תסמונת חידוש הזנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תסמונת חידוש הזנה
Clinicians in Intensive Care Unit.jpg
תחום תזונה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D055677
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תסמונת חידוש הזנה (Refeeding Syndrome) היא תסמונת המתבטאת בסיבוכים מטבוליים וקליניים, המתרחשים בעקבות הזנה מהירה ועודפת לאחר מצב הרעבה או צום ממושך. התופעות שעלולות להתרחש כוללות בין השאר יתר לחץ דם, בצקות, אי ספיקת לב, סיבוכים נוירולוגיים ואף מוות. התסמונת מתרחשת בין 24-72 שעות לאחר תחילת ההזנה.

התהליך הפיזיולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן צום או רעב יש ירידה בהפרשת האינסולין בגוף וכן ירידה בפעילות משאבות נתרן-אשלגן. נוצר מחסור של מים, ויטמינים ומינרלים. כאשר ההזנה מתחדשת, הגלוקוז נספג מהמעיים לדם, וכתגובה לכך מופרש אינסולין. האינסולין מכניס את הגלוקוז, אשלגן, מגנזיום וזרחן לתאי הגוף, והרמה שלהם בדם יורדת. זהו מצב מסוכן שיכול לגרום לתסמיני התסמונת. כדי לשמור על הלחץ האוסמוטי הגוף מתחיל באצירה של נתרן ונוזלים. בנוסף, הפעלה מחדש של המסלולים המטבוליים הקשורים בפחמימות מעלה את דרישת הגוף לתיאמין, קופקטור הנחוץ לפעילות אנזימים בתא.

אוכלוסיית סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים שנמצאים בסיכון לפתח את התסמונת הם אנשים שהיו במצב הרעבה או צום ממושך. ביניהם:

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי למנוע את תסמונת חידוש ההזנה, יש לאתר את החולים שנמצאים בסיכון לפתח את התסמונת. לאחר מכן יש להתחיל את ההזנה באופן הדרגתי, כך שבהתחלה נותנים כמויות מזון קטנות ומעלים בהדרגה. לרוב יש לתת תוספת של תיאמין. במידה ויש חסר בזרחן, אשלגן או מגנזיום יש לתת תוסף שלהם לפני תחילת ההזנה. במשך ההזנה יש להעלות בהדרגה את כמות המזון תוך ניטור הרמות של האלקטרוליטים בדם ונתינת תוסף במידת הצורך. לאחר שהחולה מתייצב יש להמשיך בהדרגה עד לכמויות המזון הרגילות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • L.V.R. Khan.J.Ahmed.S.Khan, J.MacFie, "Refeeding Syndrome: a Literature Review", Gastroenteroi Res Pract, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.