לדלג לתוכן

תעסוקה מבצעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תעסוקה מבצעית היא פעילות שגרתית או מיוחדת, שצה"ל מוביל בשטחי ישראל או מחוץ למדינה, במטרה להגיע אל היעד שהוא מציב לעצמו.

כל לוחם שסיים את ההכשרה בבסיס האימונים של החטיבה שלו, שירותו הצבאי יהיה מחולק לשניים: תעסוקה מבצעית ואימון. בכל כמה חודשים הסטטוס של הלוחמים משתנה כדי לשמור על מתח אצל הלוחמים.[1]

הלוחמים מתרגלים את שיטות הלחימה הייחודיות לחטיבה ומתנסים במצבי לחימה מדומים כדי להיות מוכנים וטובים יותר בעת הצורך.

חודשי התעסוקה המבצעית הם חודשים בהם גדודי החטיבה שומרים על הביטחון באזור מסוים במדינת ישראל. בחודשים אלו, החיילים צריכים להיות עירנים למתרחש בגזרה עליה הם שומרים - ומבצעים שמירות, סיורים בקרב הגבול או בתוך היישובים הצמודים לגבול, עורכים אימונים בשיתוף המועצות האזוריות ועוד.

לאחר סיום השירות הסדיר, חיילי המילואים נקראים לתעסוקה מבצעית או לאימון לסירוגין.[2]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]