תסמונת מוצא בית החזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תסמונת מוצא בית החזה
מקלעת הזרוע במבט קדמי
מקלעת הזרוע במבט קדמי
שמות נוספים TOS
שם בלועזית Thoracic Outlet Syndrome
תחום כירורגיית לב-חזה
סיווג
 ‑ ICD-10 G54.0
שכיחות 1%~
תסמינים כאב, חולשה, לחץ על מקלעת הזרוע, אבדן שריר בבסיס האגודל, הפרכה בזרימת הדם נפיחות, חיוורון או כיחלון בגפה.
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/96412 
DiseasesDB 13039
MeSH D013901

תסמונת מוצא בית החזה (באנגלית: Thoracic Outlet Syndrome או TOS) היא תסמונת בה מופעל לחץ על העצבים וכלי הדם באזור שבין הצוואר התחתון לבית השחי (אקסילה)[1]. שכיחות התסמונת באוכלוסייה היא כ-1%.[2] היא נפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ומופיעה בדרך כלל בין גיל 20 ל-50. התסמונת תוארה לראשונה בשנת 1818  והמושג 'תסמונת בית החזה' הוטבע לראשונה בשנת 1956.[3][4]

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמונת משפיעה בעיקר על הגפיים העליונות, עם סימנים וסימפטומים משמעותיים באזור הכתפיים, הצוואר, כפות הידיים והזרועות (חלקים מסוימים ביד, את כל היד או את פנים הזרוע והאמה). כאב עשוי להיות קבוע או להופיע לסירוגין ומתואר בדרך כלל ככאב חד/דוקר או שורף. כאב עשוי להופיע גם בצד הצוואר, מתחת לעצמות הבריח, באזור בית השחי (האקסילה) ובגב העליון (באזור שרירי הטרפז והשרירים המעוינים). שינוי בצבע הגפיים העליונות, חולשה או הבדלי טמפרטורה בין שתי הידיים ותחושת עקצוץ הם תסמינים נפוצים נוספים.[1][5]

תסמונת מוצא בית החזה, היא לעיתים הגורם למצבים רפואיים אחרים הקשורים בגפיים העליונות כמו כתף קפואה ותסמונת התעלה הקרפלית. אבחנה לא נכונה של מקור הבעיה עלול להוות מכשול בהתאמת הטיפול המתאים.

תמונה קלינית של זרוע נפוחה, כואבת וכחולה (בעיקר אם נצפית לאחר פעילות גופנית) עשויה להיות הסימן הראשון ללחץ על הוריד התת-בריחי מה שעשוי להיגרם כתוצאה מתסמונת מוצא בית החזה. חסימה מלאה או חלקית של הוריד התת-בריחי (או של הוריד האקסילרי) על ידי קריש דם נקראת גם תסמונת Paget–Schroetter.

במצבים מסיימים, כתוצאה מלחץ על העורק הורטברלי, עלולה להיגרם פגיעה בראייה[6] או שבץ אסכמי.[7]

במקרים נדירים, התסמונת תגרום ללחץ על גזע המוח, מה שיוביל לעיוורון לסירוגין התלוי במנח הראש.[8] במידה ולא ניתן טיפול מתאים, התסמונת עלולה להוביל לחסכים נוירולוגיים כתוצאה מזילוח דם לקוי לחלקים מסוימים במוח ובמוח הקטן.[9]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום חזה המעיד על קיומה של צלע צווארית.

תסמונת מוצא בית החזה עלולה להיגרם כתוצאה מאחד, או יותר, מהגורמים הבאים[10]:

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה של התסמונת אינה פשוטה היות שבדיקות מקובלות רבות אינן ספציפיות מספיק על מנת לתת אבחנה מדויקת ונדרשות בדרך כלל אנמנזה ובדיקות פיזיקליות מקיפות כאשר מתעורר חשד לקיומה של התסמונת. ברב המקרים האבחון נקבע על דרך השלילה[11] נכון להיום, אין סימן קליני אחד אשר מאבחן את תסמונת מוצא בית החזה באופן מובהק.

