תסמונת כשל רב-מערכתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תסמונת כשל רב-מערכתי
סיווג
 ‑ ICD-10 R65.3 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 169640 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D009102
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תסמונת כשל רב-מערכתיאנגלית: Multi-system failure נקרא גם קריסת מערכות או פגיעה רב-מערכתית) הוא מצב שבו מופסקת תפקודן של לפחות שתיים מארבע המערכות החיוניות בגוף: הלב, הריאות, הכליות והמוח, דבר שגורם במקרים רבים למותו של החולה.

בדרך כלל תופעה זו מתרחשת בשרשרת כאשר מערכת אחת קורסת וגורמת לאחרת לקרוס גם היא באפקט הדומינו.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים השכיחים להופעת תסמונת כשל רב מערכתי הם: זיהומים, חבלות או סיבוכים בעקבות ניתוחים. קריסת מערכות יכולה לקרות לעתים מהתדרדרות של אוטם שריר הלב, דום לב, שבץ מוחי או מתרדמת ממושכת.

אצל חולים עם מחלות מרובות ולאחר ניתוחים, אלח דם הוא הגורם העיקרי לתסמונת כשל רב מערכתי.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הרפואי מותאם לגורם הכשל, החולה מורדם במטרה לאפשר את חיבורו למכונת הנשמה ללא כאבים. שאר מערכות הגוף נתמכות על ידי מכשירים שונים ותרופות מתאימות.

תסמונת כשל רב מערכתי הוא סיבת המוות העיקרית בקרב חולים המאושפזים לתקופה ממושכת ביחידה לטיפול נמרץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.