תעלת דנובה-בוקרשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טקס פתיחת הפרויקט בתעלה דנובה-בוקרשט, ב-5 באוגוסט 1986

תעלת דנובה-בוקרשטרומנית: Canalul Dunăre-București) היה פרויקט שנועד לאפשר שיט נהרות מבוקרשט לים השחור דרך הדנובה.

העבודות לביצוע הפרויקט החלו ב-1986, אך ב-1989, לאחר המהפכה הרומנית, נפסקו לחלוטין, למרות שכבר בוצעו 70% מהפרויקט. קיימים נימוקים למען חידוש העבודות וגם נגד החידוש ובמהלך השנים נגנבו לוחות בטון וחלקים שונים וחלקים אחרים ניזוקו. ההתנגדות העיקרית נובעת מזיהוי הפרויקט עם המשטר הקומוניסטי מלפני המהפכה.

תוכניות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה מתועד רעיון חיבורה של בוקרשט לדנובה בתעלה ב-1864, כששליח של אלכסנדרו יואן קוזה בפריז מציע לקבוצת בעלי הון צרפתים להקים חברה לשם תיעול דמבוביצה למטרה זו. את התוכנית הראשונה יזם המהנדס ניקולאה קוקו, שהכין טיוטה לתעלת שיט מאולטניצה לבוקרשט.

ב-1929 חוק של הפרלמנט הרומני קבע את בוקרשט כנמל על הדנובה, אך המשבר הכלכלי העולמי הוביל לזניחת הפרויקט. על בסיס חוק זה הכין המהנדס דורין פאוול לפני מלחמת העולם השנייה תוכנית. התוכנית כללה נמל בבוקרשט ושישה תאי שיט, בתעלה מקבילה לדמבוביצה, שתוביל עד נמל באולטניצה. התרשמות המלך ושריו הייתה חיובית, אך תקציבי הפיתוח הופנו לשיפוץ דרך ויקטוריה וארמון המלך ולאחר מכן החלה מלחמת העולם השנייה.

תקופת צ'אושסקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984, בסיום העבודות על תעלת דנובה-הים השחור יזם ניקולאה צ'אושסקו את התחלת העבודות על תעלת דנובה בוקרשט, תוך שימוש בציוד וכוח אדם, שסיימו את תפקידם בפרויקט האחר.

התוכנית כללה תעלה באורך 73 קילומטרים ורוחב 80 מטר ועומק מינימלי של 4,5 מטר. גובה הקרקע בבוקרשט הוא 63 מטרים מעל פני הים ובאולטניצה, בקצה התעלה המתוכננת, הגובה הוא 10 מטרים מעל פני הים. על פער הגובה, 53 מטרים, תכננו להתגבר בעזרת 4 תאי השיט. התוכנית כללה שלושה נמלים, שניים בבוקרשט, האחד על הארג'ש, ליד היישוב 1 בדצמבר והשני בגלינה, על הדמבוביצה והשלישי באולטניצה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תעלת דנובה-בוקרשט בוויקישיתוף