בדיקות אשר יכולות לעזור באבחנה כוללות למשל את מבחן רייט (Wright's Test), הכולל ניסיון לאתר דופק רדיאלי תוך הרחקה של הידיים מהגוף אל מעל הראש או לחלופין חיפוש אחר שינוי בצבעי הגפיים כתוצאה משינוי במנחן. בדיקה נוספת כוללת הפעלת לחץ בין עצם הבריח לעצם הזרוע המדיאלית,[12] מה שעלול להוביל לתחושת נימלול או כאב בגפה במידה והמטופל סובל מהתסמונת.

שחזור תלת ממדי של סריקת CT. ניתן לראות כי הצלע הצווארית התפתחה באופן שונה בשני צידי הגוף.

בדיקת דופלר של העורקים בודקת את זרימת הדם דרך העורק הרדיאלי ופיצוליו, כאשר המטופל נח או מבצע תנועות מסוימות עם הגפה שיובילו להיווצרות לחץ על הוריד התת-בריחי במוצא בית החזה. במידה ונצפית פגיעה בזרימת הדם והמטופל מדווח על כאב או נימלול בגפה יעלה חשד לקיומה של תסמונת מוצא בית החזה.[13] עם זאת, תוצאה חיובית בדופלר של העורק הרדיאלי לא תביא בהכרח לאבחנה של תסמונת מוצא בית החזה נוירוגנית (הסוג הנפוץ ביותר). על אף שהם עלולים להתקיים יחדיו ברמה מסוימת- לחץ על העורקים לא מחייב לחץ על מקלעת הזרוע.

נוסף על כך, עדות לקיומו של לחץ על העורקים אינו מביא לבדו לאבחנה וודאית גם של תסמונת מוצא בית החזה העורקית (הנדירה ביותר) היות שקיומו של לחץ על העורקים ברמה כזו או אחרת הודגם בעבר גם אצל אנשים בריאים במנחים מסוימים של הגפיים העליונות, ואינו מהווים קריטריון משמעותי בהיעדר קריטריונים נוספים לאבחנה של הסוג העורקי של התסמונת.

ישנן מספר תסמונות נוספות המביאות לתמונה קלינית דומה וצריכות להילקח בחשבון באבחנה המבדלת (קרע במסובבי הכתף, תסמונות הקשורות לדיסק הצווארי, פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה, ותסמונת כאב אזורי מורכב.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג את התסמונת בכמה אופנים:

סיווג על פי סימפטומים ומבנים שנפגעו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיווג זה מתייחס בדרך כלל לחלוקה לתסמונת נוירוגנית, עורקית וורידית.

חלוקה זו מתגלה פעמים רבות כבעייתית מכיוון שמטופלים רבים סובלים ברמה מסוימת מיותר מסוג אחד של התסמונת. באופן כללי, נפוץ יותר לגלות כי מתקיים לחץ על יותר ממבנה אנטומי אחד (למשל, קיומו של לחץ המופעל על הוורידים ועל העצבים יחדיו). עוצמת הלחץ תשתנה ממבנה למבנה.[14]

סיווג על פי אירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קימות סיבות רבות להיווצרותה של התסמונת שהנפוצה שבהן היא טראומה- פתאומית (למשל שבר בעצם התת-בריחית כתוצאה מתאונת דרכים) או כזו שמתקיימת לאורך זמן (עבודה משרדית ממשוכת לארוך שנים ללא מנח ארגונומי). האנשים המצויים בסיכון הגבוה ביותר לפתח את תסמונת מוצא בית החזה הם אנשים שסבלו מטראומה צווארית כתוצאה מתאונת דרכים או אנשים המשתמשים במחשב ללא תמיכה ארגונומית לאורך זמן ממושך. אנשים נוספים הנמצאים בסיכון הם ספורטאים המרימים את היד מעל הראש באופן תדיר (שחיינים, שחקני כדורעף, רקדנים, שחקני בייסבול, מרימי משקולות ומטפסי הרים).

