תסמונת מקון אולברייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תסמונת מקון אולברייט
תחום גנטיקה רפואית עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים polyostotic fibrous dysplasia, precocious puberty, כתם Café au lait עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 127233 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 Q78.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תסמונת מקון אולברייט היא תסמונת גנטית מורכבת, המתגלה בדרך כלל בילדות, ומתבטאת בהשפעה על מספר מערכות הגוף שלכאורה אינן קשורות, בעיקר עצמות, עור והמערכת האנדוקרינית. אף על פי שנחשבת לתסמונת ילדים, ומופיעה בספרות הרפואית תחת תסמונות ילדות בשל מגוון רחב מאוד של סימפטומים ודרגות חומרה, היא עשויה להיות מאובחנת גם בגיל ההתבגרות ולעיתים אף בבגרות. אין גיל מקסימלי או מינימלי לאבחון תסמונת זו.

גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמונת נגרמת על ידי מוטציית הפעלה בגן GNAS המקודד לתכונות שונות במס מערכות בגוף. הגן GNAS מקודד לתת היחידה אלפא, של מרכיב ה-G ברצפטורים מצומדי חלבון G. המוטציה מובילה להפעלה קונסטיטוטיבית (ללא תלות בהפעלה חיצונית) של הקולטן ולמעבר שרשרת האותות המעורר את המערכות ההורמונליות השונות.

המוטציה הגורמת לתסמונת אינה מורשת מההורים אלא נוצרת דה-נובו במהלך ההתפתחות העוברית המוקדמת (פוסט-זיגוטית). לכן, המוטציה נמצאת רק בחלק מתאי הגוף בצורה של פסיפס. לא ידוע על גורמי סיכון להופעת התסמונת והיא מופיעה באופן שווה בכל קבוצות האוכלוסייה.

סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשד לקיום התסמונת מועלה כאשר לפחות שניים מתוך שלושת הסימנים הבאים מתייצגים[1]:

  • דיספלזיה פיברוטית - מצב בו עצם ומח עצם מוחלפים ברקמה פיברוטית וכתוצאה העצם פריכה ומתפשטת, ומועדת לשברים, עיוותים, אובדן תפקוד תקין, וכאב.
  • כתמי קפה בחלב על העור עם קצוות משוננים ("חוף מיין")
  • תפקוד יתר של המערכת האנדוקרינית- לרבות התפתחות מינית מוקדמת (הנפוץ ביותר), פעילות יתר תריסית ופעילות יתר של בלוטת האדרנל (תסמונת קושינג).

נדרשים סמפטומים מלפחות שתי מערכות אלה לאבחנה, אך יכולים בפועל להיות סמפטומים רבים ומגוונים בדרגות חומרה שונות בהתאם למיקום וחומרת המוטציה. כמו בגורמים אחרים להתפתחות מינית מוקדמת, גם הופעת סימני המין המשניים עשוי להיות שונה מהנורמה כגון הופעה של דימום וגינלי קודם להנצת שדיים. חשיפה ממושכת לרמה מוגברת של הורמוני מין עשויה להוביל לגדילה מואצת עם הבשלה סגירה מוקדמת של סחוסי הגדילה ופגיעה בפוטנציאל הגובה הסופי.

חולים המתיצגים עם דיספלזיה פיברוטית עלולים לסבול משברים, דפורמציות, כאב, ורמות זרחן נמוכות בדם בשל ייצור יתר של ההורמון- Fibroblast growth factor-23.

חולים המתייצגים עם כתמי קפה בחלב- הכתמים באופן טיפוסי ימצאו סביב מרכז הגוף וקו האמצע, יהיו בעלי גבולות מתאר משוננים הידועים בשם Coast of Maine.

פעילות יתר של המערכת האנדוקרינית- התפתחות מינית מוקדמת היא הסמפטום הנפוץ ביותר, נפוץ בעיקר בבנות- 85% מהבנות ומאופיין בין השאר בציסטות מפרישות אסטרוגן, גדילה מוקמת ודימום וגינלי מוקדם. אצל בנים התפתחות מינית מוקדמת היא נפוצה הרבה פחות (10-15% מהמקרים). אצל בנים אבנורמליות באשכים נמצאת בשכיחות גבוהה מאוד (85%). פעילות יתר תריסית קיימת בכשליש מהחולים, ופעילות יתר של האדרנל (תסמונת קושינג) בכ-10-15% מהחולים. כמו כן ייתכנו רמות גבוהות של הורמון גדילה בכ-10-15% מהחולים.

בהתאם לסמפטומים המחלה עלולה להיות מאובחנת בגיל מוקדם- אם ההתיצגות היא יחסית קשה ואופיינית או לפעמים, במקרים קלים יותר, להתעכב אפילו במספר עשורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]