תעלת הע'ור

תעלת הע'ור
قناة الغور الشرقية
מידע כללי
מדינות באגן הניקוז	ירדן

תעלת הע'ור – תעלת עבדאללה (בערבית: قناة الغور الشرقية) הקרויה על שם המלך עבדאללה, היא מערכת תעלות ההשקיה הגדולה ביותר בירדן העוברת במקביל לגדתו המזרחית של נהר הירדן. בעבר נודעה כתעלה הראשית המזרחית של הע'ור ושמה שונה בשנת 1987 על שם עבדאללה הראשון מירדן.

מקורות מים ומאפיינים

ערך מורחב – ירמוך

מקור המים העיקרי של תעלת הע'ור הוא נהר הירמוך ובארות אל מוח'ייבה בעמק הירמוך. דרומה יותר, מים נוספים זורמים מוואדי אל ערב מנחל יבוק וממאגרו מאחורי סכר המלך טלאל.

תעלת הע'ור נחנכה בשנת 1964 ונועדה להוביל מים מהירמוך לבקעת הירדן הירדנית. היא הוותה מקור חיים לכפרים רבים בצד המזרחי של בקעת הירדן.^[1] בניית התעלה לוותה במתיחות צבאית ומדינית. כדי להטות את מימי הירמוך בנו הירדנים סכר על הירמוך, אשר בגדה הצפונית שלו נכנס לשטח שנחשב לחלק ממדינת ישראל אך הסורים כבשו אותו ב-1950.^[2]

ישראל וירדן משתמשות במי נהר הירמוך לצורכיהן. הנהר משמש כמקור הזנה עיקרי עבור תעלת הע'ור הירדנית ואילו ישראל משתמשת במי הירמוך בעיקר לטובת אספקת מים לחקלאות בעמק הירדן והגדלת כמות המים בכנרת.^[3]

היסטוריה

התעלה תוכננה בשנת 1957 ונבנתה בשלבים. הבנייה החלה בשנת 1959, והקטע הראשון שלה הושלם בשנת 1961. עד 1966 הושלם החלק במעלה הזרם עד לנחל יבוק. התעלה הייתה אז באורך 70 קילומטר, והוארכה לאחר מכן שלוש פעמים בין השנים 1969 ו-1987. ארצות הברית, באמצעות הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (USAID), סיפקה מימון לשלב הראשוני של הפרויקט, לאחר שקיבלה הבטחות מפורשות מממשלת ירדן כי ירדן לא תמשוך מים מהירמוך יותר מהכמות שהוקצתה לה על פי תוכנית ג'ונסטון.^[4] בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים התקדמה בנייתו של מפעל הקמת תעלת הע'ור במקביל לבניית המוביל הארצי בישראל, כתוצאה של מדיניות אמריקנית, שביקשה לקדם את שני מפעלי המים לשתי המדינות.^[2]

פיצוץ תעלת הע'ור

המבצע לפיצוץ תעלת הע'ור ביוני 1969, היה חלק בלתי נפרד ממלחמת ההתשה בבקעת הירדן לאורך גבול ישראל–ירדן. מטרת הפיצוץ התעלה הייתה מדינית. לייבש את בקעת הירדן מצידה הירדני, ובכך להניע את המלך חוסיין לפעולה כנגד ארגוני הטרור הפלסטיניים. ייבוש מקורות המים נועד לשבש לא רק את שגרת החיים של בסיסי המחבלים, אלא גם את שגרת החיים בכפרי הבקעה, שנתנו חסות לפעילות המחבלים.

התעלה המקורית הייתה חלק מפרויקט גדול יותר – פרויקט הירמוך הגדול שכלל שני סכרי אגירה על הירמוך, ותעלת ע'ור המערבית עתידית, בגדה המערבית של הירדן. תעלה נוספת זו מעולם לא נבנתה, משום שישראל כבשה את הגדה המערבית מירדן במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967. לאחר מלחמת ששת הימים, אש"ף פעל מבסיסים בתוך ירדן, וביצע התקפות על התנחלויות ישראליות בבקעת הירדן, כולל התקפות על מתקני מים. ישראל הגיבה בפשיטות בירדן, בניסיון לאלץ את המלך חוסיין לרסן את אש"ף. התעלה הייתה מטרה של לפחות ארבע פשיטות אלה, וכמעט ולא פעלה. ארצות הברית התערבה כדי לפתור את הסכסוך, והתעלה תוקנה לאחר שחוסיין התחייב להפסיק את פעילות אש"ף באזור.

הסכם השלום ישראל–ירדן

כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל לירדן משנת 1994, חלק ממי נהר הירמוך מאוחסנים באופן עונתי בכנרת, ומועברים דרך צינור. קיבולת התעלה המתוכננת היא 20 מ"ק לשנייה, בכניסה הצפונית של התעלה ו-2.3 מ"ק לשנייה בקצה הדרומי שלה. המים זורמים באמצעות כוח הכבידה לאורך 110 ק"מ מגובה של כ-230 מטרים מתחת לפני הים ועד כמעט 400 מטרים מתחת לגובה פני הים בים המלח.^[5] התעלה מספקת מים להשקיה ו-90 מיליון מטרים מעוקבים לשנה של מי שתייה לעמאן רבתי דרך הקו דיר אללה-עמאן, שנבנה בשני שלבים באמצע שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-2000. נחל יבוק מכיל תערובת של מי שפכים מטוהרים וזרימת מים טבעית, המשפיעה על איכות המים במורד הזרם של הנחל.

הפרות ההסכם

רשות בקעת הירדן, בתמיכת משרד המים וההשקיה הירדני וצבא ירדן, חשפה והסירה 873 הפרות בלתי חוקיות של גישה למים לאורך תעלת הע'ור, בין ינואר למאי 2025, בעיקר שאיבה בלתי מוסכמת לצורכי השקיה ומילוי בריכות. מבצע אכיפה זה השיב בהצלחה כ-226,107 מ"ק מים, הוביל להחרמת משאבות, וגרם להפניית שבעה תיקים משפטיים ולזימון מספר מפירי חוק. מאמצים אלה, המגובים בחקיקה מחמירה המטילה קנסות ועונשי מאסר, נמשכים כדי להמשיך ולהגן על משאבי המים החיוניים של ירדן.