תעלת אגם ביווה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
Three Major Projects of Kyoto  |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז |
 יפן |
| קואורדינטות | 35°00′40″N 135°51′21″E / 35.01125°N 135.85575°E |
  | |
.JPG)
תעלת אגם ביווה (ביפנית: 琵琶湖疏水 או 琵琶湖疎水) היא תעלת מים היסטורית ביפן, המחברת בין אגם ביווה לעיר קיוטו הנמצאת בקרבתה. התעלה נבנתה במהלך תקופת מייג'י ונועדה במקור להעברת מי האגם לשתייה ותעשייה בקיוטו, ואף כנתיב שיט להעברת מטענים. מאז 1895, מי התעלה משמשים לצורך תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה ביפן, ומספקת חשמל לתעשייה, תאורת רחוב ולרכבת החשמלית של קיוטו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מרסטורציית מייג'י, קיוטו איבדה את מעמדה כבירת יפן לטובת טוקיו. כתוצאה מכך, סבלה העיר קיוטו מירידה בפעילות המסחרית ומהתדלדלות אוכלוסייה. כדי לטפל בבעיה זו, מושל המחוז השלישי של קיוטו, קיטקאגי קונימיצ'י, החל בבניית תעלה מאגם ביווה כדי לספק מים להשקיה ולשימוש תעשייתי, כמו גם להקל על הובלת סחורות באמצעות שיוט על נתיב מים.
ההיתכנות לבניית תעלת השקיה לקיוטו מאגם ביווה נדונה לפחות מאז המאה ה-17, אך תוכניות כתובות ועבודות תכנון ראשוניות החלו לראשונה ב-1873. בשנת 1882, מינאמי איצ'ירובה, שעבד עם קורנליס יוהנס ואן דורן על תעלת אסאקה במחוז פוקושימה, הוזמן מטעם עיריית קיוטו לערוך בדיקות עבור התוואי של התעלה המוצעת.[1][2] מינאמי נתמך בעבודת הסקר שלו על ידי סטודנט בשם טנבה סקורו, אשר בהמשך נעשה למהנדס הראשי של פרויקט התעלה.
התעלה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודות הבנייה של התעלה הראשונה, שהגיעה עד לנקודת המפגש בין אוצו (עיר בירה של מחוז שיגה) לנהר קאמו, החלו באוגוסט 1885. לאחר חמש שנים, באפריל 1890, הושלמה בנייתן של שתי התעלות הראשיות והן התעלות המסועפות כיסו מרחק של 11.2 קילומטרים.
עלות הפרויקט כולו נאמדה בכ-1,250,000 דולר, כאשר רבע מהסכום שולם על ידי ממשלת יפן, שליש שולם על ידי מוצוהיטו, קיסר יפן, והיתר ממסים מקומיים.[3]
בשנת 1894 הושלם נתיב המים של נהר קאמו – שהחל ב-1892 – המאחד את נהר קאמו ומחוז פושימי.
התעלה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל התגברות הביקוש למי ברז וחשמל באותה תקופה, עיריית קיוטו החלה לתכנן את בניית התוואי השני (תעלה מספר 2) של תעלת אגם ביווה, באופן שבו ייבנה ללא תלות בתעלה הראשונה. עבודות הבנייה של התעלה השנייה החלו באוקטובר 1908, והסתיימו באפריל 1912. כתוצאה מכך, הוקמו בקרבת התעלה תחנת טיהור מים ותחנת כוח הידרואלקטרית משודרגת. באוגוסט 1989 הוקם בקיוטו מוזיאון תעלת אגם ביווה, לציון מאה שנה לפתיחה. המוזיאון נפתח מחדש לאחר שיפוץ בשנת 2009.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Tanaka, Naoto. "Technology Transfer during the construction of Lake Biwa Canal". ICBTT2020. נבדק ב-5 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Finn, Dallas (1995). Meiji Revisited: the sites of Victorian Japan. Weatherhill. pp. 150–6. ISBN 0-8348-0288-0.
- ^ van Gasteren, Louis A. (2001). "East Meets West: Lake Biwa Canal, Kyoto, Japan" (PDF). Terra et Aqua: International Journal on Public Works, Ports and Waterways Development. 84: 3–7.(הקישור אינו פעיל, December 2017)
- ^ "Lake Biwa Canal Museum of Kyoto" (PDF). Kyoto Prefecture. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-10-10. נבדק ב-15 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)