סיווג על פי המבנה המביא להיווצרות הלחץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג את התסמונת על פי מיקום הלחץ או החסימה:

  • קיומה של צלע צווארית- צלע נוספת אשר חודרת למוצא בית החזה. הצלע גורמת לשיניים פיברוטיים באזור מקלעת הזרוע ויוצרת עליה לחץ המביא לתסמיני תסמונת מוצא בית החזה. הסרה כירורכית של הצלע הצווארית מומלצת ברב המקרים.
  • Anterior Scelene Syndrom- פיתוח מסיבי של שריר האנטריור סקלני (לחץ על מקלעת הזרוע ו/או על העורק התת-בריחי)
  • Costoclavicular Syndrom- היצירות המרחב בין העצם התת-בריחית והצלע הראשונה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2014, קיימות מעט מאוד עדויות לגבי הטיפול בתסמונת מוצא בית החזה.[15]

תסמונת מוצא בית החזה

פיזיותרפיה וטיפול שאינו פולשני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתיחות, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה הן אפשרויות נפוצות ולא פולשניות לטיפול בתסמונת מוצא בית החזה. מטרת המתיחות היא להקל את הלחץ בחלל בית החזה, לצמצם את הפגיעה בכלי הדם והעצבים וליישר את העצמות, השירים, הרצועות או הגידים שיוצרים את הבעיה.

התסמונת מוחמרת מאוד אצל מטופלים עם יציבה לקויה. תרגולי נשימות וסביבת עבודה ארגונומית יכולים לעזור במידה מסוימת.

במידה והמטופל סובל מכאב בגפה בעקבות התסמונת, חימום או קירור באמצעות קרח לסירוגין באוזרים שונים של בית החזה (בית השחי, הכתפיים והעצם התת-בריחית) יכולים להביא להקלה בתסמינים.

טיפול תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימות עדויות רבות על טיפול תרופתי לטיפול בתסמונת ומרבית הטיפול התרופתי שניתן מתמקד בהפחתת הסיכונים הנלווים לה- כמו למשל מתן מדללי דם לטיפול בתסמונת מהסוג הורידי על מנת למנוע היווצרות קרישי דם באזורים בהם מופעל הלחץ. טרם התחלת הטיפול הקבוע במדללי הדם, יש להסיר קרישי דם במידה ונוצרו כאלה באמצעות תרופות פיברינוליטיות או צנתור[11].

הזרקת בוטוקס לשרירי המעלות (Scalene Muscles) אמנם לא הקלה על הכאב או על הגבלות בתנועה, אך נמצא שיפור משמעותי בהפחתת תסמיני נמלול.[16]

אפשרות ניתוחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות אופציות ניתוחיות למקרים מסוימים של תסמונת מוצא בית החזה כמו למשל ניתוח זעיר בחלל מעל העצם התת-בריחית הכולל נוירוליזה של מקלעת הזרוע, הסרה של שרירי המעלות או שינוי מיקומם של כלי דם. גישה זו מחליפה הסרה של צלע צווארית, והתגלתה כיעילה.[17] במקרים בהם הצלע הראשונה או צלע צווארית לוחצות על וריד, עורק או על מקלעת הזרוע, ניתן להסיר בניתוח את החלקים בצלע הגורמים להיווצרות הלחץ (או את הצלע כולה). הסרת שרירי המעלות[18] יכולה להביא גם היא לשיפור בזרימת הדם ולהקלה בלחץ על העצבים.

פיזיותרפיה בדרך כלל משולבת בהליך הטיפולי לפני ואחרי הניתוח כדי לשפר את זמן ההתאוששות ואת התוצאות. השיקום לאחר הניתוח כולל עבודה על טווחי תנועה של הכתף והגפה.[19]

סיבוכים עיקריים של התערבות ניתוחית כוללים: חזה אוויר, זיהום, איבוד תחושתיות, חסכים מוטוריים, נזק לכלי הדם התת-בריחיים וכמו בכל ניתוח באשר הוא- סיכון קטן למוות או פציעה חמורה.

חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייסבול, כדורסל והוקי הם כמה מענפי הספורט המביאים לתנועה חוזרת ונשנית של היד ומהווים גורם ברמה זו או אחרת להיווצרותה של התסמונת. כמה שחקנים אמריקאיים בליגות הMLB, NHL והNBA אובחנו כסובלים מתסמונת מוצא בית החזה (ביניהם שחקן הכדורסל מרקל פולץ[20][21]).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Thoracic Outlet Syndrome Information Page | National Institute of Neurological Disorders and Stroke, www.ninds.nih.gov
  2. ^ Wesley S. Moore, Vascular and Endovascular Surgery E-Book: A Comprehensive Review, Elsevier Health Sciences, 2012-11-23. (באנגלית)
  3. ^ John Kuhn, George Lebus, Jesse Bible, Thoracic Outlet Syndrome, Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons 23, 2015-04, עמ' 222–232 doi: 10.5435/JAAOS-D-13-00215
  4. ^ Illig, Karl A.; Thompson, Robert W.; Freischlag, Julie Ann; Donahue, Dean M.; Jordan, Sheldon E.; Edgelow, Peter I, Thoracic Outlet Syndrome, Springer Science & Business Media., 2014, עמ' 25, ISBN 9781447143666
  5. ^ John Kuhn, George Lebus, Jesse Bible, Thoracic Outlet Syndrome, Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons 23, 2015-04, עמ' 222–232 doi: 10.5435/JAAOS-D-13-00215
  6. ^ James J. Sell, Jesse R. Rael, William W. Orrison, Rotational vertebrobasilar insufficiency as a component of thoracic outlet syndrome resulting in transient blindness: Case report, Journal of Neurosurgery 81, 1994-10-01, עמ' 617–619 doi: 10.3171/jns.1994.81.4.0617
  7. ^ T. Nishibe, T. Kunihara, F. A. Kudo, A. Adachi, Arterial thoracic outlet syndrome with embolic cerebral infarction. Report of a case, Panminerva Medica 42, 2000-12, עמ' 295–297
  8. ^ James J. Sell, Jesse R. Rael, William W. Orrison, Rotational vertebrobasilar insufficiency as a component of thoracic outlet syndrome resulting in transient blindness: Case report, Journal of Neurosurgery 81, 1994-10-01, עמ' 617–619 doi: 10.3171/jns.1994.81.4.0617
  9. ^ , Fernandez Noda, MD, Esteban. "Neck and brain transitory vascular compression causing neurological complications. Results of surgical treatment on 1,300 patients". Neck and Brain Vascular Compression Causing Neurological Complications.
  10. ^ Jacky Laulan, Bernard Fouquet, Camille Rodaix, Penelope Jauffret, Thoracic Outlet Syndrome: Definition, Aetiological Factors, Diagnosis, Management and Occupational Impact, Journal of Occupational Rehabilitation 21, 2011-09, עמ' 366–373 doi: 10.1007/s10926-010-9278-9
  11. ^ 1 2 3 אינפומד- תסמונת מוצא בית החזה
  12. ^ ARCHIVED, ‏May 17, 2013
  13. ^ Mount Sinai Hospital, New York, Thoracic Outlet Syndrome
  14. ^ Esteban Ambrad-Chalela, George I. Thomas, Kaj H. Johansen, Recurrent neurogenic thoracic outlet syndrome, The American Journal of Surgery 187, 2004-04-01, עמ' 505–510 doi: 10.1016/j.amjsurg.2003.12.050
  15. ^ Bo Povlsen, Thomas Hansson, Sebastian D Povlsen, Treatment for thoracic outlet syndrome, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014-11-26 doi: 10.1002/14651858.cd007218.pub3
  16. ^ Bo Povlsen, Thomas Hansson, Sebastian D Povlsen, Treatment for thoracic outlet syndrome, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014-11-26 doi: 10.1002/14651858.cd007218.pub3
  17. ^ S. Rochkind, M. Shemesh, H. Patish, M. Graif, Thoracic outlet syndrome: a multidisciplinary problem with a perspective for microsurgical management without rib resection, How to Improve the Results of Peripheral Nerve Surgery, Acta Neurochirurgica Supplementum, Springer Vienna, 2007, עמ' 145–147 doi: 10.1007/978-3-211-72958-8_31
  18. ^ Gül Köknel Talu, Thoracic outlet syndrome, Agri: Agri (Algoloji) Dernegi'nin Yayin Organidir = The Journal of the Turkish Society of Algology 17, 2005-04, עמ' 5–9
  19. ^ הדסה עין כרם- תסמונת מוצא בית החזה
  20. ^ "Markelle Fultz diagnosed with nerve condition"
  21. ^ "76ers' Markelle Fultz expected to miss 3-6 weeks for shoulder rehabilitation"