תעלת מיין–דנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תעלת מיין-דנובה

תעלת מיין–דנובהגרמנית: Main-Donau Kanal), המכונה גם בשם "תעלת אירופה" (Europakanal), היא תעלה חפורה בבוואריה, באורך 171 קילומטרים, המחברת החל מ-1992, את הנהרות מיין ודנובה במסלול המאפשר שיט נהרות. התעלה הזאת היא חלק מדרך השיט החוצה את אירופה מרוטרדם עד קונסטנצה.

התעלה הושלמה בשנת 1992, ואורכה הוא 171 קילומטר (106 מייל).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרויקטים המחברים בין נהר הדנובה לבין נהר המיין ישנה היסטוריה ארוכה. בשנת 793, הורה הקיסר קרל הגדול על בניית תעלה בשם "פוסה קרולינה", או "קרלסגראבן" - שתחבר את שוואבישי רזאט, יובל של נהר הרדניץ, לנהר האלטמואל, ליד טרויכטלינגן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תעלת מיין–דנובה בוויקישיתוף