ראש |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | ent/793 |
| MeSH | D000084322 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
H83.8 |
| ICD-11 |
AB31.3 |
  | |
תסמונת התבקעות התעלה העליונה היא מחלת אוזניים נדירה וקשה לאבחון, המתבטאת בהפרעות בשמיעה ובשיווי משקל, ומאופיינת בסחרחורת המושרית על ידי קול או לחץ.
תיאור המחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלה נגרמת מדלדול או חוסר של החלק של עצם הרקה אשר מעל לתעלה העליונה, שהיא חלק ממערכת שיווי המשקל שבאוזן הפנימית.
המחלה תוארה לראשונה בשנת 1995 על ידי ד"ר לויד ב. מיינור[1]. ב-1998 פרסמו ד"ר מיינור ועמיתיו את המאמר "ורטיגו המושרה על ידי קול או לחץ עקב התבקעות עצם של התעלה העליונה"[2]. ד"ר מיינור פיתח גם הליך כירורגי לסתימת החסר בעצם כפתרון לתסמונת[3].
סימפטומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למחלה מספר תסמינים עיקריים:
- שמיעה מוגברת של צלילי הגוף (קולו של החולה עצמו, פעימות הלב, תנועות העיניים, לעיסה וכדומה)
- סחרחורת המושפעת מחשיפה לקולות וצלילים או מוחמרת בעקבותיהם
- אובדן שמיעה בתדרים נמוכים
- היפראקוזיס, רגישות יתר לרעשים
- תחושת אטימות באוזן הפגועה
- טינטון
- ניסטגמוס
- קושי בשינה ואכילה
אצל חלק מהחולים מופיעים תסמינים מסוימים בלבד, ואילו אחרים מתמודדים עם מרביתם. התסמינים עשויים להופיע באוזן אחת או בשתיהן.
חלק מהתסמינים שמאפיינים את תסמונת התבקעות התעלה העליונה משותפים גם לחולים במחלות נוספות של האוזן, בהן מחלת מנייר, כולסטאתומה, גידול באונה הרקתית ועוד. תהליך האבחון מתבסס על זיהוי שינויים ודילול של העצם, ומתבצע כיום על ידי בדיקות CT או CBCT. כלי אבחון נוספים שמיועדים להשלים את האבחנה כוללים בין היתר בדיקת שמיעה, בדיקת VEMP ובדיקת VNG. חולים עשויים להתמודד עם מספר מצבים רפואיים במקביל, ולכן זיהוי מדויק נדרש לצורך התאמת הטיפול הרלוונטי לכל מקרה. במקרים מסוימים, מטופלים עשויים להציג תסמינים גבוליים, שיכולים להיות תוצר של הידללות התעלה (להבדיל מהתבקעות ממשית) או ממצבים רפואיים שמקורם במערכות אחרות בגוף, אך יש בכוחם להשפיע גם על מערכת שיווי המשקל והשמיעה. מצבים כאלה עשויים להיות תוצר של מחלות נוירולוגיות, בעיות צוואריות, הפרעות בלחץ תוך-גולגולתי ועוד. במצבים כאלה, יידרש המשך אבחון אצל מומחים רלוונטיים מתחומי הנוירולוגיה, האורתופדיה וכדומה, בהתאם לחשד הקליני ולממצאים.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיפול בהתבקעות התעלה העליונה באוזן משתנה בהתאם לסוג התסמינים ולהשפעתם על חיי היומיום של המטופל. בחלק מהמקרים יתמקד הטיפול במתן כלים להתנהלות נכונה ובמניעת החמרת המצב, ואילו באחרים תוצע סגירת התעלה באמצעים ניתוחיים. קיימות מספר גישות ניתוחיות, בעלות שיעורי הצלחה משתנים, שאחת מהן כוללת כיסוי בשתל קליפת העצם ואטימה באמצעות דבק פיברין. לרוב, האפיק הניתוחי יוצע למטופלים הסובלים מפגיעה תפקודית משמעותית, בדגש על סחרחורות קשות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Dr Craig Semple, Superior Semicircular Canal Dehiscence Syndrome (מצגת)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Innovative Surgery on the Ear Bone Relieves Rare Form of Severe Dizziness and Hearing Loss, באתר המכון הלאומי לחירשות והפרעות תקשורת אחרות, במכונים הלאומיים לבריאות
- ^ Minor LB, Solomon D, Zinreich JS, Zee DS.,Sound- and/or pressure-induced vertigo due to bone dehiscence of the superior semicircular canal, PubMed באתר
- ^ Surgical Plugs In Ear's Bone Stops Strange Form Of Severe Dizziness, Medical News Today באתר
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.