תעבורה מונעת-אדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תעבורה מונעת-אדם היא התנועה של אנשים וסחורה ממקום אחד למקום אחר על ידי אמצעי תחבורה המופעל באמצעות כוח השרירים של האנשים. בעוד שכלי תחבורה המונעים על ידי בעלי חיים קיימים עוד מימי קדם, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה ייצור של כלי רכב המופעלים על ידי כוח האדם בלבד.

בעוד שכמות כלי הרכב הממונעים מאפשרת לנוע במהירות רבה בהרבה ולהעמיס מטען גדול יותר על כלי הרכב, צורות רבות של תעבורה מונעת-אדם נותרו פופולריות בשל העלות הנמוכה שכרוכה בהפעלתן, משום שהפעלתן כרוכה בפעילות גופנית חיובית, ומשום שהן ידידותיות לסביבה. תעבורה מונעת-אדם היא לעיתים סוג התחבורה היחיד שזמין באזורים מסוימים ברחבי העולם (במיוחד באזורים העניים/לא מפותחים או באזורים בלתי נגישים), וכמו כן היא נחשבת לאחת הצורות האידיאליות של תחבורה בת קיימא.

דוגמאות לתעבורה מונעת-אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי רכב יבשתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופניים

הנעה באמצעות דוושות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנעה בכוח הידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנעה בכוח הרגליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי רכב ימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופני ים

כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס הממונע בכוח האדם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תעבורה מונעת-אדם בוויקישיתוף