תסמונת זנב הסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תסמונת זנב הסוס
תחום נוירולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי זנב סוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים Saddle anesthesia עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1148690 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Gray662.png

תסמונת זנב הסוסאנגלית: Cauda equina syndrome) היא מצב נוירולוגי חריף המאופיין באובדן הפעילות של שורשי עצבים בתעלה השדרתית, באזור הממוקם מתחת לסיום חוט השדרה עצמו.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעלה השדרתית מכילה אזור הכולל מסה של עצבים המכונים "זנב סוס" (cauda equina), המתמשכים מתחת לקונוס הַלְּשַׁדִּי (conus medullaris), לאחר סיומו של חוט השדרה עצמו (מחוליות L1-L5 ו S1-S5). פגיעה באזור חוליות L4-S4 תשפיע גם על העצב הסיאטי. לחץ מכני המופעל על העצב (בדר"כ פריצת דיסק גדולה), טראומה או כל פגיעה אחרת לאזור זה בתעלה השדרית עלול להוות גורם לתסמונת זנב הסוס. בחלק מהמקרים, תסמונת זנב הסוס עלולה להיגרם עקב היצרות התעלה הספינאלית (Spinal Stenosis), ותהליכים דלקתיים.

תסמינים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Saddle anesthesia.png

התסמין הקליני יכול להיות חולשה עד שיתוק בגפיים התחתונות, בעיה בשליטה על סוגרים, אימפוטנציה, או אובדן תחושה בצורת אוכף (saddle anesthesia).

  • כאבים חזקים מאוד בגב.
  • אובדן פעילות, מוחלט או חלקי, של שלפוחית השתן והמעי, עקב חוסר מוליכות עצבית לשרירים החלקים. היחלשות שריר הדטרוסור, הנמצא בקירות שלפוחית השתן, גורם לאצירת שתן ולהיוותרות שארית שתן בשלפוחית.
  • אובדן תחושה בצורת אוכף (Saddle Anesthesia), ו/או נימול באזור האוכף. בעת הופעת תופעות אלו, הדבר מלווה בדרך כלל בתחושה של עקצוצים וחום באזור המפשעה ופנים הירכיים.
  • כאבים בעצב הסיאטי (Sciatica), בצד אחד או בשני הצדדים של הרגליים. מופיע ברוב המקרים מהברך מטה, ובאזור העכוז בו זמנית. התחושה תלווה בדרך כלל בהתכווצות השרירים באזורים אלו.
  • חולשה עד שיתוק ו/או חוסר תחושה בגפיים התחתונות (Paraplegia).
  • חוסר תפקוד מיני.
  • חוסר ברפלקס הקרסול, בצד אחד או שניים.

אבחנה וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה מתבצעת על ידי MRI או CT. באופן כללי, סינדרום זה מהווה מצב חירום רפואי, ויש לנתח את החולה תוך 48 שעות. אין ראיה חד משמעית להעדפת ניתוח מוקדם (תוך 24 שעות) על פני ניתוח מאוחר (48 שעות), אולם ככל שממתינים מעבר ל-48 שעות הופך הנזק לעצב גדול יותר, ויכולתו לגדול מחדש הולכת וקטנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת זנב הסוס בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.